נוכחים:

התובעת עו"ד שרון אורון

הנאשמים בעצמם

ב"כ הנאשמים עו"ד רעות פלרר

1. הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירה של ביצוע עבודות טעונות היתר במקרקעין.

הנאשמים הינם הבעלים, המחזיקים והאחראים לביצוע העבודות בדירה בקומה א' בבנין מגורים בן שתי קומות (קרקע וקומה א') ברחוב ההסתדרות 138 ברחובות, כידוע כגוש 3698 חלקה 151 ותת חלקה 5, במרחב התכנון של העיר רחובות.

על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2016 או בסמוך לכך, ביצעו הנאשמים בנכס עבודות בנייה טעונות היתר באופן הבא:

א. בניית מרפסת מקורה מקונסטרוקציית ברזל, חיפוי עץ, מעקה ממוטות ברזל ועץ וקירוי לוחות פאנל בשטח של כ- 30 מ"ר בקומה א' בצידו הדרומי של הנכס.

ב. בניית תוספת בשטח של כ- 60 מ"ר מקונסטרוקציית עץ וקירוי לוחות פאנל בקומת הגג מעל הנכס.

ג. בניית מדרגות מקונסטרוקציית ברזל המובילות מקומה א' לקומת הגג (בחלל חדר המדרגות המשותף של הבניין).

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה הפנתה להיקף הבניה, 90 מ"ר, ולעובדה שהעבודות בוצעו במהלך 2016 ורק בדצמבר 2017, הגישו הנאשמים בקשה להיתר אשר אושרה בתנאים הכוללים הריסה של מבנה אך טרם מילאו את כל התנאים שנקבעו. לנאשמים הרשעה קודמת בעבירה דומה (טע/1), כך שיש לראות בהתנהלותם של הנאשמים זלזול בשלטון החוק.

בשים לב לנסיבות העבירה, להחמרה בענישה בעקבות תיקון 116 לחוק התכנון והבניה ביקשה לקבוע שמתחם הקנס הינו בין 8,000 ₪ לבין 50,000 ₪ לכל אחד מהנאשמים לצד רכיבים נלווים וביקשה לקבוע שמתחם הענישה בעניינם של כל אחד מהנאשמים שבפניי הינו בין 10,000 ₪ לבין 25,000 ₪. עוד ביקשה להשית עליהם התחייבות וצו הריסה דחוי ל- 30 ימים.

1. ב"כ הנאשמים טענה, כי מדובר במבנה שנרכש בשנת 2014 עם עבירות בניה רבות. למיטב ידיעתה לא הוגש כתב אישום כנגד הבעלים הקודם של הנכס למעט חיובו בתשלום אגרת בנייה, לכן ביקשה לתת משקל לנתון זה בעת גזירת דינם של הנאשמים. הנאשמים קיבלו היתר בתנאים (טע/5) ועליהם לבצע חיזוקים והתאמות במבנה. הנאשמים שילמו כספים רבים במסגרת הליך הכשרת המבנים בנסיבות אלה עתרה להטיל על הנאשמים ענישה צופה פני עתיד וליתן צו דחוי לשנה על מנת לאפשר להם להסדיר את התנאים שנקבעו. מצבם הכלכלי של הנאשמים קשה. הוגשו מסמכים רפואיים (טע/4) ומסמך מהאגף לשירותים חברתיים בעניינה של המשפחה (טע/3). בשים לב למצבם הכלכלי של הנאשמים, ביקשה ב"כ להימנע מהטלת קנס.
2. בתום טיעוני ב"כ הנאשמים הסכימה ב"כ המאשימה, כי בית המשפט יתחשב בנאשמים בעניין הקנס.

1. המאשימה הגישה את גזר הדין בתו"ב 3573-07-15 מיום 10.1.17 במסגרתו הורשעו הנאשמים בבנייה בהיקף של 15 מ"ר. מטעם הנאשמים הוגשו טע/2 עד טע/6.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מהמעשים בהם הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. הערך החברתי אשר נפגע בעקבות מעשיהם של הנאשמים הוא פגיעה בסדרי שלטון, פגיעה במערך התכנוני, הסדרת השימוש במקרקעין, קביעת אמות מידה לבניה, רשת פיקוח והסיכון ביצירת מפגעים בבניה ללא פיקוח.

ככלל, עבירות של תכנון ובנייה פוגעות בעיקרון שלטון החוק (ראו ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים (12.1.84)). עבירות אלה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה" שיש למגרה, בין היתר מתוך מטרה להפוך את ביצוען לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית (ראו רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה- אונו (7.1.02), ע"פ 917/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר (17.8.87) ורע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ' מדינת ישראל (17.5.06)).

1. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, הנאשמים ביצעו בנייה של מרפסת מקורה בשטח של כ- 30 מ"ר, בנו תוספת בשטח של כ- 60 מ"ר בקומת הגג ובנו מדרגות בין קומה א' לקומת הגג, ובסך הכל בנייה בהיקף של כ- 90 מ"ר. בנסיבות אלה, אני סבורה שמדובר במעשים המצויים ברף נמוך-בינוני לעבירה בה הורשעו הנאשמים. הכשרת המבנה מצויה בתהליך וניכר שיש סיכוי להשלמתה ככל שהנאשמים יעמדו בתנאים שקבעה הוועדה. נתתי דעתי לכך שהנאשמים טרם הרסו חלק מהמבנים בהתאם לתנאי ההיתר.
2. מעיון בפסיקה עולה, כי מדיניות הענישה הנוהגת לעבירה בה הורשעו הנאשמים כוללת קנס, התחייבות, צו הריסה וצו איסור שימוש בנכס.
3. בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".

משכך, בקביעת מתחם הקנס על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירה ובמצבם הכלכלי האישי של הנאשמים. בתוך כך, על בית המשפט לתת דעתו לכך שלנאשמים זכות לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחיה מנימאליים בכבוד (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.12)).

1. ממסמך אגף הרווחה בעיריית רחובות (טע/3) עולה שבני הזוג אינם עובדים, סובלים ממגוון בעיות רפואיות והנאשמת זכאית לקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי.

לבני הזוג 5 ילדים קטינים והמשפחה מוכרת לגורמי הרווחה בשל קשיים כלכליים, כאשר ההכנסה היחידה של המשפחה הינה קצבת הנכות של הנאשמת.

מהמסמכים הרפואיים, טע/4, עולה כי לבני הזוג מגוון בעיות רפואיות אשר מפאת צנעת הפרט, לא אפרטן.

1. שוכנעתי, כי מדובר בנסיבות כלכליות קשות ביותר. לנוכח הפסיקה הנוהגת, ובשים לב למצבם הכלכלי של הנאשמים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם ברכיב הקנס הינו בין 3,000 ₪ ל- 15,000 ₪.

גזירת העונש המתאים לנאשמים

1. בגזירת העונש המתאים לנאשמים, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת להודאת הנאשמים ולחסכון בזמן שיפוטי.

הנאשם 1 הינו יליד 1961, מובטל וסובל כאמור ממגוון בעיות רפואיות.

הנאשמת 2 ילידת 1966, אף היא אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי.

לנאשמים הרשעה קודמת בעבירה דומה.

הנאשמים פעלו להכשרת הבניה ואף ניתן להם היתר בתנאים שטרם מולאו.

1. בשים לב לנסיבות הכלכליות הקשות של הנאשמים מצאתי שיש לגזור את דינם ברף התחתון של המתחם לעבירה זו ולאזן זאת בענישה צופה פני עתיד, התחייבות להימנע מעבירה בסכום משמעותי יותר.
2. לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:
3. קנס בסך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו על כל נאשם. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל  מיום 1.3.19 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. אם יבוצע תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.
4. כל נאשם יחתום על התחייבות עצמית בסך 12,000 ₪ להימנע מעבירה על פרק י' לחוק התכנון והבנייה, לתקופה של 3 שנים מהיום. ההתחייבות תיחתם עוד היום במזכירות בית המשפט. לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם שלא חתם למשך 30 ימים.

ג. ניתן בזה צו הריסה וצו הפסקת שימוש למבנים נשוא כתב האישום.

אני דוחה מועד כניסת הצו לתוקפו, וזאת למשך 90 ימים מהיום, אלא אם כן יהיה בידי הנאשמים היתר בניה כדין.

המאשימה תדאג לרישום הצווים בלשכת רישום המקרקעין.

זכות ערעור לבית המשפט  המחוזי מרכז בלוד תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ט, 29 ינואר 2019, במעמד הצדדים.