לפניי בקשה למחיקת כותרת בתביעה כספית ע"ס 179,010 ₪ שעניינה בטענת התובעת ולפיה הנתבעת לא שילמה את מלוא התמורה בעבור עבודות אספלט ופרויקטים שונים שביצעה עבורה.

בבקשתה טוענת הנתבעת כי דין התביעה להתברר בסדר דין רגיל וזאת כאשר היא אינה עונה על התנאים המוגדרים לתביעה בסדר דין מקוצר. בפרט טוענת הנתבעת כי התובעת סומכת את תביעתה על אסופת חשבוניות אשר אינן נושאות את חתימתה, כמו גם היעדרו של כל הסכם בכתב בדבר חובתה לשלם את הסכום הנתבע.

בתגובתה, דוחה התובעת את טענות הנתבעת. לטענתה, תביעתה נסמכת על 4 חשבוניות מס שהוצאו בעבור פרויקטים שביצעה לתובעת, על כן מדובר בסכום קצוב. לתגובתה צירפה את שתי הזמנות העבודה הנושאות את שם וחתימת הנתבעת, ולדידה מהחשבונות היומיים שהגישה ניתן ללמוד בנקל על חובתה של הנתבעת כלפיה.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל;

1. מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת סומכת תביעתה על אסופת דוחות יומיים, אשר אינם נושאים את חתימת הנתבעת, אך נסמכים על הסכם הזמנה אבו הנושא את חתימתה של האחרונה. לטענת התובעת, בהסכם ההזמנה הוסכם המחיר היומי שישולם לה בעבור כל עבודה, תוך שכלל הדוחות היומיים שהגישה תואמים לאחד משני ההסכמי הזמנה שעליהם חתמה הנתבעת ומכאן לטענתה ניתן ללמוד על חובת הנתבעת לשלם בעבור כל אחד מן העבודות היומיות שביצעה התובעת לטענתה.
2. תקנה 202 לתקסד"א מפרטת את התביעות אותן ניתן להגיש בסדר דין מקוצר וקובעת:

ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית,

הבאות –

(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

למקרא כתב התביעה על מול הוראות התקנה מצאתי אין התביעה חוסה תחת הגדרת הסעיף כך שאין לראות בסכום התביעה כסכום קצוב כפי שהוגדר בע"א 734/83 חברת החשמל נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח (1) 613, כדלקמן: "המבחן לקביעת סכום קצוב הוא כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה.".

1. אין מחלוקת כי הסכום הנתבע קצוב. התובעת הגישה 4 חשבוניות מס שסכומם הכולל מהווה את סכום התובענה ואולם תנאי החוזה אינן מהווים סכום קצוב.

ואולם - אינני סבורה כי די בחשבונית ההזמנה, הקובעת את עלות יום עבודה של התובעת, בכדי לקבוע כי התנאי של חוזה בכתב מתקיים. מעיון בחשבונית ההזמנה (ולכך ראה לדוגמא חשבונית 36027) לא ניתן ללמוד על כמות ימי העבודה שהוזמנו, אלא רק על התמורה שתשולם בעבור כל אחד מהם.

1. זאת ועוד , שעה שחתימת הנתבעת נעדרת מכלל החשבוניות היומיים שהגישה התובעת, לא ניתן לומר כי בכך יש ראייה בכתב באשר לחובה של הנתבעת. אמנם, הפסיקה נוקטת בגישה מקלה בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים וכי מדובר בדרישה מינימאלי, אלא שבענייננו מהימנותם של חשבוניות אלה אינה רבה. כך לדוגמא, על חשבונית עסקה 10638 (נספח 4 לכתב התביעה) נכתב כי יש לאשרה אל מול נציג הנתבעת, והתאריך המצוין על דוח יומי 3405, נראה תמוה ביותר. זאת ועוד, על גבי דוחות יומיים אלה נדרש לחתום נציג הנתבעת, כ"נותן העבודה" תוך שזה מצהיר תוך שזו נעשתה "לשביעות רצונו", וכאמור לעיל, חתימה זו אינה מצויה על אף אחד מהם.
2. לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי לא ניתן להתעלם מהפער הניכר בין הסכום הקבוע בהסכם ההזמנה, שם קבוע המחיר היומי בסך 8,500 ₪ לבין סכום התביעה בפועל בסך 179,010 ₪.
3. מכל האמור מצאתי כי אין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר ודין הבקשה למחיקת כותרת – להתקבל.

נוכח סכום התובענה התביעה תתברר בסדר דין מהיר ונתבעת תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום .

הוצאות בגין בקשה זו, ישקלו בסופו של ההליך על ידי המותב שידון בתיק.

המזכירות תעקוב אחר הגשת כתב הגנה ותנתב את התיק לשופט

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ז, 25 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.