1. הצדדים הגישו בקשה משותפת להסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן בהתאמה: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור", "חוק תובענות ייצוגיות").
2. בבקשת האישור נטען כי בעקבות כתבה טלוויזיונית נודע למבקשת שהמשיבה גבתה ממנה דמי ביטוח (מקיף ה.ע) לרכב המחושבים בין היתר על בסיס מעמדה האישי כגרושה, וכי בעת שהדבר נודע לה היא נתקפה ברגשות שליליים כגון – השפלה, כעס, מרמה, ניצול, ועלבון קשים. לטענת המבקשת מדובר באפליה אסורה בגינה היא וחברי הקבוצה שהיא מבקשת לייצג זכאים לסעד המורה למשיבה לחדול מפועלה זה, וכן להשבה ולפיצוי.
3. המשיבה טענה בתשובתה לבקשת האישור בין היתר כי קביעת הפרמיה תוך שימוש בפרמטר הנוגע למצב משפחתי נעשתה על פי מידע סטטיסטי ונתונים שנאספו במערכות המשיבה בהסתמך על ניסיון העבר ותביעות העבר שפרעה. בניית התעריף אשר אושר על ידי גוף הפיקוח על הביטוח, נעשה בהתאם לסיכון הגלום בכל קבוצת מבוטחים . מצב משפחתי הוא רק מדד אחד מיני רבים בהם עושה המשיבה שימוש לבניית התעריף כדי שישקף את הסיכון הגלום בכל קבוצת מבוטחים, פרקטיקה שאף אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעמדה שהביע בהליך דומה.
4. לאור הערותי בישיבת ק.מ מיום 18.2.2018 ולאור הערכת המבקשת את סיכויי הצלחת ההליך כקלושים, הגיעה המבקשת למסקנה כי אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליכים. לפיכך עותרים הצדדים למחיקת בקשת האישור ולדחיית תביעתה האישית של המבקשת ללא צו להוצאות.
5. ב"כ המבקש והמבקש, הצהירו כי בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות לא קיבלו כל טובת הנראה כנגד ההסתלקות.
6. לא ראיתי לנכון לתת הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 11 (ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע -2010.
7. התובענה הייצוגית – נמחקת. התביעה האישית של התובעת – נדחית.
8. בהסכמת ב"כ המשיבה, אין צו להוצאות

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.