סע"ש - 25496-01-17

לפני:

כב' הרשמת שגית דרוקר

החלטה

1. לפני בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקשת (התובעת), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקשת מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתה הכלכלית הקשה של המבקשת (להלן: "הבקשה").

2. טענות המבקשת, כפי שפורטו בבקשה הן בתמצית כדלקמן:

א. המבקשת הינה אלמנה אשר בעלה נפטר בתאריך 23.7.16 והותיר אחריו 3 ילדים קטינים אשר כולם סמוכים על שולחנה של המבקשת.

ב. המבקשת מתקיימת מקצבת אלמנה שאותה היא מקבלת מהביטוח הלאומי ואין לה כל נכס או הכנסה אחרת.

ג. המבקשת אינה מטופלת במחלקת הרווחה וטרם נפתח לה תיק במחלקה.

ד. בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקשת לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

יצוין, כי הבקשה לא הוגשה בהתאם להוראות התקנות לא פוקט במסגרתה מה היתה הכנסת המבקשת בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה. לבקשה לא צורפו מסמכים המעידים על מצבה של המבקשת כגון תדפיסי חשבון בנק, אישורים מהמוסד לביטוח לאומי בדבר קבלת קצבאות לרבות גובה הקצבעות.

כמו כן לא ניתנה התייחסות לשאלה כיצד ידה של המבקשת משגת במימון עו"ד משלא צויין בכתב התביעה כי בא כוחה הינו מהלשכה לסיוע המשפטי.

3. ביום 1.2.17 הוגשה תגובת המשיב לבקשה במסגרתה טען המשיב כי הבקשה הוגשה שלא בהתאם להוראות התקנות שכן לא צורף תצהיר המפרט את מקורות הכנסת המבקשת בהתאם להוראות התקנות ודי באמור כדי לדחות

הבקשה על הסף.

כמו כן צויין בתגובה כי המבקשת לא צרפה אף אישור כלשהו ממשרד הרווחה ו/או כל ראיה אחרת העשויה להצדיק מתן פטור על פי הוראות התקנות.

ההכרעה:

4. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל אולם רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

5. תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).

6. בעניינו אין המבקשת נחשבת לבעל דין הפטור מאגרה בשים לב להוראות תקנה 3 לתקנות אם כי חלק מרכיבי התביעה פטורים מאגרה נוכח הוראת תקנה 4.

המבקשת מבקשת לפטור אותה מתשלום האגרה בשים לב לכך כי אין ביכולתה לשלם האגרה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד – כי ההליך מגלה עילה. השני - כי אין ביכולת המבקשת לשלם האגרה בשים לב ליכולתה האישית בלבד, בהסתמך על רכושה, שלה של בני משפחתה (תקנות 12 לתקנות האגרות).

7. באשר לתנאי הראשון שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה וזאת ככל שתוכיח המבקשת את טענותיה עשויה היא לזכות בסעדים שתבע – חלקם או כולם. אין אני מביעה עמדתי באשר לסיכויי הצלחת התביעה אלא יש להבין מהאמור שאין התביעה טורדנית או קנטרנית.

8. באשר לתנאי השני, מעיון בחומר המונח בפניי, לא שוכנעתי כי המבקשת הצליחה להראות כי אין ביכולתה לשאת בתשלום האגרה. אין להתעלם מכך שלכאורה מצבה הכלכלי של המבקשת אינו קל אך במסגרת הבקשה לא צורפו מסמכים מהותיים המאמתים הטענות שהועלו במסגרת הבקשה, כמו כן לא ציינה המבקשת כיצד ידה משגת במימון עו"ד.

9. אין להתעלם מהתמונה הכלכלית הלא קלה בדבר מצבה של המבקשת מחד אך מנגד יש ליתן את הדעת לאמור בסעיף 8 לעיל.

10. בשים לב לאמור הגעתי למסקנה כי יש לקבל הבקשה בחלקה באופן שאגרת בית הדין בסך 743.25 ₪ תשולם בשיעורים של חמישה תשלומים חודשיים שווים. שוברים לתשלום אגרה יימסרו לב"כ התובעת במזכירות ביה"ד תשלום ראשון ישולם עד לתאריך 20.2.17.

11. מזכירות בית הדין תקבע מעקב אחר תשלום האגרה ותשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.