בפני בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961.

ביום 01.01.17 בשעה 11:02, נמדד רכבו של המבקש שעה שהוא נוסע באותה עת במהירות של 137 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הינו 90 קמ"ש.

ביום 01.07.2016 בשעה 11:34, רישיון הנהיגה של המבקש נפסל לתקופה של 30 יום על ידי קצין משטרה לאחר שנערך לו שימוע על פי סעיף 47 לפקודת התעבורה, בגין עבירה של מהירות העולה המותר, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

המבקש בבקשתו כופר בביצוע העבירה הנטענת. לדבריו, לא הוא זה שנצפה נוהג במהירות הנטענת אלא רכב מסוג אמבולנס שנסע בנתיב הימני באותה עת הוא זה שנסע במהירות ולכאורה ביצע את העבירה.

ב"כ המבקש ביקש להשיב למבקש את רישיונו שכן לטענתו אין מדובר בנהג מסוכן שיש באופן נהיגתו לסכן את שלום הציבור. עוד טען, כי מדובר במבקש שרישיון הנהיגה מהותי לעיסוקו הואיל ומדי יום המבקש נוסע שעות ארוכות בכבישי הארץ. כמו כן, טען כי מדובר במבקש הנוהג משנת 2004, וכי לחובתו 5 עבירות בלבד, וכי למיטב זיכרונו בעברו של המבקש עבירת מהירות אחת בלבד משנת 2010. עוד טען כי הפסילה המנהלית "אינה מהווה מקדמה על חשבון העונש".

מנגד, ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, וטענה לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המבקש. לטענתה, ניתן למדדו באמצעות הממל"ז את מהירות נסיעתו של רכב יחיד גם כאשר ישנם רכבים נוספים על הכביש. עוד הוסיפה כי החלטת הקצין על פסילת רישיונו של המבקש בנסיבות העניין הינה החלטה סבירה ועל כן אין מקום לקבל את הבקשה, וזאת לאור עברו התעבורתי של המבקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש בפיו של מבקש נסיבות המצדיקות את ביטול הפסילה המנהלית, ועל כן החלטתי לדחות את הבקשה.

כידוע, על פי ההלכה הקבועה בדין בבקשות מסוג זה על בית המשפט לבדוק שני דברים: ראשית, האם קיים חומר ראיות המבסס את אשמת המבקש, בעבירה המיוחסות לו.

שנית, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור, כשהמסוכנת נבדקת על רקע עברו התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי שבגינו הוגשה הבקשה.

מעיון בחומר הראיות עולה כי מדובר בכביש בעל שני נתיבים. עוד עולה כי השוטר שהפעיל את הממל"ז מציין כי כיוון את הממל"ז למרכז הרכב של המבקש שנסע בנתיב השמאלי וזאת לאחר שרכב המבקש נצפה נוסע במהירות, ולא רכב האמבולנס שנסע בנתיב הימני מבין שני הנתיבים.

כמו כן, מעיון בחומר עולה כי השוטר ביצע בדיקות של תחילת וסיום משמרת כפי שמתחייב, ונמצא כי המכשיר תקין לכאורה.

לאמור יש להוסיף, כי מיד לאחר שהמבקש נדרש לעצור את הרכב על ידי השוטר, המבקש בתגובתו לא שלל את האפשרות שלכאורה נסע מהר. וכך אמר "יצאתי מהמשרד בדרך לתחנת כרמיאל לידי נסע אמבולנס יכול להיות שנסעתי קצת מהר יש לי עצור..".

עוד יש להוסיף כי מעיון בעברו התעבורתי של המבקש עולה כי הגם שהמבקש מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2004, באמתחתו כבר שלוש הרשעות קודמות של עבירות מהירות.

לנוכח האמור, ולאחר ששקלתי מחד את נסיבותיו האישיות של המבקש, ומאידך את עברו התעברותי ובפרט העבירות המהירות, לא מצאתי פגם בהחלטת קצין המשטרה, ועל כן הפסילה תוותר על כנה.

תיק החקירה יוחזר לתביעה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.