גזר דין

כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

על פי האישום הראשון, הנאשם הורשע ונגזר דינו ביום 5.7.09 במסגרת תיק עמ"ק 10288-08 בבית משפט לעניינים מקומיים ברחובות בעבירה של ביצוע עבודות בניה טעונות היתר ללא היתר בשל בנייה בסך כולל של כ- 160 מ"ר. הבניה לא נהרסה חרף צו הריסה שהוטל בגזר הדין ועל כן הוגש כתב אישום כנגד הנאשם בעבירה של אי קיום צו שיפוטי וביום 10.6.14 נגזר דינו בתו"ב 24794-04-13, ובין היתר נאסר עליו השימוש במבנים. הנאשם לא הרס את המבנים ולא הפסיק את השימוש בהם ולכן הורשע בעבירה של אי קיום צו שיפוטי בתיק שבכותרת.

על פי האישום השני, ביום 4.7.10 הורשע הנאשם בתיק עמ"ק 10434-09 בבית משפט לעניינים מקומיים ברחובות בעבירות של ביצוע עבודות טעונות היתר ללא היתר, בהיקף כולל של כ- 66 מ"ר ובמסגרת גזר הדין הוטלו צו הריסה וצו איסור שימוש במבנים. הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו שיפוטי וביום 10.6.14 הוטל עליו צו איסור שימוש במבנים (במסגרת תו"ב 24794-04-13).

הנאשם לא הרס את המבנים ולא הפסיק את השימוש בהם ולכן הורשע בעבירה של אי קיום צו שיפוטי בתיק שבכותרת.

ראיות הצדדים

1. מטעם המאשימה הוגש גזר הדין בתו"ב 24794-04-13 (להלן: "גזר הדין הקודם") מבית משפט לעניינים מקומיים ברחובות מיום 10.6.14 (טע/1) בו הוטל על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים. עוד הוגש כתב התחייבות להימנע מעבירה (טע/2) על סך 100,000 ₪.

טיעוני הצדדים בתמצית

1. ב"כ המאשימה ביקשה להורות על הפעלת המאסר המותנה וההתחייבות מגזר הדין הקודם.

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם וסרבנותו החוזרת לקיים צווי בית משפט. עונשים צופי פני עתיד לא היה בהם להרתיע את הנאשם. הנאשם במשך כעשור נהנה מפירות העבירות ועל כן יש להחמיר בעונשו והדברים מקבלים משנה תוקף לאחר תיקון 116 לחוק. סך הבנייה עומדת על כ- 220 מ"ר. בנסיבות אלה, עתרה ב"כ המאשימה לקבוע, כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר בפועל, קנס בין 30,000 ₪ לבין 150,000 ₪ וחתימה על התחייבות.

נוכח התנהלותו של הנאשם, טענה שיש למצות עמו את הדין ועתרה להטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל ולהפעיל את המאסר המותנה בחופף. כן ביקשה להטיל עליו קנס בין 80,000 ₪ לבין 150,000 ₪ ולהפעיל את ההתחייבות שנחתמה בגזר הדין הקודם.

1. ב"כ הנאשם מסר, כי הנאשם הרס את החומה שהקיפה את הנכס כך שמרבית המחדל הוסר ולכן אין לראות בו כמי שמזלזל בפסקי דין של בית המשפט. בנובמבר 2018 שילם הנאשם למינהל סך של 25,500 ₪ על מנת לקדם את התוכניות והוסיף, כי יגיש ראיות לכך לאחר הדיון אך ראיות אלה לא הוגשו.

ב"כ הנאשם הפנה למצבו הבריאותי הקשה של הנאשם, שלקה במחלת הסרטן ואשר נאלץ לנהל ההליך בתיק זה ולהתנהל מול הרשויות במקביל. ב"כ הנאשם הפנה אף לגילו המבוגר של הנאשם וביקש, כי בית המשפט ישמע את הנאשם.

1. הנאשם מסר, כי הגיש 5 תוכניות במהלך 10 השנים האחרונות ובכל פעם הוועדה דחתה את הבקשה בנימוק שלא הרס את החומה. לדבריו הוא שילם עשרות אלפי שקלים לאדם שהתחייב לסייע לו מול בעלי התפקידים אצל המאשימה לקבלת היתרים אך אותו אדם לא סייע בסופו של דבר. לדבריו, הוא שילם סך מצטבר של כחצי מיליון ₪ לבעלי מקצוע שונים להגשת התוכניות.
2. בהמשך לטיעוני ב"כ הנאשם, כי הנאשם הרס את החומה, הודיעה ב"כ המאשימה ביום 16.5.19, כי בהתאם לביקורת מפקח מטעמה הנאשם אכן הרס את החומה מושא כתב האישום אך בנה חומה חדשה תחתיה קרוב יותר לגבול המגרש.

חוות דעת הממונה על עבודת השירות

1. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 21.5.19, עלה שהנאשם הביע הסכמתו לריצוי עונש בעבודות שירות ונמצא מתאים לכך.

קביעת מתחם העונש ההולם

1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מהמעשה בו הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. במעשיו פגע הנאשם בערך החברתי המוגן של כיבוד החלטות בית משפט ופגיעה באמון הציבור. משלא הרס הנאשם את המבנים ולא הפסיק את השימוש בהם, כפי שהורה לו בית המשפט הוא פגע בסדרי שלטון וביכולתה של הרשות לשמר את איכות החיים של הציבור ולהסדיר את השימוש בקרקע בהתאם לשיקולים ואינטרסים שונים עליהם היא אמונה.

הנאשם הורשע פעמיים בגין עבירות מתחום התכנון והבניה, לא קיים את הצווים השיפוטיים שהוטלו בהם ואף לאחר שהורשע בגין הפרת הצווים השיפוטיים מאותם תיקים לא השכיל לבצע את הצווים והמשיך בהפרתם ברגל גסה.

1. ככלל, עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו לתופעה עבריינית שהיא בגדר "מכת מדינה" שיש למגרה, בין היתר מתוך מטרה להפוך את ביצוען לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית (ראו רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה- אונו (7.1.02), ע"פ 917/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר (17.8.87) ורע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ' מדינת ישראל (17.5.06)).
2. אשר לנסיבות ביצוע העבירה הרי שמדובר בבניה בהיקף גדול, במי שבנה תחילה בניה בשטח כולל של 160 מ"ר וחרף ההליכים שננקטו כנגדו וקיומו של צו שיפוטי המורה לו להרוס את המבנים ולהפסיק את השימוש בהם הוא הגדיל לעשות ובנה בניה נוספת בשטח כולל של כ- 66 מ"ר. אף שהנאשם הועמד לדין בעבירה של אי קיום הצווים השיפוטיים משני גזרי הדין הקודמים, הוא לא הרס את המבנים ולא הפסיק את השימוש בהם. חרף העובדה שחלף כעשור מאז החלו ההליכים כנגד הנאשם, הוא לא פעל להסדרת הבניה ומנגד לא פעל על פי צווי בית המשפט. הנאשם ביטא בהתנהלותו זילות כלפי שלטון החוק והוכיח שאין עליו מורא הדין.

הנאשם הרס את החומה מושא כתב האישום בתיק עמ"ק 10288/09 אך בנה אחרת תחתיה ללא היתר, כך שאין כל הפנמה של הנאשם את חומרת מעשיו.

1. בנסיבות אלה אני סבורה שהמעשים מצויים ברף חומרה גבוה לעבירות בהן הורשע הנאשם.
2. מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת שבתי המשפט קבעו מתחם ענישה הכולל רכיבים של מאסר בפועל, שיכול וירוצה בעבודות שירות, ואף מאסר בפועל לצד רכיבים כספיים (ראו למשל רע"פ 189/14 מחמוד ג'בר מודלג' נ' מדינת ישראל (3.3.14), עפ"א 35669-01-18 כרייף ואח' נ' מ"י (10.4.18), עפ"א 3629-05-17 יוסף נ' מדינת ישראל (5.11.17), תו"ב 31674-04-16 ועדה מקומית לתכנון טבריה העליון נ' יריב שמעוני (17.1.18), תו"ב 53903-02-16 ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' חג'ירי ואח' (18.07.17), תו"ב 19997-10-13 ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון נ' טליע בשארה (15.10.2017) ותו"ב 36745-11-09 הועדה המקומית לתכנון אצבע הגליל נ' רמזיה הייב (11.06.15)).
3. בשים לב לפסיקה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם הינו ממספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד 10 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים של מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, צו הריסה וצו איסור שימוש.
4. בנסיבותיו של תיק זה לא מצאתי טעמים לחרוג לחומרא או לקולא ממתחם העונש ההולם.

מתחם הקנס

1. בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".

משכך, בקביעת מתחם הקנס על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירה ובמצבו הכלכלי האישי של הנאשם. בתוך כך, על בית המשפט לתת דעתו לכך שלנאשם זכות לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחיה מנימאליים בכבוד לו ולמשפחתו הסמוכה על שולחנו (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.12)).

1. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות עלה שהנאשם עבד כנהג מונית במשך 30 שנה ולפני 8 חודשים פרש מעיסוק זה. עוד צוין, כי הנאשם מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי אך אינו זכאי לקבלת קצבה.

הנאשם לא הגיש כל ראיות לגבי מצבו הכלכלי.

1. נוכח חומרת העבירות, מדיניות הענישה הנוהגת (ראו סעיף 13 לעיל) ובהעדר ראיות לגבי מצבו הכלכלי של הנאשם אני קובעת שמתחם הקנס ההולם בתיק זה הוא בין 30,000 ₪ לבין 150,000 ₪, כעתירת המאשימה.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

הנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי ולא מצאתי דברים נוספים לזקוף לזכותו מעבר לאלה.

אף שהנאשם הורשע פעמיים בגין עבירות של בניה ללא היתר וניתנו צווי הריסה והפסקת שימוש הרי שלא ביצעם אף שאין בידו היתר כדין. יתירה מכך, הנאשם התעלם מפסקי דין של בית משפט אף שבקשות לקבלת היתר שהגיש, לדבריו, נדחו על ידי המאשימה.

מדובר במבנים שיש בהם רווח כלכלי לנאשם.

בענישה קודמת, מאסר על תנאי וקנסות גבוהים לא היה כדי להרתיע את הנאשם ולגרום לו להסיר את המחדלים או לפעול להכשרת הבניה ועל כן שוכנעתי שנדרשת ענישה מוחשית, כעתירת המאשימה.

כעולה מחוות דעת הממונה על עבודות השירות ומסמכים שהוגשו במסגרת בקשות לדחיית דיונים בעבר, הנאשם סובל ממגוון בעיות רפואיות (לרבות מחלת סרטן משנת 2017), כיום מצוי במעקב ומצבו יציב. חרף גילו המבוגר של הנאשם וההיסטוריה הרפואית שלו, בהם התחשבתי, אין באלה להוות נסיבה לחריגה ממתחם העונש ההולם.

1. הנאשם במעשיו על פני כעשור הוכיח, כי אין עליו מורא הדין וככלל היה ראוי להטיל עליו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כעתירת המאשימה. יחד עם זאת, בשים לב לכך שמדובר במאסרו הראשון של הנאשם מצאתי, כי נכון להטיל את תקופת המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. יש לקוות, כי בזו הפעם ילמד הלקח המתבקש על ידי הנאשם, וככל שלא ישכיל לעשות כן ידע, כי הגשת כתב אישום נוסף עשוי להוביל לשליחתו מאחורי סורג ובריח. ידע הנאשם, כי חסד נעשה עמו בשליחתו למאסר לריצוי בעבודות שירות, וכי הזדמנות זו לא תינתן לו בעתיד בשים לב להזדמנויות הרבות שניתנו לו מעת לעת ואף בתיק זה.
2. נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת שיש למקם עונשו של הנאשם קרוב לרף העליון של מתחם העונש ההולם, הן לעניין המאסר והן לעניין הקנס.
3. משעתרה ב"כ המאשימה להפעיל את עונש המאסר המותנה בחופף, ומצאתי לגזור עונשו למאסר בדרך של עבודות שירות, אזי תוטל על הנאשם תקופת המאסר המקסימלית לריצוי בדרך של עבודות.

סוף דבר

1. נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
2. אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן 8 חודשים שהוטל בתו"ב 24794-04-13 על ידי בית משפט לעניינים מקומיים ברחובות מיום 10.6.14, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
3. 8 חודשי מאסר בפועל, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות, בחופף ובמצטבר, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

עבודות השירות יתבצעו ב"המשקם" ברחוב המסגר 3 בנס ציונה, במשך חמישה ימים בשבוע ולמשך 7 שעות מידי יום.

על הנאשם להתייצב במפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות השירות, ביום 28.6.19 בשעה 8:00.

אני מודיעה לנאשם, כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולנשיאת עונשו במאסר בפועל.

בית המשפט מזהיר את הנאשם,  כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו יש בה כדי להביא להפסקת עבודות השירות ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל.

1. אני מורה על הפעלת ההתחייבות הכספית בסך 100,000 ₪ שנחתמה ביום 11.6.14 במסגרת בתו"ב 24794-04-13 של בית משפט לעניינים מקומיים ברחובות. ההתחייבות תשולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.19 ובכל ראשון חחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת ההתחייבות לפירעון מיידי.
2. 10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.
3. קנס בסך 90,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.19 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.
4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 150,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מעבירה על פרק י' לחוק התכנון והבניה. ההתחייבות תיחתם עוד היום במזכירות בית המשפט. לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 5 חודשים.
5. מבלי לגרוע מכוחם של הצווים שניתנו בגזרי הדין הקודמים, ניתן בזאת צו הריסה וצו הפסקת שימוש למבנים מושא כתב האישום.

המאשימה תדאג לרישום הצווים בלשכת רישום המקרקעין .

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ט, 25 יוני 2019 במעמד הצדדים