14 נובמבר 2018

1. 1. לפנינו תביעת התובע, להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית דו"צ בכפות ידיו (CTS) כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בס' 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), על דרך המיקרוטראומה אשר התפתחה אצלו כתוצאה מתנאי עבודתו.
2. 2. ביום 30.6.2016 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 22.8.2016 נדחתה התביעה מן הנימוקים כדלקמן:
3. "אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה הגין CTS דו"צ אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
4. על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
5. "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/ עיסוקו במשלח ידו.
6. "מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/ עיסוקו במשלח ידו.
7. על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח אירוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/ עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו למחלתך.
8. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.
9. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה. "
10. מכאן התביעה שלפנינו.
11. טענות הצדדים
12. טענות התובע
13. 3. התובע יליד שנת 1972, רופא שיניים במקצועו מעל 24 שנים.
14. 4. התובע עובד בימים א'-ה' במשך 8-10 שעות וימי ו' 4-5 שעות.
15. 5. במהלך עבודתו מבצע התובע טיפולי שורש, עקירות, סתימות, השתלות ועוד. בעת ביצוע הטיפול נדרש התובע לעבוד עם כלים חדים ורוטטים כגון טורבינה, זויתן, ידיתן, מיקרומוטור, מקדחת רטט וכיו"ב. כן נדרש התובע לרכון אל מעבר למטופל כאשר הידיים והמרפקים נמצאים תחת לחץ במשך דקות ארוכות.
16. 6. במהלך עבודתו אוחז התובע בכלי העבודה בשתי הידיים כמו אחיזת עיפרון וכן מאמץ ומכופף את שורשי כפות הידיים במשך פרקי זמן ממושכים. התובע מבצע תנועות חוזרות ונשנות של המרפקים ושוקי כפות ידיו מאות פעמים ביום.
17. 7. בעקבות עיסוקו החל התובע לסבול מכאבים עזים בכפות הידיים ותחושת נימול באצבעות. בבירור רפואי והדמייתי שביצע אובחן כי הוא סובל מתסמונת התעלה הקרפלית דו"צ.
18. 8. בעקבות זאת הגיש התובע תביעה להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה לפי ס' 79 לחוק. תביעה זו נדחתה, ולאורה הוגשה כאמור התביעה דנן.
19. 9. לעמדת התובע, מעדותו ניתן ללמוד על אופי העבודה הכרוכה במאמץ וכיפוף כפות ידיו, שורשיהן ואצבעות הידיים במשך פרקי זמן רצופים, וכן חשיפה למכשירים רוטטים. לפיכך, ישנה תשתית עובדתית בדבר מאפייני עבודתו של התובע אשר בגינם, תוך כדי ועקב עבודתו בזמן ממושך נגרמה לו תסמונת התעלה הקרפלית דו"צ שיש להגדירה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בס' 79 על דרך מיקרוטראומה. כן מבקש התובע למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי בידיו לבין תנאי עבודתו.
20. עמדת הנתבע
21. 10. התובע לא הוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, ועל כן דין התביעה להידחות.
22. 11. לעמדת הנתבע, עבודת התובע כרופא שיניים הינה עבודה מגוונת שאינה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות ברציפות דומות במהותן, וכן כי מגוון הפעולות מחייבות הזזת איברים שונים בתנוחות שונות.
23. 12. עוד טוען הנתבע כי מעדותו של התובע בפני בית הדין עולה כי התובע מבצע מגוון טיפולים ובדיקות במהלך עבודתו, המשתנות בהתאם לסוג הטיפול, וכן סוגי הכלים בהם נדרש התובע להשתמש משתנים מטיפול לטיפול. כן נטען כי פעולות התובע אשר נעשות במהלך יום עבודה נעשות בסדר משתנה, לא רציף, בהתאם לצרכי העבודה ולדרישותיה. לפיכך, אין מדובר בתנועה או בסדרת תנועות חד גוניות, זהות או זהות במהותן, החוזרות על עצמן על פני רצף זמן.
24. 13. הנתבע טוען כי אין במסמכים שצורפו לתצהיר התובע כדי להעיד על סוגי העבודות והיקפן אותן מבצע התובע במהלך יום עבודתו.
25. 14. לאור זאת, סבור הנתבע כי לא הוכחה תשתית לקיומן של פגיעות חוזרות ונשנות שכל אחת הסבה נזק לידיו של התובע ולפיכך דין התביעה להידחות.
26. ההליכים בתיק
27. 15. ביום 25.11.2017 קבעה חברתי כבוד השופטת איצקוביץ את הפלוגתאות שבמחלוקת:
28. 15.1. האם קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה במסגרת עבודת התובע כרופא שיניים.
29. 15.2. קשר סיבתי בין מחלת התובע (CTS) לבין תנאי העבודה ומאזן ההשפעות.
30. 16. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 28.5.2018, במסגרתו נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

המסגרת המשפטית

1. 17. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
2. 18. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל 57714-11-12 המוסד - אסתר נוח, 22.12.14).
3. 19. על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהיא, נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532):

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע...".

20. בהתאם לפסיקה הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד, 30.12.2007).

21. עוד נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת. לעניין תדירות התנועות החוזרות ונשנות, נקבע אומנם כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך יש צורך בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר שיש בו לפגוע בכושר עבודתו של הנפגע.

1. מן הכלל אל הפרט
2. 22. האם עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בידיו עד אשר גרמו לפגיעה בידיו ויחשבו כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה? נקדים ונאמר כי לטעמנו יש להשיב על שאלה זו בשלילה. נסביר מסקנתנו.
3. 23. התובע תיאר בתצהירו באריכות את מתכונת עבודתו:
4. "הנני יליד שנת 1972, רופא שיניים במקצועי מעל 24 שנה.
5. להלן תקופת עבודתי:
6. -בין השנים 1997-2012 עבדתי כשכיר במרפאת ד"ר קאקונדא ג'ורג'.
7. -החל משנת 2012 ועד היום אני עובד במרפאה הזו כעצמאי.
9. במהלך תקופת עבודתי עובדים בנוסף אלי עוד 2 רופאי שיניים.
10. הנני עובד במשך (הטעות במקור- ת.ס) בימים א'-ה' במשך 8-10 שעות וימי ו' 4-5 שעות.
11. הנני להצהיר כי במהלך העבודה אני מבצע טיפולי שורש, עקירות, סתימות, השתלות וכיו"ב.
12. הנני להצהיר כי בעת ביצוע הטיפול אני נדרש לריכוז ולעבודה עם כלים חדים ורוטטים (רוטורים) כגון: טורבינה, זויתן, ידיתן, מיקרומוטור, מקדחות רטט וכיו"ב בחלל הפה של המטופלים כולל רכינה אל המטופל כאשר הידיים והמרפקים נמצאים תחת לחץ במשך דקות ארוכות.
13. אנסה להמחיש את משך השימוש בכלים הנ"ל בדין טיפול:
14. -סתימה: טורבינה – בממוצע 5-10 דקות ברציפות – ממוצע 3-4 סתימות ביום.
15. -טיפולי שורש(פתיחת שן): טורבינה –בממוצע 3-7 דקות ברציפות, לאחר מכן וויב ואן לניקוי והרחבה מכנית של תעלות השורש – כ-10 דקות ברציפות (2-3 ביום).
16. -שתלים- לכל שתל קידוח באמצעות פיזיודספנסר במשך 3-4 דקות (5-10 לשבוע).
17. -תותבות- איזון תותבות מחוץ לפה באמצעות מכשיר מיקרומוטור- יודגש כי במהלך השימוש נוצר רטט חזק בידיים במשך פרקי זמן ממושכים ובימים שונים. ז"א כל תותבת ההתרגלות שלה נעה בין שבועיים עד חצי שנה (8-10 תותבות בחודש).
18. -חיתוך מבנים (העשויים מתכת) על גבי שתלים מחוץ לפה באמצעות מיקרומטר (20-40 בחודש).
19. הנני להצהיר כי ברוב הטיפולים אני אוחז בכלים אלי בשתי הידיים כמו אחיזת עיפרון ומאמץ את ידיי ומכופף את שורשי כף היד במשך פרקי זמן ממושכים. כאמור, העבודה מבוצעת תוך תנועות חוזרות ונשנות של המרפקים ושורשי כף היד.
20. הנני להצהיר כי ביום אני מטפל בממוצע בין 15-20 מטופלים ביום (יודגש כי בין המטופלים הרשומים אני מבצע גם עזרה ראשונה וטיפולי חרום).
21. הנני להצהיר כי בעקבות העיסוק הממושך כאמור לעיל התחלתי לסבול מכאבים עזים בכפות הידיים ותחושת נימול באצבעות.
22. הנני להצהיר כי בשל מצבי פניתי לקבלת טיפול רפואי בקופת החולים. בבירור רפואי והדמייתי אובחנה אצלי תסמונת התעלה הרקפלית דו"צ."
23. 24. בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו ופירט את שגרת עבודתו, את שעות עבודתו ואת משך הטיפולים, שיכולים לנוע בין מספר דקות לשעה (עמ' 4 שורות 4-11). התובע סיפר על מגוון הטיפולים והמכשירים בהם הוא משתמש בטיפולים (עמ' 5 שורות 21-33).
24. 25. הגם שבית הדין לא התרשם כי התובע אמר אמירות שקר במהלך עדותו, אנו נאלצים לדחות את התביעה וזאת מאחר שהתובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת לפגיעה מסוג מיקרוטראומה. נזכיר, כי נטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע להוכחת התביעה. בהקשר זה נאמר, כי גם אם התובע מאמץ את ידיו בעבודתו, אין הוא הוכיח פעולות ספציפיות חוזרות ונשנות הקשורות לידיים אלא להפך. נוכחנו לדעת כי התובע מבצע פעולות רבות ומגוונות, המשתרעות על פרקי זמן שונים ומצריכות תנוחות עבודה שונות. התובע בעצמו העיד כי מדובר ב"עבודה לא צפויה" (עמ' 5 שורה 9, וכן חזר על כך באמירה דומה בעמ' 6 שורה 27),כלומר, מדובר בעבודה פיזית דינאמית ומגוונת.
26. 26. יודגש, כי עבודה פיזית כשלעצמה אינה מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ועל התובע להראות תדירות ורצף של פעולות דומות. כן יש צורך בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר שיש בו לפגוע בכושר עבודתו של הנפגע. את אלו, לטעמנו, לא הצליח התובע להוכיח.
27. סוף דבר:
28. 27. על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו לגרסת התובע כפי שעלתה מחקירתו, מתצהירו ומעדותו, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.
29. 28. לפיכך, התביעה נדחית כבר בשלב זה.

27. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית הערעור.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ט, (14 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.