1. מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש, יהונתן לוי (להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד "בנק מזרחי טפחות בע"מ" (להלן: "המשיב") וזאת בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי ועמדות הצדדים בקצירת האומר

1. ביום 03.01.2017 הגיש המבקש כנגד המשיב בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור").
2. כעולה מבקשת האישור, המבקש, אשר מנהל חשבון עובר ושב אצל המשיב, נוהג מעת לעת לבדוק את סכומי העמלות הנגבים ממנו על ידי המשיב, וזאת נוכח סיכום אליו הגיע עם המשיב בעניין גביית דמי ניהול.
3. באחת מהפעמים בהם בחן המבקש את חשבונו, הבחין המבקש כי כמה חודשים קודם לכן, בחודש מרץ 2016, חויב חשבונו בעמלת הפקדת מזומן בתעריף דלפק (הפקדה באמצעות פקיד), על אף שבאותו החודש הוא שהה מחוץ לישראל, והיה ידוע לו מעל לכל ספק שלא הוא ביצע פעולה של הפקדה כספית בחשבונו. בדיקה שערך המבקש העלתה כי חברו של המבקש בחר להשיב לו חוב כספי באמצעות הפקדה ישירה לחשבונו, וכי המבקש הוא זה שחויב בגין אותה פעולה, ולא מפקיד הכסף. עוד הודגש בבקשת האישור כי עניין זה חזר על עצמו מספר פעמים, כאשר לבסוף הובהר למבקש כי זו מדיניותו של הבנק בעניין.
4. לטענת המבקש, גביית עמלת הפקדה מבעל החשבון ולא ממבצע פעולת ההפקדה, מנוגדת לדין, שכן בהתאם להערת שוליים 12 לתוספת השניה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח -2008 (להלן: "כללי הבנקאות עמלות"), הבנק יכול לגבות סכום כולל של עמלות רק עבור פעולות בסיסיות שהלקוח ביצע בפועל. בענייננו, משהבנק גבה סכום כולל של עמלות מהמבקש גם עבור פעולה שלא הוא ביצע, עבר המשיב על הוראת חוק זו. עוד הדגיש המבקש כי מבדיקה שביצע, בנקים רבים אחרים מטילים את עמלת ההפקדה על המפקיד עצמו, ולא על בעל החשבון אליו מבוצעת ההפקדה.
5. הקבוצה הנפגעת מפעולות המשיב הוגדרה בבקשת האישור כ"כל לקוחות המשיב, בעלי חשבון עובר ושב, אשר חויבו בעמלת הפקדת מזומן, בגין הפקדת מזומן שבוצעה לחשבונם על ידי מי שאינו בעל החשבון (צד שלישי) באמצעות פקיד במהלך שבע השנים האחרונות ועד ליום מתן פסק הדין בתובענה הייצוגית לאחר אישורה".
6. הנזק הממוני האישי למבקש הועמד על הסך של 10.2 ₪ בגין עמלות ההפקדה שנגבו ממנו (יצוין כי המבקש זכאי להנחה של 50% על סוגי עמלות אלו, כך שאלמלא זאת, העמלה שהייתה נגבית ממנו בפועל הייתה עומדת על הסך של 20.4 ₪), ואילו נזקה הממוני של הקבוצה הועמד בכלליות על הסך של "מיליוני שקלים", כאשר נטען כי הסכומים המדויקים יחשפו בהליך של גילוי מסמכים.
7. ביום 13.06.2017 הוגשה תגובת המשיב, במסגרתה נטען כי פרשנות המבקש לכללי הבנקאות עמלות הינה שגויה מיסודה, מתנגשת עם הוראות חוק אחרות ומובילה לתוצאות אבסורדיות. כך, נטען כי על פי התעריפון האחיד שפרסם נגיד בנק ישראל בכללי הבנקאות עמלות, ניתן לגבות עמלות על פעולות "המבוצעות על ידי פקיד", כאשר אלו כוללות "הפקדת מזומן", ללא שנקבעה זהותו של מבצע ההפקדה. בנוסף, על פי כלל 26א(א)(4) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב – 1992, אשר נועד להסדיר את האופן שבו על בנק לגלות ללקוחותיו עלויות שירות, מסדיר גם גילוי עמלות ללקוח בגין פעולות שבוצעו ביוזמת צד שלישי, ומכאן שוודאי שהמשיב רשאי לגבות עמלות מלקוח, גם בגין פעולות שנעשו בחשבון הלקוח על ידי צד שלישי.
8. זאת ועוד, הפרשנות שמנסה המבקש להצמיד לכללי הבנקאות עמלות מובילה לתוצאות אבסורדיות, שכן על פי פרשנותו של המבקש ניתן להבין שהמונח "ביצע הלקוח בפועל" חל גם על חלקו הראשון של הוראת החוק עליה מסמך המבקש – "פעולה בערוץ ישיר". זאת כאשר "פעולה בערוץ ישיר" מוגדרת בין היתר כ"זיכוי חשבון באמצעות מסלקה", דהיינו, העברה בנקאית על ידי צד שלישי. אבסורד נוסף הינו העובדה שהוראת החוק עליה מנסה המבקש להסתמך הינה אפשרות אחת מני כמה אפשרויות לגביית עמלות, כאשר מי שבוחר במסלולי עמלות אחרים, הוראת חוק זו אינה חלה עליו, ולכאורה אין מניעה מלחייב אותו בגין זיכוי חשבונו על ידי צד ג'. משנקודת המוצא היא שאין כל סיבה להבדל שכזה, הרי שגם מטעם זה יש לדחות את פרשנות המבקש להוראות כללי הבנקאות עמלות.
9. ביום 10.09.2017 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיב. במסגרת תגובתו חזר המבקש על עיקרי טענתו, כי פרשנות נכונה של כללי הבנקאות עמלות מלמדים שמי שמבצע פעולה בנקאית בפועל הוא זה שצריך לשאת בעמלה בגינה. עוד נטען כי טרם הגשת תשובת המבקש תוקנו כללי הבנקאות עמלות, ונקבי כי עמלה הנגבית מלקוח מזדמן תיגבה ממנו בעת ביצוע הפעולה. תיקון זה יש בו, לדעת המבקש, לחדד את טענותיו בבקשת האישור.
10. ביום 05.07.2017, לאחר דיון שנערך בפני בנוכחות הצדדים, הגישו הצדדים בקשה להסתלקות המבקש מבקשת האישור, וזאת לאחר שתנאיו גובשו בסיוע מגשר.
11. במסגרת בקשת ההסתלקות סוכם כי כנגד ההסתלקות, מתחייב המשיב להוסיף לנוסח האסמכתא על ההפקדה הנמסרת למפקיד-הצד השלישי, שאינו בעל זיקה לחשבון אליו מתבצעת ההפקדה, הבהרה בנוגע לגביית עמלה מבעל החשבון, בזו הלשון:

"בגין ההפקדה יחויב החשבון המופקד בעמלת פעולה על ידי פקיד, בהתאם לתנאי החשבון הספציפי. סכומה התעריפי של העמלה הינו 6.8 ₪" (להלן: "ההבהרה")

לטענת הצדדים, הוספת ההברה תאפשר למפקיד לדעת שההפקדה שהוא מבצע מחייבת את בעל החשבון בעמלה, מה שיאפשר לו לשקול האם הוא מעוניין להוסיף לסכום ההפקדה גם את סכומה של העמלה.

1. כמו כן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה כנגד ההסתלקות, ישלם המשיב למבקש גמול בסך סופי ומוחלט של 8,000 ₪ (כולל מע"מ, ככל שחל) וכן שכ"ט לבא כוחו בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

דיון והכרעה

1. בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:

"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:

(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;

(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".

1. יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לאחרונה לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 ), התשע"ו -2016 (להלן: "תיקון 10"), במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שלגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
2. כך נכתב בדברי ההסדר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):

"סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור .לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה"

1. דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):

"לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה".

1. למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( ר' א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה [ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת"צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015].
2. בנסיבות המקרה שלפני, בשים לב כי בשלב זה של ההליך- כאשר טרם נערך דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגיות- נדרש בית המשפט לבחון את קיומה של עילה לכאורה בלבד, להבדיל מהרף שיש לעמוד בו בעת בחינת בקשת אישור תובענה ייצוגית לגופה, אז בוחן בית המשפט האם העניינים העולים מהתובענה הייצוגית עומדים ברף של "אפשרות סבירה" כי יוכרעו לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(1) לחוק התובענות הייצוגיות), סבורני כי אין המדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה לחלוטין, וכי מבלי לקבוע מסמרות, לא מן הנמנע שפרשנות המבקש לכללי הבנקאות עמלות היתה מתקבלת ולו בחלקה.
3. אשר לעניין התועלת הצומחת מבקשת ההסתלקות, דומה בעיניי כי אכן צומחת תועלת מסוימת מהתחייבותו של המשיב לפרסום ההבהרה, שכן צד ג' המפקיד כספים בחשבון של לקוחות המשיב, יוכל להחליט האם להוסיף את עמלת ההפקדה בנוסף לסכום הכספי המופקד. עם זאת, לא למותר לציין כי תועלת גבוהה יותר היתה מתקבלת לו הייתה נבחנת האפשרות ליידוע נוסף של הלקוח אשר מחשבונו נלקחת העמלה/ שינוי אופן גביית העמלה.
4. מכל מקום, ושעה שאכן צומחת תועלת מסוימת לחברי הקבוצה מבקשת ההסתלקות, בשים לב שאין המדובר במעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה ובהינתן הסיכונים והסיכויים לקבלת בקשת האישור, אני מאשר את בקשת ההסתלקות. הבקשה לאישור תימחק וכן נדחית בזאת תביעתו האישית של המבקש כלפי המשיב. כמו כן מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים באשר הם סבירים בעיני בנסיבות המקרה.
5. משאין בהסתלקות התובע משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות (להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר': ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010)).

סוף דבר

1. ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת .
2. תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיב נדחית .
3. המשיב יעדכן בעוד 30 האם התיקון המוסכם מושא ההבהרה נכנס לתוקף. העדכון יוגש בצירוף תצהיר.
4. הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל, כאשר הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו למבקש ולבא כוחו בתוך 30 יום, ואילו המחצית השנייה של שכר הטרחה תשלום לאחר קבלת הודעת העדכון מטעם המשיב כאמור לעיל.
5. בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור .
6. המזכירות תמציא את פסה"ד לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות .
7. תזכורת פנימית לעניין עדכון המשיבה כאמור בסעיף 25 דלעיל- ליום 19.08.2018.

ניתן היום, ה' אב תשע"ח, 17 יולי 2018, בהעדר הצדדים.