27 ינואר 2019

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בכתף שמאל בתאונה מיום 24.3.14 כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

1. ביום 1.12.2016 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 14.12.2016 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:

"אנו מביאים לידיעתך כי הכרנו בתאונה שארעה לך ב 24/03/2014 כתאונת עבודה.

חבלה בכף יד שמאל בלבד.

לדעתנו האבחנה של פגיעה בכתף שמאל אינה תוצאה של התאונה הנדונה.

לתשומת ליבך, הרשות בידך להגיש תובענה על החלטה זו..."

מכאן התביעה שלפנינו.

1. טענות הצדדים
2. טענות התובע
3. 2. התובע, יליד 18.5.71, נסע בתאריך 24.3.14 ברכבו ברחוב יהודה הנשיא בהרצליה, כאשר הגיח רכב מכיוון המדרכה ונכנס בחלק הימני-קדמי של רכבו (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה והאיבר שהוכר הינו כף יש שמאל בלבד.
4. 3. לטענת התובע, החלטת המוסד לפיה יש לקבל את הפגיעה בכף יד שמאל אך לדחות את הפגיעה בכתף שמאל הינה תמוהה במיוחד, שכן ממצאי הבדיקות מעלים כי הפגיעה ממנה הוא סובל בכתף היא כתוצאה מטראומה.
5. 4. התובע נחבל בכף יד שמאל וסבל מכאבים בעוצמה גבוהה, לכן מיקד את תלונותיו בשלב הראשוני לכאבים אלו. עם זאת, התובע סבל מכאבים בכתף שמאל מיד לאחר התאונה. עם הרגעת הכאב בכף יד שמאל, החל התובע להרגיש את כאבי כתף שמאל באופן הולך וגובר, עד למצב בו הוגבלו תנועותיו באופן ניכר.
6. 5. נימוקי המוסד לדחיית הפגיעה בכתף שמאל הנם שרירותיים ולא ברורים. המוסד לא פירט את טענותיו ולמעשה לא נימק החלטתו כדין.
7. 6 חלה בעניינו חזקת הסיבתיות מכוח סעיף 83 לחוק, שכן התאונה אירעה תוך כדי עבודתו ולא הוכח שלא ארעה עקב העבודה. הפגיעה בכתף שמאל קשורה קשר סיבתי לתאונת העבודה מיום 24.3.14. יש להביא בחשבון כי לפני אירוע התאונה אין שום תיעוד רפואי מעברו של התובע לעניין בעיה בכתף שמאל.
8. טענות הנתבע
9. 7. אין קשר סיבתי בין פגימתו הנטענת של התובע בכתף שמאל לבין תאונת העבודה, לכן אין הוא זכאי לתשלום דמי פגיעה ו/או קצבת נכות בגינה. לחלופין, השפעת האירוע הנטען על מצבו הרפואי של תובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, וביניהם מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי של התובע.
10. 8. בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע מח/50-0 המוסד - מלכה ויקטור, פד"ע כ 284; דב"ע לז/59-0 המוס'ד - קמינסקי, פד"ע י 253; דב"י מא/73-0 בנימין דומב - המוסד, פד"ע יב 351).
11. ההליכים בתיק
12. 9. ביום 24.1.18 התקיים דיון בפני השופטת טרכטינגוט, במסגרתו נקבעו הפלוגתאות שבמחלוקת:
13. א) האם נפגע התובע בתאונה מיום 24.3.14 גם בכתף שמאל?
14. ב) האם יש קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין הליקוי בכתף שמאל?
15. 10. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 10.10.18, במסגרתו נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
16. המסגרת המשפטית
17. 11. סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כ:

"תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

1. 12. סעיף 83 לחוק קובע את חזקת הסיבתיות:

"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

1. 13. בכדי שתוכר חזקת הסיבתיות יש להוכיח בראש ובראשונה כי ארעה תאונה. הלכה פסוקה היא כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד ונזק או פגיעה מאידך. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות ההכרחיות לעילת התביעה ועל כן על התובע להוכיח עובדה זו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נ"ב/0-88 כאמל קופטי - המוסד, פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל, פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד, פד"ע ל"א 241).
2. מן הכלל אל הפרט
3. 14. במקרה שלפנינו אין מחלוקת בשאלת האירוע התאונתי והשאלה היחידה שעולה היא לעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכתף שמאל לתאונת העבודה שהוכרה זה מכבר.
4. 15. כשנשאל התובע במהלך חקירתו הנגדית מדוע לא טען שנפגע גם בכתף שמאל, השיב:

"בוודאי שטענתי. אני, בקופת חולים מכבי, החל מהמוקד הרפואי, שאליו הגעתי אחרי התאונה, ועד בכלל, כל הזמן דיברתי על הכאב בכל היד. סיפרתי בדיוק שהתאונה גרמה לי לחבטה שהעיפה את היד שלי אחורה, שהרגשתי "זץ" חשמל בכל היד, הגעתי עם התלונות האלה למוקד הרפואי, המוקד הרפואי בדקו אותי, שלחו אותי לצילומים, התעסקו בעיקר בשברים, כי זה מה שהיה הכי בולט. אבל אני לאורך כל הדרך, התלוננתי כל כאבים בכל היד" (עמ' 3, ש' 31 - עמ' 4, ש' 4 לפרוטוקול).

1. 16. כאשר נשאל מדוע לא התלונן במהלך הוועדה הרפואית מיום 6.9.15 על בעיות בכתף, השיב:

"באותו דיון, בוועדה הזו, הייתה וועדה שנקרתי אליה בנושא כף היד והממצאים שהיו בכף היד. לא נשאלתי על דברים שבכתף. הובהר לי מראש שאנחנו מדברים בוועדה הזו על הממצאים בכף היד. לא חיברתי את זה למשהו שלא היה בוועדה הזאת. הוועדה הזו התעסקה בכף היד" (עמ' 4, ש' 26 - עמ' 5, ש' 4).

1. 17. וכנשאל מתי החל להרגיש שמשהו לא בסדר בכתף, ענה:

"מההתחלה כאבה לי הכתף, מההתחלה כאבה לי כל היד. אבל המוקד, גם מבחינת, נקרא לזה בסקאלה של מ- 1 עד 10, המכה פה הייתה 10, ובשאר היד היא הייתה 7 או 8. ולכן ההתמקדות של הרופאים הייתה נראית לי הגיונית. אני לא רופא. הוא התמקד בשברים, אני זרמתי עם זה. זה היה עיקר מה שהעסיק אותו באותו רגע- שברים." (עמ' 6, ש' 31 - עמ' 7, ש' 2).

18. התרשמנו כי התובע העיד באופן סדור וקוהרנטי, ללא סתירות וכי אכן סבל מכאבים לכל אורך ידו השמאלית מיד עם קרות התאונה. בשל היותם של השברים דחופים וכואבים יותר - באופן ראשוני טיפלו קודם כל בהם כאשר התובע ממקד את תלונותיו אל כאבי כף היד.

19. נכון הוא כי על פי ההלכה יש ליתן משקל מיוחד למסמכים רפואיים הסמוכים למועד האירוע הנטען ולדברי הנפגע המצוטטים בהם. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו. יחד עם זאת, בנסיבות העניין ולאור עדותו של התובע שהייתה אמינה על בית הדין, מצאנו כי יש ליתן לעדותו של התובע ולהסבריו משקל גדול יותר מאשר הרישומים הרפואיים.

20. בשולי הדברים נציין כי אין מחלוקת שהתקיים אירוע תאונתי אשר הוכר על ידי הנתבע, כאשר המחלוקת נסובה סביב ההכרה בכתפו השמאלית של התובע כחלק מהפגיעה באותה תאונה, ואנו סבורים כי המקרה דנן הינו המקרה הנכון שבו יש למנות מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע גם בכתפו השמאלית, כאשר המומחה הרפואי יתייחס, מן הסתם, לרישומים הרפואיים ויתן את המשקל הראוי להעדר התלונות על הפגיעה בכתף שמאל ברישומים הרפואיים.

21. בית הדין ימנה, איפוא, מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה מיום 24.3.2014 לבין מצבו הרפואי של התובע בכתף שמאל, זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:

א) התובע, יליד 18.5.71, נסע בתאריך 24.3.14 ברכבו ברחוב יהודה הנשיא בהרצליה, כאשר הגיח רכב מכיוון המדרכה ונכנס בחלק הימני-קדמי של רכבו (להלן: "התאונה").

ב) הנתבע הכיר בתאונה מיום 24.3.2014 כתאונת עבודה והאיבר שהוכר הינו יד שמאל בגינו נקבעה לו נכות בגובה 5% לצמיתות.

ג) יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי.

1. סוף דבר:
2. 22. על יסוד מסקנתנו האמורה, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי של התובע בכתפו השמאלית.
3. 23. החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ט, (27 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

הערת בית הדין: נציגת ציבור (מעסיקים) הגב' אהובה גנור אשר ישבה במותב נפטרה למרבה הצער ולפיכך החלטה זו נחתמת במותב חסר.