לפניי בקשת העותר להחזיר את הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי מרכז.

העתירה, שעניינה, "נגישות חלקית ומצונזרת לחומר משפטי בניגוד להחלטת ביהמ"ש" הוגשה על ידי העותר ביום 08/01/17 לבית המשפט המחוזי מרכז, עת הוחזק העותר בכלא "איילון". לאחר שהעותר הועבר מכלא "איילון" לכלא "חרמון", הגיש העותר, ביום 05/02/17, בקשה להעברת הדיון בעתירה לבית משפט זה. המשיב לא התנגד לבקשה וביום 09/02/17 הועבר הדיון בעתירה לבית משפט זה והעתירה נקבעה לדיון בפניי ליום 25/04/17.

כעת, לאחר שעל פי הנטען, הועבר העותר פעם נוספת מכלא "חרמון" לכלא "מעשיהו", מבקש העותר להורות על החזרת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי מרכז.

סמכות בית המשפט לדון בעתירת אסיר קבועה בסעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: "פקודת בתי הסוהר"), המורה כי עתירת אסיר, בכל עניין הנוגע למאסרו, תוגש "לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק". כך קובעת גם תקנה 1 לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980 (להלן: "תקנות עתירות אסירים"), המגדירה את בית המשפט שאליו תוגש עתירת אסיר כ"בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק העותר".

במועד הגשת העתירה הוחזק העותר, כאמור, בכלא "איילון", המשתייך למחוז מרכז. ניוד העותר, גם אם הוא מצדיק במובן המעשי במקרים רבים העברה לבית משפט אחר, מבחינת מערכת שב"ס ומבחינת העותר, מטעמי נוחות, אינו מאיין את העובדה שהעתירה הוגשה כדין לבית המשפט אליו הגיעה תחילה.

בהתאם להוראת סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר ומאחר שהעותר הועבר בין בתי הסוהר, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), נתונה לבית המשפט המוסמך הסמכות להעביר את התיק לבית משפט אחר, שלתחום שיפוטו הועבר העותר. לפיכך, לבקשת העותר ובהסכמת המשיב, ובשל העברתו של העותר לכלא "צלמון", המשתייך למחוז זה, הועברה העתירה לדיון בפני בית משפט זה.

עם העברת הדיון בעתירה לבית משפט זה ובהתאם להוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, הקובעת כי בית המשפט אליו הועבר התיק "לא יעבירנו עוד", אין מקום להורות על העברת הדיון פעם נוספת. לפיכך, אין להחזיר את הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי מרכז.

הבקשה נדחית.

מועד הדיון הקבוע בפניי – 25/04/17, שעה 10:00 – נותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ז, 22 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.