לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 2.9.16 בשעה 14:00 לערך בחניון מקורה בקניון כפר סבא הירוקה (להלן: "התאונה"), לרכב התובע מס' רישוי 46-542-71 (להלן: "רכב התובע") הנהוג בידי רעייתו איריס קינן (להלן: "נהגת רכב התובע").

התובע טען כי "עת ביקשה נהגת רכב התובע להחנות רכבה בחניון מקורה בקניון כפר סבא הירוקה, לפתע חשה הנהגת ברכב התובע חבטה ברכבה. לתדהמתה התברר כי רכב התובע ניזוק ממגן המקיף צינור ביוב בסמוך לחנייתה אשר גובהו לא עלה על גובה מכסה מנוע ברכב מצוי ומהווה הפרעה וסכנה למשתמשים בדרך".

התובע הוסיף וציין כי "נגרמו לרכב התובע הנזקים המפורטים בדו"ח שמאי" ועתר בתביעתו לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לו והמסתכמים לטענתו בסך של – 10,093 ₪ בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

הנתבעת עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי לא מוטלת עליה אחריות לאירוע הנטען על ידי התובע והמוכחש על ידה. עוד טענה הנתבעת כי "מדובר בחניה ובמגן צינור אשר נבנים בהתאם להוראות הדין והתקנים המחייבים". לחלופין טענה הנתבעת לאשם תורם מלא של נהגת רכב התובע אשר לטענת הנתבעת נהגה ברכב התובע בחוסר זהירות באופן שלא הבחינה במגן העמוד הצבוע בצבע לבן בולט וברור לעין על רקע קיר אדום אשר כל נהג זהיר וסביר היה מבחין בו לו היה מרוכז ו/או עירני בעת שנהג.

התובע, שהוא הבעלים של רכב התובע בו נהגה רעייתו, איריס קינן, עובר לתאונה ותוצאותיה ציין בעדותו את הדברים הבאים:

"אני הבעלים של רכב שמספרו 46-542-71. בתאריך 2/9/16 בשעה 14:00 לערך נהגה ברכב אשתי ששמה איריס קינן. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. היא הודיעה לי שהרכב שבו היא נהגה נפגע בתאונה, אני לא הייתי נוכח בעת התאונה. לרכב שלי נגרמו נזקים, אשתי טענה שהרכב ניזוק למעשה כתוצאה מרשלנות הנתבעת, אשתי תעיד על קרות האירוע. אני מציין שהנזק לרכב, על פי דו"ח שמאי, מסתכם בסך של 8,693 ₪ , שכ"ט שמאי 700 ₪, ירידת ערך הרכב בסך של 200 ₪ ואני תובע גם 500 ₪ בגין הוצאות משפט ובזבוז זמן. אני מפנה למסמכים שצורפו לתביעה ומבקש לפסוק לזכותי את סכום הנזק, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

עדה מטעם התובע, רעייתו, איריס קינן אשר נהגה ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 2/9/16 בשעה 14:00 לערך נהגתי ברכב שבבעלות בעלי שמספרו 46-542-71. הגעתי לחניון מקורה בקניון הנתבעת בכפר סבא הירוקה, נכנסתי לחניון של הקניון, רציתי להחנות את הרכב, הגעתי מצד ימין וניסיתי לחנות ליד עמוד 6 ולפתע שמעתי חריקה, הייתי רחוקה מהעמוד בתוך טווח הסימון של צבע החניה, שכן מקומות החניה צבועים בצבע אדום, ולפתע שמעתי חריקה לאורך הצד הימני של הדלת הימנית של הרכב שלי ולא הבנתי אפילו מהיכן זה מגיע כי לא נראה בשום טווח של ראיה של קרבה שום גורם פוגע. כשיצאתי מהרכב ראיתי כי המפגע הוא בעצם מגן על צינור שנמצא ובעצם חודר לתחום החניה המסומנת בגובה נמוך ביותר שלא ניתן לראותו ממקום ישיבתו של נהג, כך שהנזק לרכב נגרם ממגן זה שהותקן על הצינור על ידי הנתבעת – אני מגישה צילום בצבע של העמוד שסימונו עמוד מספר 6, עליו מותקן צינור, שאת הצינור לאורך עמוד 6 ראיתי אבל בחלק התחתון ביותר של העמוד מקיף את הצינור אותו מפגע שפגע ברכב שלי. התמונה בצבע מוגשת ומסומנת ת/1. אני מסמנת על ת/1 באות א' את אותו מפגע שזה צינור שמקיף את הצינור שנמצא לאורך העמוד ובולט לתחום החניה המסומנת. אני חייבת להודות שבאותו רגע מיד הגעתי לחדר הבקרה, דיברתי עם הבקר שנקרא סילווה, השעה היתה בסביבות 14:00 וניגשתי אליו קצת לאחר השעה 14:00 ודיווחתי לו על האירוע והוא אמר – אין בעיה, ובגלל שכל ההנהלה יצאה אז הוא ידווח על כך בבוקר שלמחרת. אני גם מבקשת לצרף תמונות נוספות שצולמו לאחר הגשת כתב ההגנה – מוגשות ומסומנות ת/2, ממקום האירוע. למעשה פניתי לחדר הבקרה גם מתוך רצון טוב שידעו שישנו מפגע כי חבל על המכוניות שייפגעו. אחר כך כשהסתכלתי בקניון ראיתי עוד כאלה מפגעים שיש עליהם שפשופים, כלומר כלי רכב משתפשפים בהם. חשבתי שכאזרח טוב אני צריכה להעיר על זה כדי שהמפגע ו/או המפגעים יסולקו וכך גם בעצם יצרתי קשר עם גב' חן, שהיא מזכירת המנכ"ל של הקניון וגם שלחתי לה מסרונים והיא ביקשה ממני להעביר לה תמונות והעברתי לה תמונות דרך האי-מייל והעברתי לה הקבלה וכל המידע והיא שאלה אותי שאלות, כך שהכל דווח, גם דיברתי עם הגב' קרול. לרכב נגרם נזק, הכל כפי שהעיד בעלי, ואנו מבקשים לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

עד מטעם הנתבעת, גלעד בריל המשמש כמנהל חשבונות בנתבעת ציין בעדותו את הדברים הבאים:

"אני מנהל חשבונות בחברה הנתבעת והמשרד שלי נמצא באותו קניון בסמוך לבקרה. אנחנו כמובן חוזרים על כל האמור בכתב ההגנה, שלא היו דברים מעולם, שלא היתה שום תאונה בקניון, לא לרכב התובעת ולא לרכב אחר באותו יום הנטען בכתב התביעה. אין כאן אלא אדם המבקש להוציא דמים לא לו ואם אכן היה..."

בשלב זה של עדותו נרשמה הערת בית המשפט כדלקמן: "העד יצא להתקשר טלפונית למשרדי הנתבעת על מנת לברר עם אותם גורמים ו/או מי מהם שנזכרו בעדות עדת התובע כמי שקיבלו הודעות מיד לאחר קרות התאונה על קרות התאונה".

העד מטעם הנתבעת הוסיף בעדותו (לאחר ההפסקה) וציין את הדברים הבאים:

"שוחחתי בזמן ההפסקה עם חן, שהיתה בזמנו מזכירת המנכ"ל והיא אומרת שאכן פנתה אליה הנהגת שהיא נהגה ברכב התובע ביום האירוע והודיעה לה על קרות התאונה אצל הנתבעת. מעבר לזה היא לא אמרה לי דבר. אני ממשיך בעדותי ומציין כדלקמן: בכתב התביעה התובע מייחס אשם תורם מלא לנתבעת ואנחנו שוללים זאת. אנו טוענים שהאשם התורם המלא הוא על נהגת רכב התובע. המדובר במקום חניה רחב ידיים, אזור שבו יש שדה ראיה רחב, ניתן מרחב תמרון גדול מאוד, כמובן שהקניון והחניון נבנה לפי תקנים ולכן כל הטענות לגבי איזושהי רשלנות אז כמובן שמלוא האחריות היא על נהגת רכב התובע. בכתב התביעה התובע הביא צילום רק של העמוד ושום דבר מעבר, כאשר אפשר לראות בתמונות המצורפות לכתב ההגנה שמדובר בחניה רחבה יחסית לחניות הצמודות לה, וכמובן שהכל לפי תקן. לכן אנו מבקשים לדחות את התביעה".

כל אחד מהצדדים נחקר בחקירה נגדית.

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי את עדויות הצדדים וסיכומיהם ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה כולן אני מוצאת כי האחריות לתאונה נשוא הדיון ולנזקים שנגרמו בה מוטלת הן על הנתבעת והן על נהגת רכב התובע בחלקים שווים ביניהם.

עיון בתמונות שצורפו לתביעת התובע ובתמונות הצבעוניות שהוגשו כמוצגים ת/1 ו- ת/2 שבהן רואים את עמוד מס' 6 בחניון - עמוד הצבוע אדום, את צינור הביוב המותקן לכל אורכו של עמוד 6 המוסמן בצבע לבן, ואת מגן צינור הביוב המקיף את צינור הביוב ובולט בצורה מעגלית לתוך תחום מקום החניה המסומן לחניית רכב, כשעומקו של מגן צינור ביוב זה המקיף את צינור הביוב לתוך תחום החניה הינו כ- 32 ס"מ וגובהו מרצפת החניה הינו קצר ביותר באופן שחלקו התחתון של מגן צינור הביוב מרצפת החניה נמצא במרחק של כ- 35 ס"מ, וחלקו העליון נמצא בגובה של כ-57 ס"מ (ראה תמונות –ת/2) מעלה כי אכן מגן זה המקיף את צינור הביוב הותקן כשהוא בולט במידה ניכרת לתוך תחום החניה המסומנת כמקום חניה לרכב, וכך גם הותקן הוא בגובה נמוך ביותר, אשר אינו עולה על גובה מכסה מנוע ברכב פרטי מצוי ואף מצמצם במידה משמעותית את מרווח מקום החניה באופן שלא ניתן להיכנס למקום חניה מסומן זה שלצד עמוד 6 בנוחות אלא בחנייה אלכסונית כפי שנראה הדבר בתמונת הרכב החונה אלכסונית בצד המגן המקיף את צינור הביוב והבולט בליטה של ממש לתוך תחום החניה המסומנת – בתמונה ת/2.

היה על הנתבעת לצפות את הסיכון הנשקף מהתקנת המגן המקיף את צינור הביוב המותקן על עמוד 6 בחניון והבולט משמעותית לתוך תחום החניה המסומנת, שרוחבה הוצר כתוצאה מקיומו של מגן ביוב זה המקיף את צינור הביוב. היה על הנתבעת להתקין את המגן המקיף את צינור הביוב במקום גבוה יותר באופן שכל נהג המגיע עם רכבו להחנות במקום החניה שבצד עמוד 6 יוכל להבחין במגן המקיף את הצינור המותקן על עמוד 6 היטב, וכך גם היה על הנתבעת להציב שילוט במקום בולט ונראה לעין המעיד על קיומו של מגן העוטף את צינור הביוב המותקן לאורך עמוד מס' 6.

הנתבעת לא הציגה, אף שטענה לכך, תקן כלשהו ו/או היתר ו/או אישור הרשויות על פי הוראות הדין למיקום שבו הותקן על ידה המגן העוטף את צינור הביוב המותקן לאורך עמוד מס' 6 וכך גם לא הביאה עד מקוצעי, מהנדס או הנדסאי בנין אשר יתמוך בגרסתה.

פרט למנהל החשבונות שהעיד מטעם הנתבעת עדות המבוססת על התרשמותו שלו מהחניון והמותקן בו בהיותו אדם שמשתמש בחניון כדי להחנות את רכבו - לא הביאה הנתבעת כל עדות מקצועית לביסוס טענותיה באשר לבנית אותו מגן העוטף את צינור הביוב המותקן בעמוד מס' 6 בחניון במקום שבו הותקן.

עם זאת, אף לנהגת רכב התובע רשלנות תורמת בשיעור של %50 לאירוע התאונה זאת מאחר ושעה שנהגה היא בחניון בו נמצאים עמודים הנראים היטב לעין, צבעם אדום, ועליהם מותקנים לכל אורכם צינורות הצבועים בלבן, כשאלו נראים היטב לעין בהיותם בולטים מעבר לעמודים, ובענייננו מעבר לעמוד המסומן בספרה 6 לתוך תחום החניה המוסמנת, דבר שיש בו כדי לצמצם את שטח מקום החניה, הרי שהיה עליה לבחון את השטח שנמצא לצד רכבה שעה שמתקרבת היא למקום החניה ובעת שהחלה להתקדם עם רכבה לתוך תחום החניה, לנהוג באיטיות ותוך תשומת לב לנעשה במקום ואם הייתה עושה כן הייתה מבחינה, או היה עליה להבחין כמוטל עליה, כפי שנהג זהיר וסביר היה עושה בנסיבות הזמן והמקום, באותו מגן המקיף את צינור הביוב ובולט לתוך תחום החניה והסכנה הנשקפת ממנו והיתה מחנה את רכבה במקום החניה בבטחה.

לסיכום, קובעת אני כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על הנתבעת והן על נהגת רכב התובע בחלקים שווים ביניהם.

נזקי רכב התובע הוכחו לפניי בעדותו של התובע, עדותה של נהגת רכב התובע ובחוות דעת השמאי מטעם התובע, תמונות ומסמכים שהוגשו ושלא נסתרו בראיה ממשית מקצועית כלשהי על ידי הנתבעת.

נזקי התובע שהוכחו לפניי הינם כדלקמן:

1. נזק לרכב על פי דוח שמאי בסך של – 8,693 ₪.

2. ירידת ערך הרכב בסך של – 200 ₪.

3. שכר טרחת שמאי בסך של – 700 ₪.

בסה"כ מסתכמים נזקי התובע שהוכחו לפניי בסך של – 9,593 ₪.

על הנתבעת לשאת במחצית סכום נזקי התובע שהוכחו לפניי ומשכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של – 4,796.50 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 2.9.16 ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר והאחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על הנתבעת והן על נהגת רכב התובע בחלקים שווים ביניהם – כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ז, 28 יוני 2017, בהעדר הצדדים.