לפני תביעה שעניינה נזק לכלי רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 3.10.16 ברחוב ביאליק בגדרה. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 23,863 ₪ בגין נזק ישיר, ירידת ערך, שכר טרחת שמאי והוצאות (יוער, כי בחיבור ראשי הנזק המפורטים בכתב התביעה, לרבות רכיב ההוצאות שהועמד על סך 1,000 ₪, התוצאה המתקבלת הינה הסך של 21,694 ₪ בלבד).

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען, כי התאונה ארעה עת רכבו נסע בנתיבו כדין, כאשר לפתע רכב הנתבעים, אשר חנה באלכסון בצדו הימני של הכביש, יצא מהחניה בנסיעה לאחור, ללא בדיקה שהדרך פנויה, פגע ברכבו וגרם לו לנזקים. הנתבעים טוענים, מנגד, כי התאונה ארעה כאשר נתבע 1 נכנס עם משפחתו לרכב,

אשר עמד בחנייה, כאשר בטרם הניע את הרכב, הגיח רכב התובע, פגע ברכב הנתבעים מאחור וגרם לתאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, מצאתי לאמץ את גרסת התובע לאופן קרות התאונה. עם זאת, אין באמור כדי לגרוע מכך שגם בידי התובע היה כדי למנוע את התאונה. על פי הגיון הדברים, ועל פי הפסיקה המקובלת, ובשים לב לנסיבות המקרה, אני מייחסת לתובע אשם תורם בשיעור של 30%.

לאור זאת, אני קובעת שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 14,486 ₪ (המהווים 70% מהנזק הישיר, בסך 15,987 ₪, ירידת הערך בסך 3,357 ₪ ושכר טרחת השמאי בסך 1,350 ₪), וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,542 ₪. נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס ל"הוצאות", אני דוחה רכיב זה של התביעה.

כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.