רקע

1. מונחת לפני בקשת המבקשים להורות למשיבים להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיהן.

הבקשה מסתמכת על הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

1. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה כספית במסגרתה נטען על ידי המשיבים כי המבקשים גרמו להם נזקים כאשר השכירו להם בית שאינו ראוי למגורים. אציין כי קיימת גם תביעה שכנגד של המבקשים כנגד המשיבים במסגרתה נטען כי המשיבים הם אלו שהפרו את הסכם השכירות וגרמו נזקים למבקשים. הליך נוסף בין הצדדים נוגע לשטרות שניתנו על ידי המשיבים למבקשים ואשר הוגשו לביצוע לאור ביטולם.

שלושת ההליכים הללו אוחדו לפני לפי החלטת כב' הנשיא השופט אביחי דורון.

תמצית טיעוני הצדדים

1. במסגרת הבקשה טוענים המבקשים כי המשיבים גרמו להם נזקים משמעותיים כאשר נטשו את הנכס באופן חד צדדי וביטלו את ההמחאות שניתנו עבור שכר דירה.
2. מכאן טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה אינם גדולים.
3. לעניין יסוד ההכבדה טוענים המבקשים כי המשיבים הינם תושבי חוץ אשר מנצלים את תושבות החוץ שלהם לרעה. עוד ציינו המבקשים, כי המשיבים לא פירטו את כתובתם בכתב התביעה.
4. המבקשים מציינים כי למיטב ידיעתם אין למבקשים כל נכסים בישראל וכי זכות הגישה לערכאות שלהם לא תפגע כתוצאה מהטלת הערובה.
5. המשיבים בתשובתם ציינו כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין. עוד ציינו המשיבים כי קיימת תביעה של המבקשים כנגדם בעילה זהה ולכן הדיון בתביעת המשיבים לא יגרום הוצאות מיוחדות למבקשים. כמו כן מציינים המשיבים כי המבקשת 1 הינה עורכת דין, כך שממילא לא יגרמו לה הוצאות מיוחדות.
6. לעניין תקנה 519 לתקנות סדר הדין מציינים המשיבים כי העתרות לבקשה למתן ערובה מכוח תקנה 519 תעשה רק במקרים חריגים והם פרטו את ההלכה המשפטית בעניין.
7. המשיבים ציינו כי קיים להם נכס בישראל הנובע מחוזה רכישה במסגרת קבוצת רכישה, ומסרו את כתובתם המדויקת בלונדון אנגליה. לחלופין טענו המשיבים כי יש להסתפק בסכום ערובה נמוך.
8. המבקשים הגישו תגובה לתשובה במסגרתה התייחסו לטענות המבקשים.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. הבקשה מבוססת כאמור על הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין שעניינה חיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, כדלקמן:

"519. ערובה לתשלום הוצאות

1. בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערבה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע"

בית המשפט העליון בעניין רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (פורסם בנבו, 13.11.04 ) (להלן: "עניין קרמין") מתייחס לתקנה זו ומבהיר:

"עסקינן בתקנה המזמנת מפגש והתנגשות בין ערכים חשובים. מן העבר האחד, החיוב בערובה עלול למשל לחסום את דלתות בית המשפט בפני תובע דל אמצעים ולחרוץ את גורל ההליך בטרם קיבל התובע את יומו בבית המשפט. בכך טמון פוטנציאל פגיעה ממשי בזכות הגישה לערכאות של התובע רק בשל עוניו. מן העבר האחר, תכליות התקנה הן למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי באם תידחה התביעה, יהא לנתבע ממי לפרוע את הוצאותיו"

1. בשים לב לשיקולים נוגדים אלה, ההלכה היא כי בדרך כלל זכות הגישה לערכאות ידה על העליונה, כך שאין להתנות את זכותו של תובע להביא עניינו לבירור לפני בית המשפט בהפקדת ערובה כספית להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, ר' רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' אל יגרמן (פורסם בנבו, 16.1.13).
2. פסק הדין בעניין קרמין לעיל קבע ארבעה פרמטרים המשמשים את בית המשפט לאזן בין העקרונות לעיל ומהווים ככלי עזר בהכרעה האם המקרה מצדיק חיוב בהפקדת ערובה, ואצטט:

"הפסיקה התרכזה עד כה בארבעה שיקולים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע האם המקרה הקונקרטי שבפנינו מצדיק חיוב בהפקדת ערובה. נדמה כי ניתן לחלק ארבעה שיקולים אלו לשני אשכולות. האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה. השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע"

1. מכאן על מנת להכריע בבקשה שלפני אבחן את ארבעת הפרמטרים: תושבות חוץ, אי ציון מען עדכני בכתב התביעה, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע.

מן הכלל אל הפרט

תושבות חוץ

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיבים הינה בעת הזו תושבי חוץ, כאשר מקום מושבם הינו באנגליה. לעניין פרמטר זה ציין בית המשפט העליון בעניין קרמין:

"תושבות חוץ – יש לבחון האם התובע הוא אזרח זר שאין בידו להצביע על נכסים בישראל, מהם יוכל הנתבע להיפרע ברבות הימים עם דחיית התביעה. שיקול זה נובע מהקושי שבאכיפת פסקי דין ישראליים מחוץ לשטחי המדינה. ואולם גם במקרה בו מעורב בתביעה תושב זר, אין די בכך על מנת לחייבו בהפקדת ערובה באופן אוטומטי, אלא יש לשקול שיקולים נוספים"

1. במקרה שלפני אמנם המשיבים הינם תושבי חוץ, אולם מסרו כתובת מדויקת וכן הראו קיומו של נכס בישראל.

אכן, כפי שמצוין בתשובה לתגובה אין מדובר בנכס נזיל, אלא בהסכם ראשוני בלבד לעניין נכס מקרקעין עתידי, אך עדיין מדובר בזכות של המשיבים אשר קיימת לה שווי כספי וניתן יהיה להיפרע ממנה, אם כי לא בקלות.

מכאן, פרמטר זה הינו יחסית שקול, כאשר מצד אחד מדובר במשיבים שהינם תושבי חוץ, אולם מצד שני קיים להם נכס בישראל, כאשר יש להביא בחשבון כי מדובר בנכס בעייתי ובוודאי שלא נזיל.

מען בכתב התביעה

1. התובעת לא ציינה מען מפורש בכתב התביעה. אולם פגם זה תוקן בתגובה כאשר נרשמה כתובת מדויקת בלונדון, לעניין אי ציון כתובת נקבע בענין קרמין לעיל:

"אי ציון מען עדכני בכתב התביעה – זאת משום שציון מען נכון ותקף בכתב התביעה, כנדרש בתקנה 9(2) לתקסד"א, נועד לספק לנתבע כתובת אליה יוכל לפנות לצורך גביית הוצאותיו ככל שיהא זכאי להן (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 737 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)). שיקול זה נלקח בחשבון עד כה רק במקרים בהם התובע התגורר מחוץ לישראל"

1. לפיכך כאשר קיימת כתובת מדויקת של המשיבים במסגרת התשובה, וכאשר כתובת זו מצויה בעיר בה קיימת מערכת אכיפת חוק ראויה, פרמטר זה מהווה שיקול לאי חיוב המשיבים בערובה להוצאות המבקשים.

סיכויי התביעה

1. בית המשפט מנחה כיצד יש להתייחס לפרמטר זה בעניין קרמין:

"סיכויי תביעה קלושים – במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, "אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק"".

1. במקרה שלפניי, קיימת מחלוקת עובדתית תהומית בין הצדדים, ולכן ללא חקירת העדים וקיום דיון לא ניתן לקבוע מסמרות בשלב כה מוקדם של ההליך בדבר סיכויי התביעה. עם זאת, אני סבור כי לא ניתן לקבוע מראש כי מדובר בסיכויי תביעה קלושים או מופרכים.
2. לפיכך פרמטר זה פועל במסגרת מקבילית הכוחות כנגד חיוב המשיבים בערובה.

מצב כלכלי ירוד

1. לעניין הפרמטר של מצב כלכלי ירוד של התובע, מסביר בית המשפט בפרשת קרמין:

"מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בוודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד"

1. במקרה שלפני אין כל ראיות למצב כלכלי רעוע של המשיבים, ולעומת זאת אין לפניי גם ראיות למצב כלכלי תקין שלהם.
2. בנסיבות אלו, פרמטר זה אינו גורם משמעותי לחיוב או לאי חיוב המשיבים בערובה להוצאות המבקשים.

עריכת איזון

1. למדנו אפוא כי מדובר במשיבים אשר אינם מתגוררים בישראל, כאשר לעומת זאת למדנו גם כי המשיבים מסרו כתובת מדויקת בלונדון, כי קיימת להם זכות בנכס מסוים ובעייתי בישראל. עוד למדנו כי בשלב מקדמי זה לא ניתן לומר כי סיכויי התביעה קלושים או נמוכים.
2. עוד יש להוסיף לצורך עריכת האיזון כי בכל מקרה המבקשים נקטו אף הם בהליכים כנגד המשיבים, כך שממילא ניהול ההליכים מטעמם כנגד המשיבים כרוך בעלויות מסוימות.
3. בנסיבות אלו, כאשר הפרמטר היחיד המצדיק חיוב בערובה הינה העובדה כי מדובר בתושבי חוץ, אני סבור כי האיזון הראוי בין כלל הפרמטרים מוביל להעדפת זכות הגישה לערכאות ומכאן לדחיית הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

סיכום

1. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לחייב את המשיבים בערובה להוצאות המבקשים.
2. בנסיבות העניין, ולאור העובדה כי מדובר בשלב מקודם של ההליך, איני מחייב בהוצאות. אולם בעת ההכרעה במחלוקת לגופה אביא בחשבון גם הוצאות בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ז, 22 מאי 2017, בהעדר הצדדים.