07 יולי 2017

לפני:

כב' השופט אלעד שביון

הנתבעת: ניו שן קליניק בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שלומית גוטרמן כספי

החלטה

לפניי בקשת נציבות שווין הזדמנויות בעבודה (להלן – הנציבות) להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט" ולאפשר לה להגיש עמדה בהליך.

הרקע לבקשה ותמצית טיעוני הצדדים:

1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פיצוי בגין אפליה בקבלה למקום העבודה מחמת לאום ודת. לטענת התובעת היא הגישה מועמדות לעבודה כרופאת שיניים אצל הנתבעת אולם היא לא התקבלה לעבודה מאחר שסירבה להיענות לבקשת מנהל הנתבעת לעבוד ללא כיסוי ראש.

2. מנגד טענה הנתבעת, כי התובעת זומנה לראיון עבודה לאחר משלוח קורות החיים שלה מהם ניתן היה להיווכח, כי היא משתייכת למגזר הערבי. דבר זה מעיד, כי מלכתחילה הנתבעת נתנה הזדמנות לתובעת ולא פסלה אותה בשל השתייכותה למגזר הערבי. מנהל הנתבעת הסכים להעסיק את התובעת גם כשהיא עוטה כיסוי ראש, אך שאל אותה האם תסכים להסירו במקרה בו ייגרמו מתחים במרפאה עקב כיסוי הראש. לדברי הנתבעת מדובר בשאלה לגיטימית בנסיבות העניין ואין לה כל קשר להפליית התובעת מחמת לאום או דת. הנתבעת ציינה, כי התובעת מסרה שאם כיסוי הראש יגרום למתחים במקום העבודה, היא לא תסכים להסירו.

לטענת הנתבעת, התייחסות מנהל הנתבעת לכיסוי הראש היא התייחסות לגיטימית ומידתית בנסיבות העניין, הצופה פני עתיד ומצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המסורה לנתבעת לנהל את עסקיה כראות עיניה ובכלל זה לשמור על מקום עבודה נטול מתחים.

3. הנציבות טענה בבקשה לצירופה כ"ידיד בית המשפט", כי השאלות העולות במסגרת ההליך הינן מהותיות לשאלות השוויון בתעסוקה, בעלות השלכה חברתית וציבורית רחבה ונוגעות לתחום מומחיותה של הנציבות. הנציבות הדגישה, כי היא אינה מבקשת להכריע במחלוקת העובדתית אלא להתייחס לנסיבות והשיקולים שיתבקש ביה"ד לבחון בטרם הכרעה בשאלת האפליה הנטענת בתיק זה. הנציבות ציינה, כי היא תבקש בעמדתה לפרוס מתווה לאופן בו יש לבחון תשובת מעסיק, המבקש לעשות שימוש בהצדקה "ביטחונית" ובדרישת לקוחותיו ככזו שתכשיר התנהלות אשר אינה עולה, לכאורה, בקנה אחד עם סעיף 2 לחוק השוויון.

4. התובעת לא התנגדה לבקשה.

5. הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, לפני כשנה פנתה הנציבות לנתבעת וביקשה לקבל את התייחסותה לתלונה שהגישה התובעת. לאחר שהנתבעת מסרה את התייחסותה (לרבות הטענה, כי אין זה המקרה המתאים לניהולה של תביעה עקרונית) ובמשך למעלה משנה לא נקטה הנציבות בהליך כלשהו ובכך יצרה מצג כלפי הנתבעת לפיו קיבלה את טענותיה והיא מושתקת מלפעול בניגוד למצג. הנתבעת הוסיפה, כי לאחר קבלת ההתייחסות היא החליטה שלא להמשיך בבירור התלונה ו/או לנקוט בהליך כלשהו כנגד הנתבעת ועל כן בקשת ההצטרפות עומדת בניגוד להחלטה קודמת שלה. מדובר בהתנהלות שלטונית בלתי תקינה.

מעבר לאמור, אין תרומה מיוחדת של הנציבות להליך. כתב התביעה הוגש ע"י עמותת קו לעובד שהינה גוף מקצועי בעל מומחיות וניסיון בשאלות הקשורות בהליך זה ומייצגת את האינטרס שבשמו מבקשת הנציבות להצטרף להליך, אינטרס השוויון. מעיון בבקשת הנציבות עולה, כי היא חוזרת על טענות שהועלו בכתב התביעה.

זאת ועוד, הנציבות ניהלה הליך נפרד בקשר לטענות התובעת בהליך זה עובר להגשת כתב התביעה כאשר במסגרתו היא פעלה כמיופה כוח של התובעת. בנסיבות אלו ניצבת הנציבות בניגוד עניינים כאשר קיים ספק ממשי באשר לאובייקטיביות עמדתה. צירוף הנציבות להליך מהווה מנוף לחץ כבד על הנתבעת ועל מנהלה באופן אישי בקשר להמשך ודרך ניהול ההליך.

דיון והכרעה:

6. הלכה היא, כי בהתקיים התנאים הנדרשים, יתיר ביה"ד הצטרפות להליך של מי שאינו צד ישיר לסכסוך כ"ידיד בית המשפט". בהתאם לפסיקה על הערכאה השיפוטית ליתן דעתה גם להיבטים כוללים יותר של הסכסוך שבפניה ולכן ניתן לצרף להליך צדדים נוספים וזאת כדי להכריע באופן יעיל ומלא בסוגיות המשפטיות העומדות להכרעה (מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529).

7. ביה"ד הארצי לעבודה קבע בבר"ע (ארצי) 44667-05-13 האגודה לזכויות האזרח – שחר (ניתן ביום 23.6.13), בין היתר, כדלקמן:

"המוסד של 'ידיד בית משפט' נועד לאפשר למי שאינו צד ישיר לסכסוך להציג בפני בית המשפט אינטרס או מומחיות מיוחדים שהוא מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו, כאשר הדבר רלוונטי ועשוי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך שבפני בית המשפט. לצורך הכרעה בבקשה להצטרך להליך כ'ידיד בית המשפט', יתחשב בית המשפט אליו הוגשה הבקשה במכלול השיקולים הנוגעים לעניין, בין היתר, מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבוקש, אל מול החשש כי צירוף כאמור יפגע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם. לשם כך, יבחן בית המשפט את מהות הגוף, מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו הוא מבקש להצטרף להליך; סוג ההליך והצדדים לו; מהות הסוגיה העומדת להכרעה ועוד".

8. עולה, כי על מנת שביה"ד ייעתר לבקשה על מגיש הבקשה לעמוד בשני תנאים: האחד, שיהיה בהצטרפות להליך כדי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך והשני, שלא יהיה בצירוף בכדי לפגוע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם.

9. יצוין, כי בהתאם לסעיף 18ח(5) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 נקבע, כי:

"תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה – תחומי פעולתה של הנציבות):

.....

(5) התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים"

10. כאמור, עניינה של תביעה זו הינה טענה לפיה התובעת הופלתה בעת קבלתה לעבודה מחמת לאום ודת.

11. אין חולק, כי לנציבות מומחיות בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה. כמו כן אין כל מחלוקת, כי הסוגיה של אפליה בקבלה למקום העבודה היא סוגיה חשובה ואינה ייחודית להליך נשוא תיק זה. בנסיבות אלו קיימת חשיבות שגוף העוסק בתחום זה ובייחוד גוף אשר הוענקה לו סמכות שבחוק להתערב בהליכים משפטיים, יגיש חוות דעת שתעסוק בצורה עקרונית בסוגיה האם שימוש מעסיק בהצדקה בטחונית או בדרישת לקוחות מהווה משום אפליה ובאופן בו יש לבחון תשובת מעסיק כאמור. חוות הדעת כאמור עשויה לסייע לביה"ד לבחון את המקרה הנדון בתיק זה גם במבט רוחבי.

12. קבלת חוות הדעת בעת זו, בשלב בו טרם הוגשו תצהירי הצדדים וטרם התנהל דיון ראשון בתיק לא תסרבל את ההליך ולא תעכב אותו והצדדים יוכלו להתייחס לחוות הדעת בהמשך ההליכים.

13. לא נעלמה מעייני טענת הנתבעת לפיה הנציבות הייתה בקשר עם התובעת עובר להגשת התביעה בתיק זה וכי לא נקטה בכל הליך מטעמה לאחר קבלת התייחסות הנתבעת. ואולם, כעולה מפסיקת בתי המשפט, "ידיד בית המשפט" אינו חייב להיות אובייקטיבי ולא מצאתי שיש בקשר שהיה בין הנציבות לתובעת כדי לשלול את מעמדה כ"ידיד בית המשפט" וזאת מכייוון שחוות הדעת תעסוק אך ורק בשאלות רוחביות של שוויון כמפורט לעיל ולא בשאלות העובדתיות והמשפטיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בהליך זה.

לעניין טענת הנתבעת בדבר הימנעות הנציבות מלהמשיך לטפל בעניינה של התובעת לאחר קבלת התייחסות הנתבעת אציין, כי מעיון בבקשת הנציבות עולה, כי לגרסתה, התובעת, משיקוליה היא, ביקשה לטפל בעניינה באופן עצמאי ללא כל קשר לעמדת הנציבות.

14. בנסיבות אלו אני סבור שיש להורות על צירופה של הנציבות כ"ידיד בית המשפט". הנציבות תגיש חוות דעת שתעסוק בהיבט הרחב של הסוגיה האם שימוש מעסיק בהצדקה בטחונית או בדרישת לקוחות מהווה משום אפליה ובאופן בו יש לבחון תשובת מעסיק כאמור ולא תתייחס לעובדות המקרה הספציפי הנדון בפניי.

15. הנציבות תגיש לביה"ד חוות דעת עד ליום 10.9.17.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ז, (07 יולי 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.