1. לפניי תביעה קטנה, שעילתה חוזית, בחובה עתירה לסעד של השבת עמלת שיווק בסך של

29,250 ₪, במסגרת "טופס הרשמה", עליו חתומים התובע והנתבע, לרכישת דירה בפרויקט פינוי בינוי, ברמת גן.

2. על פי הדין – תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות – פסק הדין ינומק בצורה תמציתית.

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 23.10.16 חתם התובע על טופס הרשמה לדירה עתידית, בפרויקט פינוי בינוי, בבניין הממוקם בשד' ירושלים 79 ברמת גן, זאת מול חברת מרום ברנר ניהול ואחזקות בע"מ (להלן: "החברה"), באמצעות משווק נדל"ן מטעם החברה – הוא הנתבע. בהתאם להסכם הפקיד התובע מקדמה בסך 250,000 ₪ בחשבון הנאמנות של עו"ד החברה וכן שילם 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, שכ"ט עו"ד.

התובע שילם לנתבע, כמשווק הנדל"ן, סך של 29,250 ₪, עמלת שיווק, וקיבל קבלה על כך.

התובע טען כי הנתבע הציג עצמו כמשווק נדל"ן מקצועי. במסגרת הפגישה עמו הציג לו הנתבע הסכם עם דיירי הבניין והסכם עם קבלן לבניית הבניין, בפועל התברר כי "נפלתי קורבן לתרגיל עוקץ וכי המושך בחוטיה של מרום ברנר הינו... גיא מונסונגו, שאף נעצר בגין תרמית זו, וכל המצגים שהוצגו לי אישית ע"י הנתבע מזויפים".

בהתחשב בכך שלא התקבלו או יתקבלו אישורי בניה והבניין לא יוקם, מבקש התובע לקבל בחזרה את עמלת השיווק ששולמה.

4. אציין כי בסעיף 6 לטופס ההרשמה, נרשם כהאי לישנא: "ידוע לנו ואנו מסכימים כי אין בחתימתנו על טופס הרשמה זה בכדי לחייב את החברה ו/או הבעלים הנוכחי של הנכס ו/או כל גורם אחר למכור לנו את היחידה ו/או ההתחייבות של החברה להתקשר עם הבעלים הנוכחי בהסכם מכר ו/או בכל הסכם אחר והיה ולא תצא עסקה אל הפועל תוך 20 חודש ממועד החתימה יושבו לנו דמי המקדמה כולל עמלת השיווק ושכ"ט עו"ד ולא תהיה לנו כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה מאת החברה ו/או הבעלים הרשום ו/או מי מטעמם בעניין".

5. הנתבע טען בכתב הגנתו כי אין בינו לבין התובע כל יריבות, שכן הטענות מיוחסות לחברה, מנהליה ובעליה והוא שימש כמשווק נדל"ן חיצוני, פרילנס.

הנתבע טען כי לא היה לו בדל של מושג לפיו מדובר היה בתרמית או הונאה מצד החברה ומנהליה, ואף הוא נפל קורבן למצגים שהוצגו בפניו וכל אשר הציג בפני הלקוחות כך הוצג בפני.

הסך ששולם (כמקדמה) מופקד בנאמנות בידי עו"ד החברה, לא יעלה על הדעת שידע כי כספי התובע המוחזקים בנאמנות - החברה באמצעות עורך דינה ימעלו בכספים אלה.

הנתבע ציין כי אין זה הגיוני שהוא אמור להחזיר את כל מה שקיבל, אזי משמעות הדבר כי עבד לחינם וגם משטרת ישראל שבדקה את הפרשה, הבינה כי עבד במקום כמשווק כמו יתר משווקי הנדל"ן. "זאת הפעם הראשונה שאני במשטרה ובבית המשפט".

הנתבע ציין כי אין לו מושג אם הפרויקט ייצא אל הדרך עם יזם אחר, ולקראת "פיצוץ הפרשה" הצליח להציל 4 לקוחות והחזיר להם המחאות ששילמו. "אני לא קשור להונאה הזו, אנו אנשים נורמטיביים, ללא עבר".

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופות, שמעתי ברוב קשב את עדותו של התובע ואת עדותו של הנתבע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות מחוסר יריבות בין הצדדים.

ההתחייבות שבסעיף 6 לטופס ההרשמה הינה התחייבות של החברה כלפי התובע, להחזרת המקדמה, שכ"ט עו"ד ועמלת השיווק, בתוך 20 חודשים ממועד החתימה על הטופס "והיה ולא תצא העסקה אל הפועל".

אין המדובר בהתחייבות של הנתבע, שאינו עובד החברה, ושימש כמשווק חיצוני.

רוצה לומר, גם בהינתן שהנתבע קיבל לידיו את עמלת השיווק, בעבור עבודת השיווק שביצע, זה שכרו. עם זאת, עמלה זו, במידה והפרויקט לא יצא אל הפועל - תושב לתובע ע"י החברה, מכוח התחייבותה עלי סעיף 6 כאמור, כמו יתר הכספים ששילם.

7. עילת התביעה של התובע הינה כלפי החברה ומנהליה, מבלי לקבוע מסמרות, אם יש בענייננו הפרה צפויה, אם לאו, בשים לב שטרם חלפו 20 חודשים מעת החתימה על טופס ההרשמה. אינני נדרש לצורך ההכרעה דֶכאן להכנס לסוגיה זו.

8. הצדדים ציינו בפני כי עניינו של הפרויקט מצוי היה בחקירת משטרה, בהקשרה של החברה, והתיק כיום מונח לפתחה של הפרקליטות.

אדגיש כי בית המשפט אינו ניזון מהתקשורת, ואין הדברים בידיעה השיפוטית של בית המשפט.

בהקשר זה, באשר לטענת התובע כי הנתבע היה מודע לאותה מרמה מצד החברה ומנהליה, כנטען על ידו, הדברים לא הוכחו. לא הונחה בפני תשתית ראייתית מספקת למרמה או שותפות למרמה מצד הנתבע.

לא הוצג בפני חומר הראיות שאספה משטרת ישראל או כל חומר אחר בפרשה.

9. מכלל הטעמים דלעיל – התביעה נדחית בזאת, בהעדר יריבות בין הצדדים.

לאור הנסיבות המיוחדות של התיק, כל צד יישא בהוצאותיו, אין צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בהעדר הצדדים.