<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד רחלי חפץ

ב"כ המשיבה עו"ד ניצן שפיר

פרוטוקול

עו"ד חפץ: בהקשר לביהמ"ש הקהילתי שעמד על הפרק, אנחנו היינו אתמול הסנגורים החיצוניים בהשתלמות לגבי ביהמ"ש הקהילתי ובה היה גם כב' השופט מלמד וגם השופטת דסקין וכלל הגורמים שהשתתפו בפאנל הדגישו כי אחד העקרונות המרכזיים של ביהמ"ש הקהילתי נועד בפני אנשים שעומדים בפני מאסר בפועל.

באותה השתלמות הצביעו הגורמים השונים על מיני תקלות וקשיים שהתעוררו. המערער הזה עלה בפני ביהמ"ש הקהילתי ברמלה חודש וחצי לאחר הקמתו. לו היה מגיע מספר חודשים לאחר מכן, לא היינו נמצאים כאן היום והמערער היה נמצא בתהליך שיקומי שם.

התקלה הזו הובילה לתוצאה קשה מאד בייחוד ביחס לנסיבות של המערער הזה שמרבית חייו בילה בשולי החברה וסובל מתחלואה, מטפל באשתו החולה ומעל הכל היום הוא נמצא יותר מחצי שנה בתהליך גמילה, וזאת לראשונה בחייו.

מבחינה משפטית, אנחנו סבורים כי המתחם שנקבע כאן נלמד ממקרים שהם חמורים פי כמה. מקרים שהיה בהם תכנון מוקדם, נגרם בהם נזק, היתה הימלטות וגם נגנבו חפצים מהרכבים. בערעור הפנינו לפסיקה שמראה רף ענישה נמוך בהרבה, גם בנסיבות של העדר תכנון. מפנה לפס"ד חמד בנסיבות הדומות למקרה שלנו. גם שם לנאשם קשיים לאורך כל חייו. נסיבות דומות, והוא נדון ל- 5 חודשי עבודות שרות. זו נסיבה נוספת שאני מפנה אליה.

הפסיקה שהפנה אליה בימ"ש קמא והתבסס עליה, אינה מתאימה למקרה הזה. לא נקבע כאן מתחם אינדיבידואלי שמתאים לנסיבות.

זה תיק שהכי דומה לעבירת שבל"ר. ארוע ספונטני, המערער נסע עם הרכב לבית שלו. ארוע מטופש שנגרם בו נזק מועט. הרכב אותר במהירות ולא נגנב דבר מתוכו. בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון את המצב הנפשי הקשה שהיה שרוי בו המערער בעת הארוע, כשמספר ימים לאחר מכן הוא מבצע נסיון אובדני, ובתנאים האלה אנחנו קרובים לסייג של העדר אחריות פלילית והמחוקק לא סתם הפנה לנסיבה זו.

לכן אנו סבורים שבנסיבות הללו המתחם שמתאים כאן מתחיל במאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר.

שגיאה מרכזית נוספת היא הקביעה השגויה שהמערער סרב להליך טיפולי. הצדדים ברמלה הסכימו שהתיק שהיה למערער ברמלה יעבור לביהמ"ש הקהילתי, תסקיר שרות המבחן מצא את המערער מתאים לביהמ"ש הקהילתי. המאשימה שם ציינה את הסכמתה בכך שהמאשימה פה לא תטען למאסר בפועל. לצערנו עמדת המאשימה כאן כן היתה למאסר בפועל, וכתוצאה מכך המערער נפלט משם כשהוא לא הגורם הישיר לכך. בדיון שם צרפנו את פרוטוקול הערעור. ביהמ"ש מפציר במאשימה להגיע להסכמות ושהדיון ימשיך בבימ"ש קהילתי, אך לצערנו לא כך היה.

כאן היתה למעשה שגיאה מתגלגלת. שרות המבחן מציין שהמערער נפלט באשמתו ובימ"ש קמא קבע כי המערער סרב להליך טיפולי.

מפנה לפרוטוקול מיום 14.12.15 שצורף כנספח ט' לערעור, שם יש דיון ארוך סביב סוגיה זו. בעמ' 10 שורות 27 – 29 מתארת השופטת דסקין שהמערער נפלט אך ורק בשל עמדת המאשימה בתיק כאן.

מפנה לעמ' 9 בשורה 29 "בחינת התיק... ת"א", זאת לגבי התיק הזה.

התיק הנוכחי נפתח לפני התיק שהיה בביהמ"ש הקהילתי ברמלה. עובדתית הדבר הזה שגוי.

בעמ' 10 בתחילת העמוד "לאחר... לכב' השופט ד"ר קובו".

מפנה להחלטת ביהמ"ש הקהילתי ביום 14/12. התסקיר שהוגש אז קובע שהמערער מתאים לביהמ"ש הקהילתי. בהמשך ביהמ"ש קובע "מתוך כיבוד אותה הסכמה... לא יתקיים התנאי להסכמתה". התנאי הזה היה הסיבה לכך. המדינה לא הסכימה בגלל התיק הזה.

התיק הנוכחי היה מצורף לבימ"ש קהילתי. זה היה התנאי שהציבה המאשימה. בסופו של דבר הוא נדון שם למאסר על תנאי.

מפנה לפיסקה האחרונה להחלטת השופטת דסקין שכותבת "בשולי ההחלטה... ", היה פה נסיון, ביהמ"ש קורא לצדדים להגיע להסכמה כדי שהמערער בכל זאת יגיע לביהמ"ש הקהילתי, ולצערנו הדברים לא קרו.

המערער ניזוק מספר פעמים. נמנע ממנו להשתלב בביהמ"ש הקהילתי שזה מסלול חיובי עם כלים שיכלו לסייע לו, לאחר מכן זוקפים זאת לחובתו בגזר הדין. מצד אחד המאשימה מתנגדת להשתלבותו בבימ"ש לקהילתי ומצד שני מבקשת לזקוף זאת לחומרא.

המערער מתאים והוא קלאסי להיכנס לביהמ"ש הקהילתי.

למרות זאת, הוא לא ויתר והלך באופן עצמאי ליחידה להתמכרויות ומשתף פעולה, מגלה מוטיבציה ומעל חצי שנה נקי מסמים וזאת לראשונה בחייו. זהו נתון אובייקטיבי בפני עצמו מאד חשוב.

מגישה מכתב מעדכן מהמרכז שבו הוא מקבל את הטיפול מיום 20.3.17 שמציין שהמערער יציב בטיפול שמקבל, נמצא במעקב רפואי, מוסר בדיקות שתן. במסגרת תכנית שנותנת גם ליווי מקצועי וגם פסיכו-סוציאלי.

מצבו הנפשי הקשה, העובדה שעבר 18 אשפוזים פסיכיאטריים בחייו, שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק, לקיחת אחריות, היום מטופל במתדון שעמדה בפני ביהמ"ש בעת גזה"ד, והמשמעות של הגמילה שעובר, שהמאסר יקטע באחת את הטיפול הזה.

אנו סבורים שבימ"ש קמא שגה כאשר דחה את השיקול של מצב אשת המערער. מדובר בשיקול עצמאי ושנית אנו סבורים שלגופו של ענין לא היה מתאים לקחת לרעה את המערער מאשתו בסוגיית השיקום. אשת המערער חולת אפילפסיה והיא לוקה שכלית ובפיגור קל. יש לה תדירות התקפים גבוהה.

בדיון עיכוב ביצוע אילו ראה ביהמ"ש את מצבה כשהיא היתה בהתקף במעמד הדיון. היא זקוקה להשגחה צמודה, לליווי וטיפול המערער ובלעדי זה יש חשש ממשי לשלומה. כותבת זאת מנהלת מח' הרווחה בנספח ז'.

יש למערער עבר פלילי רחוק, הרשעה אחרונה לפני 6 שנים, עבירת רכוש שביצע לפני 15 שנה.

הממונה על עבודות שרות מצא את המערער מתאים.

טענו שככל שביהמ"ש יסבור שהמתחם היה מתאים, ביקשנו חריגה מהמתחם לאור מצבה של אשת המערער כשאין לה נפש מטפלת אחרת בעולם.

נבקש להפחית מעונשו של המערער למספר חודשי עבודות שרות באופן שימנע את כניסתו לכלא, לאפשר לו להמשיך בהליך השיקום שנמצא בו ובמקביל להשגיח על אשתו.

עו"ד שפיר: בימ"ש קמא קבע מתחם שמתחיל מ- 8 חודשי מאסר בעבירה כזו עד 24 חודשים ומיקם את המערער באמצע, למרות העבר הפלילי שלו, כשהתחשב בכל הנסיבות.

מפנה את ביהמ"ש לעברו הפלילי של המערער, 35 הרשעות קודמות כשהעבירה האחרונה בוצעה באפריל 2014. העבירה הנוכחית בוצעה בנובמבר 2014. רק באפריל 2013 השתחרר המערער משנתיים מאסר בתיק קודם. לכן העבר הוא עבר קרוב. הוא לא היה הרבה זמן משוחרר וחזר לבצע עבירות.

לגבי הטענה בענין בימ"ש קהילתי, ההסכמה שם היתה מותנית לגבי התיק הנוכחי, לכן מראש לא היתה הסכמה אמיתית.

מפנה לתסקיר שמדבר עליו עצמו, מהותית. מפנה לעמ' 3 למטה שכתוב שהוא חסר מוטיבציה להשתלב בטיפול אינטנסיבי. מראש כשהמליצו לקבל אותו לבימ"ש קהילתי, הם העריכו שהוא יתקשה בטיפול אינטנסיבי שמאפיין את ביהמ"ש הקהילתי. הוא בחר לעצמו את השיקום ומקבל מתדון. בשרות המבחן הוא לא הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול ששרות המבחן חשב שמתאים לו.

מפנה לתסקיר לפיה הוא לוקח אחריות חלקית, מצמצם במעשים שלו ולא מכיר בחומרתם ומשליך את האחריות על מצבו הנפשי.

בבדיקת סמים נמצאה אינדיקציה בשימוש בקוקאין וקנביס ולבדיקה השניה הוא לא הגיע.

נפתח למערער תיק חדש בתקופה האחרונה. אותו תיק נמצא עדיין בחקירה. את זה אני מעלה לענין הטענה לשיקום.

בתיק החדש מדובר על חשדות לארועים מספטמבר ודצמבר אחרי מועד מתן גזה"ד בערעור שבפנינו.

לאור האמור, נבקש לדחות את הערעור.

עו"ד חפץ: התסקיר שהוגש כאן יש בו שגיאה ולא ברור ממנו אם הוצע למערער ללכת לקהילה.

כלל לא ברור אם הוצע לנאשם איזשהו טיפול במסגרת התסקיר והתסקיר לא מתייחס להשלכות של שליחת המערער לקהילה על אשתו, שתיוותר ללא השגחה.

ככל שביהמ"ש לא יקבל את הטיעונים שלנו, נבקש לקבל תסקיר משלים. התסקיר הוגש חודשיים וחצי לפני הטיעונים לעונש, כשבמעמד הטיעונים לעונש הועלו עדכונים ע"י הסניגור על טיפול המתדון שהמערער החל לקבל והיה מקום לשלוח לתסקיר משלים אז, לחילופין נבקש לשלוח לתסקיר משלים היום.

(לאחר הפסקה).

באות כח הצדדים: בשלב זה אנו מקבלות את המלצת ביהמ"ש להעמיד את תקופת המאסר על 12 חודשים במקום 15 חודשים ויתר רכיבי הענישה ישארו בעינם.

<#5#>

פסק דין

שמענו תיק זה לאורך פרק זמן לא מבוטל ולאחר מכן המלצנו בפני הצדדים להסכים למתווה שצויין לעיל. המלצתנו התקבלה, הנימוקים לה עלו בהרחבה בדיון שבפנינו שעל כן איננו רואים לפרטם.

אנו מעמידים את תקופת המאסר בפועל בתיק זה על 12 חודשים במקום 15 חודשים כפי שקצב בימ"ש קמא.

יתר רכיבי הענישה ישארו בעינם.

ניתן והודע היום כ"ד אדר תשע"ז, 22/03/2017 במעמד הנוכחים.

עו"ד חפץ: אני מבקשת שתחילת ריצוי המאסר תחל בעוד כ- 60 יום. זמן זה נדרש לצורך התארגנות בנוגע להשגחה על אשתו וגם למגורים שלה, דבר שנדרש לו זמן רב יותר. יכול להיות שזה יהיה דרך חב' עמידר.

המערער מבקש שביהמ"ש יעיר כי ככל שניתן שב"ס ישבץ אותו באגף של תחלואה כפולה.

<#6#>

החלטה

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.5.17. על המערער להתייצב בתאריך זה בכלא ניצן, אלא אם כן תהיה הוראה אחרת.

הסנגורית תדאג במהלך התקופה להליכי המיון והשיבוץ.

אנו מסבים את תשומת לב שרות בתי הסוהר לכך שהמערער סובל מתחלואה כפולה ומצוי כרגע בטיפול מתדון.

הערבויות ישמשו להבטחת התייצבותו וניתן בזה צו עיכוב יציאה מהארץ.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ז, 22/03/2017 במעמד הנוכחים.