לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 90 יום אשר הוטלה על המבקשת ביום 25.10.16 בגין חשד לנהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונה קטלנית בה נהרג נוסע שישב בעגלה רתומה לחמור ולפציעת נוסעת שישבה בעגלה.

על פי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה יפסול קצין משטרה את רישיונו של נהג שעבר עבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נהרג אדם כאשר יש לו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג.

בית המשפט רשאי לבטל את הפסילה אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור - סעיף 48 לפקודת התעבורה.

ארבעה תנאים נקבעו בחוק ובפסיקה להפעלת סמכות הפסילה המנהלית בתאונה קטלנית: היותו של הנהג מעורב בתאונה בה נהרג אדם, קיומן של ראיות לכאורה לכך שהנהג עבר עבירה וקיומו של קשר ענייני בין העבירה לבין התאונה. בית המשפט רשאי לבטל את הפסילה אם נוכח שהמשך הנהיגה לא יפגע בביטחון הציבור (בש"פ 6221/94 מיכאל הילמן נ' מדינת ישראל).

לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה התרשמתי מקיומה של תשתית ראיות לכאורה שיש בה די לשלב זה בו נמצא התיק.

בבש"פ 2177/98 ארנבייב נ' מדינת ישראל נקבע לעניין עוצמתן של ראיות לכאורה הנדרשות בשלב זה : "...ואילו לצורך פסילה מנהלית, די בראיות המלמדות כי הנהג היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. שכן במקרים רגילים – בהיעדר ראיות סותרות – עצם הפגיעה באדם תוך נהיגה מלמדת על חוסר זהירות."

דהיינו, בשלב זה לא נדרשת תשתית מוצקה של ראיות לביצוע העבירה שגרמה לתאונה ודי בתשתית של ראיות לכאורה ברמה נמוכה.

מעיון בתיק עולה :

התאונה ארעה ביום 25.10.16 בשעה 07:30 לערך בכביש מס' 5505 מכיוון מחסום קלקיליה לכיוון כיכר צופים. מדו"ח הבוחן עולה כי מדובר בתאונת חזית אחור בין רכב שהיה נהוג על ידי המבקשת לבין עגלה רתומה לחמור שנסעה לפניה, באופן שהרכב פגע עם חזית צד ימין שלו בחלק האחורי מצד שמאל של העגלה.

תנאי הדרך היו של אור יום, שמש זורחת בכיוון נסיעת המבקשת והראות טובה. לפי ניסוי שדה ראיה נמצא כי שדה הראיה פתוח ישר לפנים למרחק של 181 מ'. טרם נעשה ניסוי שדה ראיה בתנאים של סנוור משמש.

הנוסעת בעגלה מסרה כי הם נסעו על שול הדרך והתאונה ארעה בעת שהיו על השול.

נהג אוטובוס שנסע אחרי הרכב הבחין בכך שהרכב פגע עם חזית צד ימין של הרכב בחלק אחורי צד שמאל של העגלה. נהג האוטובוס מסר כי אותה שעה היה סנוור של השמש.

בהודעה הראשונה שמסרה אמרה המבקשת כי כנראה שהחמור התפרץ לכביש והיא פגעה בו. המבקשת מסרה כי לא ראתה אם החמור היה רתום לעגלה. היא הבחינה בחמור רק כשהיה תוך שמשת הרכב שלה ולא לפני התאונה. בהודעה שניה שמסרה טענה כי כפי הנראה פרצה העגלה ממטע הזיתים שבצד הדרך. עוד טענה כי יתכן שסונוורה על ידי שמש חזקה שזרחה מולה.

גרסת המבקשת מלמדת כי לא הבחינה בעגלה מבעוד מועד טרם התרחשות התאונה.

מכל האמור עולה קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמבקשת אחראית לאירוע התאונה בכך שלא שמה לב למתרחש בדרך לפניה, לא הבחינה בעגלה, התקרבה אליה ופגעה בה וכתוצאה מכך גרמה למותו של נוסע בעגלה ולפציעתה של נוסעת.

שה הראיה במקום פתוח לפנים ואפשר למבקשת להבחין בעגלה לו הייתה שמה לבה לדרך שלפניה.

טרם נערך ניסוי שדה ראיה בתנאים של סנוור אך אין הדבר פוגם בקיומן של ראיות לכאורה שכן, גם אם היה קיים סנוור כתוצאה מהשמש, כפי שטענה המבקשת, ואשר הפריע לה את שדה הראיה לפנים, היה עליה לנקוט באמצעי זהירות שימנעו גרימת תאונה.

למבקשת רישיון נהיגה משנת 2010 ורשומות לחובתו שתי הרשעות קודמות, האחת עבירת מהירות מסוג ברירת משפט משנת 2013 והאחרת הסעת ילד שלא במושב בטיחות משנת 2013.

ותק הנהיגה של המבקשת בנהיגה אינו רב ועברה התעבורתי אינו מכביד.

בחנתי ושקלתי האם יהיה בהחזרת הרישיון למבקש בשלב זה משום סיכון שלום הציבור.

פסילה מנהלית של רישיון נהיגה של נהג בעקבות גרם תאונת דרכים קטלנית מבטאת את התפיסה של הכרה בערכם של חיים ואת הצורך בתקופת צינון של נהג אשר קיפח חיים בנהיגתו. יש לראות בתאונה הקטלנית כשלעצמה ראיה למסוכנות של הנהג .

בע"ח (מחוזי ת"א) 909-03-10 הלנה שפוליאנסקי נ' משטרת ישראל נאמר על ידי כבוד השופטת כוחן, לעניין קביעת מסוכנות בתאונות קטלניות:

"סמכות הפסילה המנהלית מיועדת בעיקרה להגן על ביטחונו של הציבור ועל כן, אין לשלול את רישיונו של מי שאין חשש כי יהיה בהמשך נהיגתו סיכון ממשי. עם זאת, תאונה קטלנית, כשלעצמה, מהווה ראייה למסוכנותו של הנהג ולפי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה, מחוייב קצין המשטרה לפסול את רישיונו של הנהג לתקופה של 90 ימים. תכלית נוספת, משנית, שביסוד הפסילה, היא תקופת צינון, לפיה, יש למנוע מנהג שקיפח חיי אדם מלהמשיך לנהוג מיד לאחר מכן."

בבש"פ 5928/96 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל, נפסק :

" תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיסה ".

לא מצאתי קיומן של נסיבות מיוחדות שיהיה בהן כדי להצדיק קיצור תקופת הפסילה המנהלית. המבקשת לא הפריכה את חזקת המסוכנות, גרמה לתאונה קטלנית בנסיבות בהן לא הבחינה בעגלה רתומה לחמור שנסעה לפניה ופגעה בה בחלקה האחורי.

מקרים בהם נעתרו בתי המשפט לביטול פסילה מנהלית היו כאשר לא הייתה בידי המאשימה תשתית כלשהיא של ראיות לכאורה, כפי שעולה בהחלטות שהוגשו לעיוני על ידי ב"כ המבקשת :

כך בבפ"מ 358-05-10 גרבלי נ' מדינת ישראל לא יכול היה הבוחן המשטרתי לקבוע מי מבין הרכבים המעורבים נכנס לצומת באור אדום. בבפ"מ 1452-09-15 מרק נ' מדינת ישראל קבע הבוחן כי התאונה בלתי נמנעת. בבפ"מ 3825-07-11 שמואל נ' מדינת ישראל החליט בית המשפט לקצר את תקופת הפסילה מאחר ועל פי הראיות התפרץ הולך הרגל לכביש שלא במעבר חציה. בבפ"מ 7319-10-14 דהן נ' מדינת ישראל נמצא ספק רב האם המבקש אחראי לתאונה בשל קיומן של ראיות סותרות. בבפ"מ 23-12-12 אברהם נ' מדינת ישראל מצא בית המשפט כי לא קיימים מלוא הנתונים לגבי התרחשות התאונה ועל כן קיצר את תקופת הפסילה.

לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, ומאחר ורישיונה של המבקשת נפסל לתקופה של 90 יום בשל תאונה קטלנית והצורך בתקופת צינון של נהג אשר כתוצאה מאופן נהיגתו נקטלו חיים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ז, 07 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.