ע"י ב"כ עוה"ד ע. פאר ואח'

רקע:

1. לפני תביעה, במסגרתה מבקש התובע (להלן: "רמי") לחייב את הנתבעות לשלם לו פיצויים בסך כולל של 3,586 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו מסוג פורד פוקוס טרנד עקב פגיעת רכבו על ידי רכב סוזוקי בבעלות הנתבע 2 והמבוטח אצל הנתבעת 1 , בתאונה שקרתה ביום 17/06/16, ביבנה.

2. הצדדים חלוקים ביניהם לגבי אופן התרחשות התאונה וכתוצאה מכך גם לעניין האחריות לקרותה ולתשלום הנזקים שנגרמו בגינה.

תמצית טענות התובע

3. במועד התאונה נהג רמי ברכבו, שהיה לפני מעגל תנועה, תוך כדי המתנה להיכנס אליו הרגיש חבטה חזקה בחלק האחורי ברכבו עקב פגיעת רכבו של נתבע 2 .

תמצית טענות הנתבעים

4. רכבם לא פגע ברכב התובע אלא ההיפך, רכב התובע נגע ברכבם כתוצאה מכך שהתדרדר אחורנית.

הדיון בתביעה

5. התקיים בפני דיון, במסגרתו העידו הנהגים התובע ונתבע 2 .

עדותו של רמי- התובע

6. רמי העיד כי נסע בנסיעה איטית עקב עומס בתנועה. בעודו מתכוון להיכנס למעגל תנועה חש חבטה חזקה מאחור כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים ברכבו.

לאחר התאונה, הנהגים הזיזו את כלי רכבם כדי לפנות את הכביש. רמי והנתבע 2 ( להלן: "אמנון") עצרו בצד והחליפו פרטים. לדבריו, אמנון התנצל על הפגיעה. אולם כשרמי ניגש לתקן את רכבו במוסך התברר לו כי אמנון מכחיש את הפגיעה וטוען כי רכבו של רמי התדרדר על רכבו. רמי העיד כי בכביש ישנו שיפוע קל לפני מעגל התנועה.

עדותו של אמנון

7. אמנון העיד כי המתין בכביש כדי להיכנס בתורו למעגל התנועה כאשר רכבו של רמי היה הראשון ורכבו שלו היה השני בטור. לפתע רכבו של רמי התדרדר אחורנית אל רכבו, הוא צפר לרמי לאות אזהרה אך זה היה עניין של שניות ורכבו של רמי "נשק" לרכבו.

אמנון העיד שכאשר עצרו להחליף פרטים רמי התקשר לאחת מחברות הביטוח ושיחת הטלפון הייתה על רמקול כאשר מהקו השני נאמר: "רמי מה קרה, את מי הפעם לתבוע?"

ראה ש' 4-8 ע' 6 לפרוטו' ). אמנון הדגיש כי לא קרה לרכבים מאומה וכי רמי מנסה להעמיד את רכבו במצב טוב יותר ממצבו טרם התאונה. גם אמנון העיד כי בכביש יש שיפוע קל לפני מעגל התנועה.

דיון והכרעה:

8. על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בהתאם לעקרון "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

9. במקרה דנן, מדובר במקרה של גרסה מול גרסה כאשר הצדדים חלוקים ביניהם לעניין אופן התרחשות התאונה. לכן, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת.

10. התרשמתי כי עדותו של אמנון הייתה עקבית, ברורה וקולחת. אני מאמין לאמנון שטוען כי אכן היה מגע בין כלי הרכב כתוצאה מהתדרדרות רכבו של רמי אחורנית עקב השיפוע הקל בכביש לפני מעגל התנועה.

11. במרכז החלק האחורי ברכבו של רמי מותקן וו גרירה. לו הייתה נכונה גרסתו של רמי כי רכבו של אמנון פגע ברכבו, אזי היינו מצפים לראות נזק ברכבו של אמנון כתוצאה מפגיעת וו הגרירה, אולם לא נראית פגיעה כלשהי ברכבו של אמנון.

רמי ניסה לתרץ זאת בכך שלהשערתו כלי הרכב לא היו בחפיפה מלאה דהיינו רכבו של אמנון היה בסטייה ימינה ולכן לא נפגע מוו הגרירה הנמצא במרכז החלק האחורי ברכבו של רמי.

כשנשאל רמי כיצד זה בחלקו האחורי ימני ברכבו יש חור בעוד שברכב הנתבעים לא נראה כל נזק, השיב כי גם לו זה לא ברור.

12. עדותו של התובע- רמי לא הצטיירה בעיניי כאמינה. כנשאל האם הייתה תאונה מאוחרת בה נפגע החלק האחורי ברכבו, הוא התחמק ממתן תשובה ישירה והשיב "לא שאני זוכר" (ש' 23-24 עמ' 4 לפרוטו') יחד עם זאת, רמי טען שתיקן את רכבו. למרות שהוא מקזז את המע"מ במלואו בכתב התביעה הוא כלל גם את רכיב המע"מ אך לא צירף קבלות על תיקון הרכב.

13. אני מקבל את גרסתו של אמנון שלא נסתרה כי כלי הרכב שלו ושל רמי היו בחפיפה מלאה שכן הוא כבר סיים את פנייתו ימינה ורכבו היה כבר מיושר. בנוסף, העובדה שוו הגרירה ברכבו של רמי, לא הצליח לחדור מבעד לרכבו של אמנון וגם הפרשי הגובה בין כלי הרכב מלמדים על כך שמדובר בנזק ישן שכן ברכבו של אמנון אין חלק שהיה עלול לחורר את המגן האחורי ברכבו של רמי. רמי אף הודה בהגינותו שבכביש קיים שיפוע וכידוע בנסיבות מסוימות גם רכב אוטומטי עלול להתדרדר לאחור כמו גם רכב עם גיר רובוטי.

14. לאור כל הראיות לעיל, מתייתר הצורך להכריע במחלוקת האם רכבו של רמי היה הראשון בטור לפני מעגל התנועה כטענתו של אמנון, או שמא השלישי או הרביעי בטור כטענתו של רמי.

15. מעבר לכך, רמי לא הוכיח את נזקיו כנדרש על ידי הגשת קבלות על התשלומים ששילם בפועל עבור תיקון רכבו הנתבעים בכתב התביעה את הסכומים הנטענים בכתב התביעה.

סוף דבר

16. לאור כל האמור לעיל, גרסתו של אמנון מהימנה בעיני על פני גרסתו של רמי. התוצאה היא כי רמי לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו. לכן, אני מורה על דחיית התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים באמצעות ב"כ את הסכומים כדלקמן:

שכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪ והוצאות משפט לנתבע 2 בסך של 600 ₪, סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת העתק פסק הדין אצל ב"כ התובע שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים

ניתן היום, י"ח אב תשע"ח, 30 יולי 2018, בהעדר הצדדים.