תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 19.8.15 בנתניה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 5,171 ₪ בגין עלות תיקונים.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה כאשר רכבה חצה צומת באור ירוק ועמד בפקק תנועה, וכאשר רכב הנתבעים פנה ימינה לנתיב נסיעת רכבה ופגע בו. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכבם פנה ימינה כחוק ורכב התובעת פנה ימינה מהנתיב שלשמאלו (המתיר רק נסיעה ישר) ופגע ברכבם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת לאחר שמצאתי להעדיף את גרסתו באשר לכיוון הנסיעה ולאחר שהתברר כי לנתבעים היה עד נוסף שנכח בתאונה אולם לא הוזמן לעדות (נמסר כי העד לא בארץ, אולם כידוע – צד שנמנע מלזמן עד לדיון חזקה כי עד זה היה מוסר גרסה שיש בה כדי להחליש את טענת הצד שיכול היה לזמנו). רשמתי לפני אף את גרסתו הכנה של נהג רכב הנתבעים שלא ראה את רכב התובעת אלא רק חש במכה.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,171 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, את שכר העד בסך 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.