16 מאי 2017

1. לפני בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה מטעם הנתבעת.
2. ביום 15.3.17 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. בהחלטתי מאותו היום נעתרתי לבקשה וקבעתי כי כתב הגנה יוגש עד ליום 16.4.17 ואולם, הנתבעת לא הגישה כתב הגנה או כל בקשה אחרת, זאת, על אף שבהחלטתי מיום 21.4.17, ניתנה לנתבעת שהות נוספת עד ליום 7.5.17.
3. לפיכך, ובהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.
4. הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין כדלקמן:

בגין גמול שעות נוספות – סך 3,754 סך;

בגין פדיון חופשה – סך – 7,087 ₪;

בגין הפרשי דמי הבראה – 567 ₪ ;

בגין הפרשות מעסיק לתגמולים – סך 11,104 ₪;

בגין הפרשות מעסיק לפיצויים – סך 15,416 ₪ ;

בגין הפרשות עובד לתגמולים – סך 6,118 ₪;

סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.1.17 ועד לתשלום בפועל.

1. בנוסף, תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. לא ישולמו הוצאות המשפט במועדן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה.
2. הואיל ופסק הדין ניתן על יסוד כתב התביעה בלבד, לא מצאתי כי לפסוק לזכות התובע תגמולים בגין הפרשי שעות נוספות וכן פיצוי בגין ניכוי ואי העברת הפרשות חלק עובד לקרן פנסיה בסך 12,000 ₪ (בשים לב שפסקתי את סכום הפרשות העובד) בהיעדר מקור משפטי. בנוסף, לא נפסקו פיצויי הלנה.

יובהר, כי אין בדבר כדי לגרוע מזכותו של התובע לעמוד על רכיבים אלו ככל שפסק הדין יבוטל.

בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ז, (16 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.