לפניי בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ולמנות מומחה בתחום הנוירולוגי, לצורך קביעת נכותו של התובע כתוצאה מן התאונה בגינה הוגשה התובענה.

רקע וטענות הצדדים

1. התובע, יליד 1995, נפגע בתאונת דרכים ביום 19.7.2015, אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. ביום 27.10.2016 העמידה ועדה רפואית את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 50% בגין פרכוסים, בהתאם לתקנה 30 (1) (ד) לתקנות הביטוח הלאומי.

הנתבעת טוענת כי בקביעת הוועדה נפלו פגמים המצדיקים מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי לעניין נכותו הנוירולוגית של התובע בגין התאונה, ומבוקש להורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

לטענת הנתבעת, עיון בפרוטוקול הועדה הרפואית מיום 16.5.2016, ובסיכומי הוועדה מיום 27.10.2016, מעלה כי בפני הוועדה לא עמד מלוא החומר הרפואי ביחס לעברו של התובע בתחום הנוירולוגי.

2. מהחומר הרפואי שצורף לבקשת הנתבעת (תעודות רופא מן הימים 20.1.11, 21.1.12, 21.2.12, 22.1.12, 29.9.12, 7.5.13, 24.9.13, 19.1.14, 1.6.14, 17.9.14, 20.9.14) עולה כי התובע היה מעורב בקטטות, במהלכן הוכה וכי סבל בעברו מסחרחורות, אבדן הכרה, ורטיגו וכאבי ראש עזים.

לטענתה, מדובר בממצאים נוירולוגיים שעל פניהם דומים לאלו בגינם נקבעה נכותו עקב התאונה נשוא התובענה; עיון בפרוטוקול וועדת המל"ל מעלה כי התובע לא ציין פגיעות ותלונות נוספות בתחום הנוירולוגיה בפני הוועדה, ולא הוצג התיעוד הרפואי האמור.

טענה נוספת שבפי הנתבעת היא כי קיים תיעוד חדש ועדכני, לאחר התאונה, לפיו מצבו תקין, בדיקת EEG יצאה תקינה, המשיב הודה כי אינו סובל יותר מפרכוסים וכי הפסיק לקחת תרופות ואף ביקש לקבל חזרה את רשיון הנהיגה שלו והודיע כי הוא מורשה לחזור לעבוד והכל חודש לאחר קביעת הוועדה.

הנתבעת גם טוענת כי הוועדה טעתה והוטעתה בקביעת שיעור הנכות שקבעה לתובע.

לאור האמור, עותרת היא להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל.

3. התובע מתנגד לבקשה.

לטענתו, בפני הוועדה עמד מלוא תיקו הרפואי של התובע ומלוא החומר הרפואי, המתייחס לעברו הקודם, וכי בכל מקרה, אין לנכות נכות בגין מצב קודם שעה שהוכח כי הנפגע לא סבל ממגבלה לצמיתות בתנועותיו בעבר, וכי אין לנכות נכות בגין מצב קודם על בסיס קיומם של כאב ורגישות בלבד.

לטענתו, העובדה כי התבע נבדק בעבר בגין כאבים שונים בחלקי גוף שונים כולל בראש, והביקור האחרון היה ב-20.9.2014, דהיינו 10 חודשים לפני התאונה, אם היה ממצא שמצביע שנכותו של התובע אינה קשורה לתאונה, היו המומחים מגלים זאת בקלות ומציינים זאת בפרוטוקול הועדה.

התובע מוסיף וטוען כי אי הסכמה בין מומחים אינה מצדיקה מתן אפשרות להבאת ראיות לסתור, ואף אם סבורה הנתבעת כי הועדה טעתה, אין בכך נימוק להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

לטענתו, אין לסטות מן הכלל אלא במקרים חריגים, ומקרה חריג אינו מתקיים בעניננו.

דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל התיעוד הרפואי שצורף להן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל כך שיינתן היתר להביא לסתור את קביעת המל"ל ביחס לנכות הנירולוגית.

להלן הנימוקים למסקנתי.

5. סמכותו של בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור מעוגנת בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, וזו לשונו:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

הלכה היא, כי היתר להביא ראיות לסתור יינתן רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן כפי שסיכם כב' השופט זילברטל ברע"א 6023/14 רפעת פקיה נ' יוסי אספיר פסקה 8, (30.12.2014):

"כידוע, המחוקק הגביל את היכולת "לפתוח" קביעות הנוגעות לנכות במסגרת הליך משפטי, לאחר שנקבעו במסגרת ועדות רפואיות הפועלות על-פי דין. על-כן, ההלכה היא כי בקשה להביא ראיות לסתור תיענה רק במקרים יוצאי דופן בהם יש חשש לעיוות דין הנובע מהתנהלות הוועדה הרפואית; במקרים בהם מתברר כי לא היו בפני הוועדה הרפואית שקבעה את הנכות עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע; או במקרים בהם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע לאחר שנקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית (בר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505 (1985); בר"ע 721/85 "סלע" חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט(4) 839 (1986); 5779/90 "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4)77 (1991); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 774 (מהדורה רביעית, 2011))".

-ראו גם רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' בוטרשווילי (8/4/2013), (כב' השופט צ' זילברטל) :

"ככלל, היתר להביא ראיות לסתור יינתן כאשר מתברר שנפל פגם מהותי בהליך שהתנהל בפני הרשות המוסמכת לקבוע את הנכות על-פי הדין (במקרה שלנו, ובדרך כלל, הכוונה לוועדות הרפואיות שמטעם המוסד); או כאשר קיימים טעמים עובדתיים ממשיים המצביעים על כך שהנכות שנקבעה אינה משקפת את המצב לאשורו (בין אם לא נבחנו נתונים הנוגעים לתקופה שקדמה לתאונה הנדונה, בין אם לא נשקלו נתונים שהתגבשו לאחר מועד אותה תאונה)".

בעניין סונול קיבל בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי והחליט להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל, מן הטעם שלא הובאו בפני הוועדה הרפואית מלוא המסמכים הרפואיים מעברו של התובע, והיא לא התייחסה ולא בחנה השפעתו של חומר רפואי על קביעתה.

מפסק הדין עולה כי בית המשפט הסתפק בקיומה של אפשרות סבירה שהוועדה הייתה משנה את קביעתה אילו היה מובא בפניה מלוא התיעוד רפואי מעברו של התובע:

"..אכן, אין לשלול את האפשרות שבסופו של דבר חלפו השפעות התאונה השניה ואין להן השלכות על הנכויות הצמיתות שנקבעו למשיב. ואולם, איני סבור שניתן לקבוע זאת ללא בירור רפואי מוסמך ואין לאמץ את טענת המשיב לפיה התאונה השניה לא הותירה בו אותותיה, גם נוכח המפורט להלן..".

ראו גם רע"א 2993/14 רוטמן נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (11.9.14),:

"מידע רלבנטי, אשר ייתכן שהיה בו כדי להשפיע על התשובה לשאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין נכותו של המבקש לבין התאונה.... נראה שהמדובר במידע בדבר עברו הרפואי האפשרי של המבקש, שעשויה להיות לו חשיבות לצורך שלילת או אישור קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין נכותו (ראו, למשל, רע"א 4377/90 הפניקס ה"בענייננו, ועל פני הדברים, נראה כי בפני הוועדות הרפואיות לא עמד ישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד, [פורסם בנבו] פסקה 4 (31.12.1990)).

וכן ראו (רע"א 6073/10 גבאי נ' אילייב, (3.11.2010), בפסקה 5:

"מצבים נוספים בהם ייתכן שיהיה מקום לשקול להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה בדבר הקשר הסיבתי, עשויים להתעורר כאשר בגדרם של הליכים קודמים בעניינה של התאונה הובאו נתונים רפואיים סותרים בשאלת הקשר הסיבתי והוועדה לא נתנה דעתה למחלוקות אלה, או כאשר בעברו של התובע הייתה תאונה נוספת, או שיש לו עבר רפואי רלבנטי והוועדה לא התייחסה להשפעות אפשריות של אירועים אלה על סוגית הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו (רע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מו(2) 107 (1992); רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך, פ"ד מט(5) 198 (1995)). מצבים אלה אינם שונים, במהותם, ממקרים אחרים בהם יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור כיוון שהוועדה הרפואית לא נתנה דעתה לחומר רפואי שיכולה להיות לו השלכה על מסקנותיה. כבר נפסק כי במצב דברים בו לא הונחו בפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות וחשובות הקשורות במצבו של הנפגע קודם לתאונה או אחריה, יכול הדבר להצדיק היתר להבאת ראיות לסתור את קביעתה".

ומן הכלל אל הפרט:

6. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו, הועדה הרפואית התכנסה לראשונה ביום 16.5.2016, כאשר בפרק הסיכום והמסקנות נרשם, כי לשם סיכום הדיון, מבקשת הוועדה לקבל בדיקת EEG שבוצעה שבועיים קודם לכן לפי דברי המבוטח.

ביום 27.10.2016 התכנסה הועדה פעם נוספת לאחר קבלת הבדיקה, וסיכמה את דיוניה. אין אינדיקציה בפרוטוקולים של איזה מן הדיונים, זה שבנוכחות התובע וזה שלא בנוכחותו, כי צורף חומר רפואי קודם מעברו של התובע, או כי התובע ציין כי יש לו עבר רפואי רלבנטי.

מהחומר הרפואי שצירפה הנתבעת לבקשה, הכולל תיעוד רפואי, ולא בודד, החל משנת 2011, כ-4 שנים לפני התאונה, עולה כי כפי שטוענת הנתבעת, התובע היה מעורב בקטטות, במהלכן הוכה וכי סבל בעברו מסחרחורות, כאבי ראש, אבדן הכרה, ורטיגו וכאבי ראש עזים.

אין גם כל התייחסות בדו"ח הועדה למצב רפואי נוירולוגי קודם.

לאור האמור, אין להוציא מכלל אפשרות כי עבר רפואי זה והחומר הרפואי הרלבנטי לא עמדו בפני הוועדה, ובנסיבות אלו, מתעורר ספק אם הועדה היתה מגיעה לאותה מסקנה לו היתה נחשפת לתיעוד המלא, גם משנים קודמות.

יתכן שכטענת התובע אין קשר בין התלונות בעברו של התובע או לחבלות שספג בעבר, לבין מצבו הנוירולוגי לאחר התאונה, אך אני סבורה כי לצורך כך יש צורך בקביעת מומחה מן התחום הנוירולוגי שמלוא החומר הרפואי של התובע בעבר יוצג בפניו.

אוסיף, כי גם הטענה שבפי הנתבעת לגבי מצבו הרפואי של התובע לאחר קיום הועדה, ואשר נראה על פיו כי היום אין הוא סובל מפרכוסים, וכי בדיקת הEEG - היא בטווח התקין, יש כדי לתמוך במסקנתי האמורה.

לעומת זאת, טענות הנתבעת לטעות של הועדה, אינן חלק מן הטענות עליהן מבוססת המסקנה, ואינן נופלות בגדר החריגים המצדיקים חריגה מן הכלל.

7. לנוכח כל האמור, הבקשה מתקבלת, כך שימונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה שייבחן את שיעור הנכות הנוירולוגית הקיימת לתובע כתוצאה מהתאונה.

התיק מוחזר לרשמת הבכירה לצורך מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

לעיון ביום 15.3.2017.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ח, 03 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ח, 03 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה