מבוא

1. בהכרעת דין מיום 29.11.17, הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בשני כתבי אישום שצורפו.
2. בת"פ 16712-01-17 הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ובשתי עבירות של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין (להלן – "כתב האישום הראשון").

לפי כתב האישום הראשון, ביום 22.7.16, בשעות הצהרים, עת שבה המתלוננת מקניות, הבחינה בנאשם בחדר המדרגות. הנאשם פנה אל המתלוננת באומרו "בואי בואי בואי" וכששאלה לרצונו השיב כי יאמר לה בתוך דירתה. הנאשם מסר למתלוננת כי לא שילמו לבעל הבית, יהודה כוכבי, דמי שכירות וכי הלה שלחו לגבות את דמי השכירות. המתלוננת ביקשה מהנאשם לצאת מדירתה, אולם הנאשם התקרב אל המתלוננת אשר הלכה אחורה אל תוך המטבח וניסתה לסגור את דלת המטבח. הנאשם פתח בכוח את דלת המטבח, דחף את המתלוננת בגופה והיכה אותה במרפק יד שמאל ובחזה באמצעות קסדה. כתוצאה ממעשיו נגרמה למתלוננת שריטה ביד שמאל, כאבים בחזה ורגישות קלה בצלעות הקדמיות מימין. בהמשך פתח המתלונן את דלת הדירה ודרש מהנאשם לצאת מדירתם, ובתגובה הנאשם דחף את המתלונן ונטל מהשולחן שני מכשירי טלפון סלולרי מסוג סמסונג גלקסי ואייפון. בהמשך, השיב הנאשם את הטלפונים באמצעות אחר. בנוסף צעק הנאשם לעבר המתלוננת כי "זה היום האחרון שלך אני אחסל אותך".

1. בת"פ 2031-03-17 הורשע הנאשם בעבירה של קבלת רכב וחלקי רכב גנובים, לפי סעיף 413י לחוק העונשין, בעבירה של נהיגה ברכב על ידי בלתי מורשה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961, ובעבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970 (להלן - "כתב אישום שני")

לפי כתב האישום השני, לפני יום 13.10.16 קיבל הנאשם קטנוע מאחר ביודעו שהוא גנוב. ביום 13.10.16 נהג הנאשם על הקטנוע ועוכב על ידי שוטר לצורך זיהויו.

1. לפי הסדר טיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית.

תסקירי שירות מבחן

1. שירות המבחן, בתסקירו מיום 17.5.18, ציין כי הנאשם בן 42, רווק ומתגורר בית אמו. הנאשם עובד כשנתיים כנגר. עוד הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם גדל בסביבה מורכבת ושיתף, כי עבר פגיעות מיניות מתמשכות בגיל צעיר. בשל תחושת אשמה, בושה וקושי בביטוי עצמי, לא שיתף מקורביו בפגיעות שחווה. הנאשם החל את מעורבותו בפלילים וצריכת סמים בהיותו בן 14 כדרך לבטא את מצוקותיו. בעברו נעשו שני ניסיונות גמילה בקהילת "זוהרים" ומאז גיל 27 הנאשם מטופל באמצעות תחליף סם מסוג סבוטקס. הנאשם ביצע 4 בדיקות שתן, באחת מהן נמצאו שרידי סם מסוג קנבוס. בהמשך לכך, מסר הנאשם כי לעיתים רחוקות הוא צורך סם מסוג קנבוס בנסיבות חברתיות או כתוצאה ממצוקה רגשית. עוד ציין שירות המבחן, כי לחובת הנאשם 10 הרשעות קודמות בין השנים 1993 – 2016 בעבירות סמים, רכוש ואלימות, ובגינן אף הוטלו עליו עונשי מאסר בפועל. לנאשם גם הרשעות קודמות בתחום התעבורה. על הנאשם הוטל בשנת 2013 צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור, אולם הנאשם מתקשה לשתף פעולה באופן מלא ורציף.
2. להתרשמות שירות המבחן, הרקע להתמכרות הנאשם, למעורבותו בפלילים ולהידרדרות מצבו עומדים חוויות טראומטיות מוקדמות שלא עובדו ולא קיבלו מענה טיפולי מתאים. בעקבות נכונות הנאשם להשתלב בטיפול, בחודש אפריל 2018 השתלב בהליך אבחון במסגרת היחידה לטיפול בנפגעי תקיפה מינית בראשון לציון.
3. בתסקיר משלים מיום 9.10.18, ציין שירות המבחן, כי הנאשם הביע שביעות רצון משילובו בטיפול ולראשונה מקבל מענה מותאם לצרכיו. נמסר מהגוף המטפל, כי הנאשם מתמיד בהגעתו לפגישות ונתרם מההליך הטיפולי. עוד הוסיף שירות המבחן, כי להערכתו, הנאשם עושה שימוש בסמים, כביטוי לתופעה המוכרת בקרב נפגעי מין ומאופיינת בשימוש חוזר בחומרים ממכרים לצורך הרגעה. הנאשם שלל שילובו בטיפול בתחום ההתמכרות, אולם מבין את החשיבות בקבלת היתר לשימוש בקנבוס רפואי.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מאופיין בדפוסי התנהגות התמכרותיים, קשיים משמעותיים, ריבוי בעיות וצרכים מורכבים. הנאשם נעדר רשתות תמיכה זמינות ובולט הצורך בליווי אינטנסיבי בהליך השיקום. מכאן המליץ שירות המבחן לבחון התאמת הנאשם לבית משפט קהילתי, ולחלופין, להטיל עליו צו מבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

1. בתסקיר אחרון מיום 5.11.18, מסר שירות המבחן, כי עמדות הנאשם והמוטיבציה שלו אינן מספיקות על מנת לשלבו בבית משפט קהילתי. מכאן חזר שירות המבחן על המלצתו להטיל על הנאשם צו מבחן ומאסר על תנאי.

טענות הצדדים

1. לטענת באת כוח התביעה, כתוצאה מביצוע העבירות מושא שני כתבי האישום נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופו של אדם, הגנה על האוטונומיה של הפרט שלא יופנה נגדו מלל מאיים, שמירה על קניינו ורכושו של אדם וכן הגנה על בטיחותם של המשתמשים בדרך. לטענתה, מידת הפגיעה בכתב האישום הראשון היא גבוהה. הנאשם נכנס לביתם של המתלוננים, איים על שלמות גופם ותקף את המתלוננת בידה ובחזה שלה באמצעות קסדה. בהמשך, דחף הנאשם את המתלונן ואיים על המתלוננת כי יחסל אותה. בכתב האישום השני, מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירה של קבלת אופנוע גנוב היא בינונית, וכתוצאה מביצוע העבירה של נהיגה בלתי מורשית היא גבוהה.
2. מכאן טענה באת כוח התביעה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון, נע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים. עוד טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני, נע בן מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים.
3. באת כוח התביעה פירטה את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה, נטל אחריות וחסך זמן שיפוטי יקר; לנאשם עבר פלילי מכביד הכולל 10 הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש, התפרצויות, אלימות ועוד, בגינן הוטלו עליו עונשי מאסר בפועל. מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשם החל את מעורבותו בפלילים וצריכת סמים בגיל 14. הנאשם שולב בשני ניסיונות גמילה בקהילת "זוהרים" ומטופל היום בתחליף סם מסוג סבוטקס. עוד ציינה, כי בבדיקת שתן שנערכה לנאשם נמצאו שרידי סם מסוג קנבוס; הנאשם אמנם הודה בכתב האישום הראשון והביע חרטה, אולם בכתב האישום השני, למרות הודאתו, התקשה לקחת אחריות; הנאשם שלל אפשרות לשלבו בטיפול בתחום ההתמכרויות ומתקשה לפעול לקבלת אישור לשימוש בקנבוס רפואי.
4. מכאן, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם בגין האישום הראשון מאסר לתקופה של 7 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוים. בגין האישום השני עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 5 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל ועל תנאי.
5. בא כוח הנאשם ציין את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: תסקירי שירות המבחן מתארים את נסיבות חייו הקשות ויוצאות הדופן של הנאשם, אשר גדל בעזובה רגשית מוחלטת וחווה חוויות טראומטיות. חוויות טראומטיות אלו גם מצויות, להערכת שירות המבחן, בבסיס התמכרותו של הנאשם לסמים; הנאשם הודה במיוחס לו וחש בושה גדולה; שירות המבחן לא זקף לחובת הנאשם את השימוש בקנבוס ובכוונתו לסייע לו בקידום קבלת רישיון; הנאשם נרתם לראשונה להליך טיפולי ביחידה לנפגעי תקיפה מינית בראשון לציון, מגיע ברצף למפגשים ומשתף פעולה עם ההליך.
6. מכאן, עתר בא כוח הנאשם לאמץ את המלצות שירות המבחן ולסיים ההליך באפיק שיקומי.
7. בדברו האחרון מסר הנאשם, כי חי שנים עם הסוד, לא ידע כיצד להתמודד וגם המערכת לא הציעה לו סיוע. עוד מסר, כי הוא מבקש לערוך שינוי ממשי בחייו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

1. הואיל וכל כתב אישום מתאר אירוע עצמאי, יש לקבוע מתחם עונש הולם בגין כל אחד מכתבי האישום.
2. בקביעת מתחם העונש ההולם את העבירות אותם ביצע הנאשם יתחשב בית משפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות קשורות בביצוע העבירות.
3. הנאשם פגע בערכים החברתיים של הגנה על בטחונו ושלומו של אדם, לצד הגנה על שלוות נפשו וזכותו שלא יופנה נגדו מלל מאיים. בנוסף פגע הנאשם בערכים החברתיים של שמירה על קניינו ורכושו של האדם וההגנה על משתמשי הדרך.
4. הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום הראשון היא בינונית. הנאשם דחף את המתלוננת והיכה אותה במרפק יד שמאל ובחזה באמצעות קסדה. כתוצאה ממעשיו נגרמה למתלוננת שריטה ביד שמאל, כאבים בחזה ורגישות. בהמשך דחף הנאשם את המתלונן ונטל מהשולחן שני מכשירי טלפון סלולרי מסוג סמסונג גלקסי ואייפון. הנאשם השיב את הטלפונים באמצעות אחר. בנוסף צעק הנאשם לעבר המתלוננת כי "זה היום האחרון שלך אני אחסל אותך".

הפגיעה בערכים החברתיים גם כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום השני היא בינונית. הנאשם קיבל קטנוע מאחר ביודעו שהוא גנוב ונהג עליו.

1. לאור נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה, מתחם העונש ההולם את העבירות של איומים ותקיפה ברף בינוני, מושא כתב האישום הראשון, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים, לצד ענישה נלווית (ראו, למשל: רע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.6.15); ת"פ (ראשל"צ) 21145-10-16 מדינת ישראל נ' רחמני (27.5.18); ת"פ (ק"ג) 28121-08-15 מדינת ישראל נ' טנבורה (18.9.17); ת"פ (ב"ש) 36702-12-15 מדינת ישראל נ' גרייפל (8.3.16); ת"פ (רמלה) 49262-05-13 משטרת ישראל תביעות - שלוחת רמלה נ' יחזקאל (21.12.14)).
2. לאור נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה, מתחם העונש ההולם את העבירות של קבלת רכב וחלקי רכב גנובים, נהיגה ברכב על ידי בלתי מורשה ונהיגה ברכב ללא ביטוח, מושא כתב האישום השני, נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים לצד ענישה נלווית (ראו למשל: ת"פ (ב"ש) 52580-10-15 מדינת ישראל נ' מטריאת (5.12.16) (בעניינו של נאשם 1); ת"פ (פ"ת) 13131-01-13 מדינת ישראל נ' אושרובסקי (27.10.15); ת"פ (ת"א) 52109-11-13 מדינת ישראל נ' עביד (12.4.15); ת"פ (כ"ס) 22908-01-14 מדינת ישראל נ' עזבה (9.1.14); ת"פ (ראשל"צ) 28644-11-12 מדינת ישראל נ' גורעאני (12.2.13); ת"פ (ראשל"צ) 6577-02-12 מדינת ישראל נ' סנדוקה (23.10.12); ת"פ (ראשל"צ) 37290-04-14 מדינת ישראל נ' עודה (10.9.14)).

העונש ההולם בתוך המתחם

1. בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי המכביד הכולל הרשעות רבות בעבירות סמים, רכוש אלימות ועוד, ובגינן אף הוטלו עליו עונשי מאסר בפועל.

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו ונטילת אחריות;

שירות המבחן תיאר בתסקיריו את נסיבות חייו הקשות של הנאשם. להערכת שירות המבחן, החוויות הטראומטיות שחווה בילדותו הביאו להתמכרותו של הנאשם לסמים, למעורבותו בפלילים ולהתדרדרות במצבו. עוד ציין שירות המבחן כי צריכת סמים היא תופעה מוכרת בקרב נפגעי עבירות מין. עוד עולה מתסקירי שירות המבחן, כי הנאשם השתלב לראשונה ביחידה לטיפול בנפגעי תקיפה מינית. הנאשם הביע שביעות רצון משילובו בטיפול ולראשונה מקבל מענה מותאם לצרכיו. הנאשם מתמיד בהגעתו למפגשים ומצליח להתמסר ולהיתרם מההליך הטיפול. עוד עמד שירות המבחן על כך כי באחת מבדיקות השתן שנערכו לנאשם נמצאו שרידי סם. שירות המבחן נכון לסייע לנאשם בהליך קבלת רישיון לשימוש בסמים. שירות המבחן העריך, כי הנאשם מאופיין בדפוסי התנהגות התמכרותיים, קשיים משמעותיים, ריבוי בעיות וצרכים מורכבים ונעדר רשתות תמיכה.

1. באיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם, ובכללן, הודאתו של הנאשם, נסיבות חייו שברקע להתמכרותו וההליך הטיפולי אליו נרתם, ובין הנסיבות לחובתו, ובעיקר עברו הפלילי המכביד, יש להטיל עליו עונש שהוא במחצית מתחמי העונש ההולמים.
2. אכן, הליך שיקום עשוי להוות נסיבה משמעותית לחריגה ממתחמי העונש ההולם או להקלה משמעותית בתוך המתחם (ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.18)). הנאשם אמנם החל בהליך טיפולי המותאם לצרכיו ולראשונה זוכה לטיפול בגין חוויות טראומטיות שחווה בהיותו ילד. הירתמות הנאשם להליך שיקומי זה מהווה נסיבה של ממש להקלה בתוך מתחמי העונש ההולם. עם זאת, הנאשם עודנו מצוי בעיצומו של הליך טיפולי והוא אף שולל טיפול בהתמכרותו. יש לזכור בהקשר זה כי ניסיונות גמילה קודמים לא עלו יפה ויש לקוות כי הפעם יצליח הנאשם לעמוד בקשיים הנלווים לכל הליך טיפולי. מכאן, שאין בהליך הטיפולי שאליו נרתם כדי להצדיק אימוץ המלצת שירות המבחן, שיש בו משום חריגה מהעונש הראוי.
3. לפי חוות דעת ממונה על עבודות שירות מיום 12.3.19, נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות במגבלות.
4. כאן, ובאיזון בין מכלול הנסיבות, יש להטיל על הנאשם עונש אחד בגין שני כתבי האישום הכולל מאסר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים שיש בהם כדי לבטא את הנזקים שגרם הנאשם.

סוף דבר

1. לאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
2. מאסר לתקופה של 6 חודשים שיבוצע בדרך של עבודות שירות לפי חוות דעת הממונה מיום 12.3.19. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 29.4.19. מובהר לנאשם, כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל.
3. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע;
4. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירת רכוש או אלימות מסוג עוון;
5. צו מבחן למשך שנה.

רשמתי לפניי את נכונות הנאשם לבצע את צו המבחן. מובהר בזאת, כי כל חריגה מהוראות שירות המבחן עלולה להוביל לביטול גזר דינו וגזירת דינו מחדש;

1. הנאשם יהיה פסול מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים מהיום. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה אצל מזכירות בית המשפט;
2. פסילה רישיון על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה לפי פקודת התעבורה ופקודת ביטוח רכב מנועי בתום 3 שנים מתום תקופת הפסילה בפועל;
3. קנס בסכום של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.4.19 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;
4. פיצויים לעדת התביעה 1 בכתב האישום הראשון בסכום של 2,000 ₪, שישולמו ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.4.19 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי לאחר מכן.

עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' אדר ב' תשע"ט, 27 מרץ 2019, במעמד הצדדים.