21 ינואר 2018

1. לפני ערעור על החלטת ועדה לעררים (נכות כללית) מיום 24.11.2016 (להלן – הועדה) אשר קבעה למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 54% המורכבת מהסעיפים הבאים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה),התשט"ז-1956: נכות בשיעור 15% בגין הפרעת אישיות לפי סעיף 34 (3)ב, 20% נכות בגין שבר בשוק לפי סעיף 44 (3)ב), 15% נכות בגין הגבלה ביד שמאל לפי סעיף 41 (4)ב, נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48 (3)א בגין קיבוע קרסול, נכות בשיעור 10% בגין כאבי ראש.
2. המערער יליד 1961, הופיע בפני הוועדה ביום 15.9.2016 ובפרוטוקול פורט כדלקמן:

"תלונות התובע - מישהו ניסה לרצוח אותי בבוקר עם מברג.

איך אני יכול לעבוד התנגש בי אוטו. אני לקחתי ליריקה וגם חומר. היד שלי נתלשה ב-2003 התנגש בי אוטו, זה היה באיכילוב, איך אני יכול לעבוד. האם לקח 5 ליריקה? היה מזריק 150 אמפולות היתה תאונה אחרת, עברתי 2 ניתוחים. יש לי טראומה, יש לי מחלת נפש. אני לפני שנפצעתי הייתי עם רוסיה שיש לה ילד ממני. היא ברחה מהבית מאז לא ראיתי את הילד.

היה אצל ד"ר גולדברג, נתן לו תרופה שאין לו כסף לקנות. התפלחתי לאוטובוס. הייתי מקבל קצבה 1,300 ₪ ולא עזרה בשכר דירה.

התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים – פסיכיאטר – בבדיקה הופעה מסודרת היגיינה שמורה. התנהגות תוקפנית ללא גירוי למשל טורק את הדלת זורק את ת.ז. על השולחן. נרגע במהירות. אפקט מאוד מצומצם חשיבה מדויקת למטרה. התנהגות בינאישית תקינה למרות התוקפנות שהוזכרה קודם לכן. מדווח שהיה ניסיון לרצוח אותו היום בבוקר. רושם של דיסימולציה. מדווח שנוטל אופייטים במינון גבוה ללא מרשם. אישונים מוצרים.

אבחנה – נמצא תחת השפעת סם. אין עדות למחלה פסיכוטית כרונית. אחוזי הנכות שנקבעו בדרג ראשון תואמים. ועדה דוחה ערר.

אורתופד – כתף שמאל הרמה 90 מעלות. אבדוקציה 40 מעלות, הגבלה קלה בתנועות סיבוביות, הכתף יציבה, ברך ימין אין נוזל, אין רגישות, יישור מלא, כיפוף 110 מעלות ברך יציבה. קרסול שמאל צלקות תקינות, הקרסול יציב. כיפוף דורסלי 20, כיפוף פלנטרי 30.

בתחום האורתופדי קיבל נכות מתאימה.

ועדה מבקשת חוו"ד כירורג לבקע משפעתי מימין.

1. ביום 24.11.2016 התכנסה הוועדה וסיכמה ללא נוכחות כדלקמן:

"ממצאים בבדיקת הועדה – הועדה עיינה בחוות דעת כירורגית ומקבלת אותה נכותו 0% לפי סעיף 19 א' מ-1.7.16 בגין בקע מפשעתי."

1. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.
2. יצוין כי המשיב בתגובתו הסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בתחום הנפשי, שכן בתיקו של המערער היתה חוות דעת פסיכיאטרית של דר' אירינה סטרחילביץ מיום 3.8.2016 אשר המליצה על קביעת דרגת נכות נפשית בשיעור 50% והוועדה לא נתנה דעתה לכך.
3. המערער בירך על ההסכמה, אולם עמד על כך כי עניינו יוחזר גם בפן האורתופדי שכן בידיו מסמכים רפואיים אשר סותרים את ממצאי הוועדה בתחום זה ועל הוועדה לתת דעתה לכך.
4. מאחר ומוסכם על הצדדים להשיב את עניינו של המערער בפן הנפשי, נותר להכריע במחלוקת באשר להחלטת הוועדה בתחום האורתופדי.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה בתחום האורתופדי. להלן אפרט החלטתי.
2. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).
3. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
4. עיון בהחלטת הוועדה בתחום האורתופדי מעלה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית לרבות טווחי תנועה באיברים הפגועים. המערער לא הצביע על פגם משפטי ספציפי בהחלטה אלא טען כי הפער בין ממצאי הבדיקה הרפואית של המערער בקופת חולים לבין ממצאי הוועדה, עולה כדי טעות משפטית בהעדר התייחסות והנמקה מצד הוועדה. טענה זו אין בידי לקבל. עיון במסמכים שצרף המערער מעלים כי קיימת שונות בממצאי הבדיקה הקלינית שערכה הוועדה וממצאי הבדיקה שנערכה למערער על ידי הרופא. שונות בממצאי הבדיקה הרפואית אינם יכולים לעלות כדי פגם משפטי. הוועדה התאימה למערער נכות בהתאם לממצאיה בבדיקה הקלינית ואכן המערער קיבל נכות אורתופדית בשיעור % 20 נכות בגין שבר בשוק, 15% נכות בגין הגבלה ביד שמאל ונכות בשיעור 10% בגין קיבוע קרסול. לא מצאתי בהחלטה זו טעות משפטית גלויה על פניה המחייבת התערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.
5. סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כמפורט להלן.
6. עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) אשר תשקול עמדתה מחדש בתחום הנפשי לאחר שתתייחס לחוות דעתה של ד"ר אירינה סטרחילביץ מיום 3.8.2016 ותשקול האם יש בה כדי לשנות ממסקנתה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון ולהציג בפניה מסמכים אשר קודמים ליום 15.9.2016.

1. משהמשיב הסכים להשבת עניינו של המערער כמפורט לעיל ויתר טענות המערער נדחו, אין צו להוצאות.
2. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ח, (21 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.