<#2#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ערן ראו

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה שהגיש העותר בעצמו.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.

העותר מודה שאין לו כרגע סוגיה קונקרטית של התייחדויות אבל הפגיעה הנטענת מכוח הסתירה בפקודה נוגעת לכלל האסירים.

אני חושב שנכון שבית המשפט ייטה אוזן לעותר וייתן לו את יומו.

מדובר בפגיעה אמיתית ומוחשית. בתגובת המשיב אין כל התייחסות לגופו של עניין. גם כאשר יש טענה של חוסר רלוונטיות או כאשר אין תצהיר חתום, המשיב צריך להתכבד וליתן תגובה.

מסמך האב לגבי שלילת טובות הנאה זה פקנ"צ 04.17.00. מפה מתחילות זרועות העץ להסתבך. המשיב קבע בפקודת הנציבות חופשות ופקודת הנציבות התייחדות הוראות לגבי שלילת טובות ההנאה. מפנה לפקנ"צ 04.44.00 בעמ' 2 סעיף 4ג' שאסיר יהיה רשאי לבקש התייחדות כעבור 6 חודשים. מפנה לפקודת הנציבות חופשות, עמ' 46. מסמך האב אומר שמי שמוסמך ראשונית, עמ' 2 סעיף 4א, זה סגן מפקד בית הסוהר, לשלול לתקופה שלא תעלה על חודשיים. תחתיו מפקד האגף מוסמך לשלול לתקופה שלא תעלה על חודש אחד ומפקד בית הסוהר רשאי להמשיך את התקופה מחודש עד שישה חודשים.

כאשר אסיר קורא בפקודת הנציבות חופשות שמפקד בית הסוהר מוסמך לשלול עד 6 חודשים והוא יודע שהמטריה היא שלילה של חופשות, הוא יודע שאפשר לשלול לו עד 6 חודשים.

חוסר ההרמוניה הנוסף בחקיקה של המשיב זה בפקודת ההתייחדות, שלפיו אסיר שחופשותיו הופסקו יהיה רשאי לבקש התייחדות כעבור 6 חודשים. כאן אנו יודעים שיש לו 6 חודשים ללא המדרג הזה. יש תקופה לא מוסדרת בפקנ"צ. מדובר ב-6 חודשים לאחר שכבר הופסקו לו החופשות. אז הוא חייב לחכות 6 חודשים, שזה למעשה שלילת טובות ההנאה. אין הפנייה לפקנ"צ בעניין זה ופה החסר.

ב"כ המשיב: אני חוזרת על הטענה לפיה בהעדר רלוונטיות לעותר, שכן התייחדויותיו לא נשללו, מדובר בעתירה תיאורטית ואני מבקשת לדחות אותה.

<#6#>

החלטה

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיב, ומבלי צורך להביע דעה בטענות שנטענו על ידי המשיב בעצמו ועל ידי בא כוחו בפניי, אני דוחה את העתירה בהעדר רלוונטיות.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ז, 03/05/2017 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.