1. בפני הוגשה תביעת התובעים כנגד הנתבעת, בה הם מבקשים כי הנתבעת תחוייב לפצותם בגין פגיעה בשמם הטוב ובגין נזקי גוף ורכוש שנגרמו לתובע 10, זאת במהלך ארוע שהתרחש ביום 27.4.14, ערב יום השואה, ביישוב שלומי.

במהלך הארוע, כאשר התובעים ביקשו לקיים טקס טבילה בשרידי מבנה כנסייה ישן המצויים בשטח המועצה המקומית שלומי, היתה הנתבעת שותפה לקיום הפגנה במקום כנגד קיום הטקס, ולטענת התובעים, במהלך ההפגנה השמיעה הנתבעת קריאות כלפיהם שיש בהם משום פגיעה בשמם הטוב בניגוד לחוק איסור לשון הרע. בנוסף נטען כי במהלך הארוע תקפה הנתבעת את התובע 10, שהוא עיתונאי שביקש לתעד את ארוע הטבילה, וגרמה לו לנזק גוף וכן לנזק למצלמה שהיתה ברשותו.

הדיון בתביעה העיקרית מעוכב בעת הזו, בשל קיומו של הליך פלילי מקביל (החלטה מיום 19.2.18).

2. במקביל להגשת כתב הגנתה, בה כופרת הנתבעת במיוחס לה, ובעיקר טוענת כי עומדות לה הגנות ביחס לכל אשר נאמר ונעשה על ידה במהלך הארוע, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד הצדדים השלישיים, כאשר צד שלישי 1 הינו ראש מועצה מקומית שלומי (להלן: "ראש המוצעה"). לטענת הנתבעת בהודעה, ככל שיקבע כי היא חבה כלפי התובעים בגין הוצאת לשון הרע, הרי שהצדדים השלישיים חבים בשיפויה, וזאת מאחר והתירו, שלא כדין, לקיים את טקס הטבילה במקום ובכך הפרו חובות חקוקות המוטלות עליהם ו/או פעלו ברשלנות, ובכך גרמו להתרחשות הארוע כולו.

3. ראש המועצה הגיש בקשה למחיקת על הסף של ההודעה כנגדו וזאת בטענה שההודעה אינה מגלה עילה, וכי המסמך עליו מסתמכת הנתבעת בהודעה בכדי להעיד על כך שראש המועצה אישר את התקיימות הארוע, איננו נוגע כלל לארוע, אשר ראש המועצה התנגד לקיומו ואף פעל למניעת קיומו בדרך של פנייה לרשויות החוק.

4. לאחר דיון שהתקיים במסגרת ישיבת קדם משפט, בו נדרש ב"כ הנתבעת להציג פסיקה התומכת בטענת הנתבעת כי עומדת לה זכות להגיש את ההודעה כנגד הצדדים השלישיים במסגרת הליך זה, הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת למחוק את ההודעה כנגד הצדדים השלישיים, אולם זאת בכפוף לכך שלא תחויב בהוצאות. לאחר שהחלטתי על חיובה בהוצאות חזרה בה הנתבעת מבקשתה למחוק את ההודעה, והצדדים הגישו טיעונים משלימים ביחס לבקשה למחיקה על הסף של ההודעה.

5. הנתבעת טוענת כי מכוח הוראת תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תקסד"א") היא זכאית להגיש הודעת צד ג' כנגד ראש המועצה שכן היא טוענת כי היא זכאית לשיפוי ממנו בגין כל סכום שתחויב לתובעים, ככל שתחויב, וכי קיימת פלוגתא בינה לבין ראש המועצה הכרוכה בענינים העולים בתביעה העיקרית, ונוגעת לחוקיות פעולתם של התובעים בעת קיום טקס הטבילה במהלך הארוע, ומן הראוי שמחלוקת זו תבורר יחס עם בירור התביעה העיקרית.

לטעמה של הנתבעת, הכרעה בהודעה כנגד הצד השלישי מחייבת בירור עובדתי (באשר להיתר שנטען כי ניתן לתובעים לקיום טקס הטבילה ע"י ראש המועצה), ומשכך, ובהתאם להלכה הפסוקה המחייבת זהירות בעת סילוק על הסף, יש להמנע ממחיקת ההודעה והכרעה בה עד לאחר הבירור העובדתי.

6. אקדים ואומר, בכדי שהבסיס להכרעה יהא ברור, אין בכוונתי להדרש לשאלה העובדתית השנויה במחלוקת בין הנתבעת לראש המועצה, דהיינו האם ראש המועצה נתן היתר לקיום טקס הטבילה או התרשל בכך שאיפשר את קיומו, אם לאו, שכן מדובר בהכרעה עובדתית בעיקרה, אשר צודקת הנתבעת כי אין מקום לערוך אותה במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

אלא שאני קובעת שדין ההודעה כנגד ראש המועצה להמחק, על הסף, וזאת גם בהנחה עובדתית שטענות הנתבעת כלפי ראש המועצה נכונות עובדתית, דהיינו שהוא אכן נתן היתר לקיום טקס הטבילה, וזאת מאחר ולא התקיימו התנאים המאפשרים הגשת הודעה כנגד צד שלישי בנסיבות הענין.

7. בצדק הפנה ב"כ הנתבעת לפסק דינו של בית המשפט העליון (מפי כב' השופט עמית) בע"א 5222/17 פלוני נ' פלונית, מיום 26.4.18 (להלן: "פס"ד פלוני"), שכן השופט עמית שטח שם את ההלכות הקיימות בנוגע לזיקה הנדרשת בין התביעה העיקרית לבין ההודעה לצד שלישי, על מנת שאלו יתבררו באותו הליך משפטי. אלא שלצערי, ב"כ הנתבעת מסיק מפס"ד פלוני מסקנה משפטית שגויה, שכן בהתאם למבחנים שנקבעו שם, דין ההודעה כאן להמחק על הסף שכן לא מתקיימת הזיקה הנדרשת בינה לבין הדרוש בירור בתביעה העיקרית, ואסביר, ראשית בהבאת ההלכה הפסוקה ביחס להוראת תקנה 216.

8. תקנה 216 לתקסד"א מונה את המקרים המתאימים למתן הודעה לצד שלישי:

כותרתה – "הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות:

216. בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי."

מהותה של ההודעה כנגד צד שלישי בלשונו של כב' השופט עמית "היא תביעה של נתבע נגד צד שלישי, על מנת להעביר אליו אחריות, כולה או מקצתה, בגין התביעה שהגיש התובע נגד הנתבע (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 791 (מהדורה שתים עשרה, 2015) (להלן: גורן)). תקנה 216 לתקנות היא המקור הנורמטיבי המסדיר צירוף צדדים שלישיים לתובענה, וזאת מבלי שהצירוף כרוך באישורו של בית המשפט (למעט מקרים חריגים הקבועים בתקנה 217 לתקנות). הודעת צד שלישי היא תביעה "על תנאי", קרי, ככל שהתביעה בין התובע לנתבע נדחית, ימצא עצמו הצד השלישי מחוץ למשוואה (ראו: ע"א 775/75 צרקלביץ נ' אלנבולסי, פ"ד ל(3) 102 (1976) (להלן: עניין צרקלביץ); רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז, [פורסם בנבו] פסקה 16 והאסמכתאות שם (1.4.2015) (להלן: עניין קורל-תל); גורן, בעמ' 791).

הודעת צד ג' מאפשרת לכבול את הצד השלישי להכרעה שתיפול בתביעה שבין התובע והנתבע; מאפשרת דיון בהתדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת ומביאה לסיומו את הסכסוך שבין הנתבע והצד השלישי תוך כדי הדיון בתביעה העיקרית או בסמוך לה (ראו: עניין צרקלביץ; רע"א 457/83Products Division of Air Reduction Company Inc Ohio Medical נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לז(4) 309 (1983)). (פס"ד פלוני בפיסקאות 6-7)

9. צודקת הנתבעת כי לא חייבת להיות זהות בין עילת התביעה העיקרית לבין העילה הנטענת בהודעה לצד שלישי, או בין הסעדים הנתבעים בתביעה העיקרית ובהודעה, שכן הוראת תקנה 216 מאפשרת הגשת הודעה מקום "בו מתעוררת שאלה או פלוגתה משותפת שראוי להכריע בה במאוחד גם נגד הצד השלישי (ע"א 6381/00 קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פ"ד נו(1) 425 (2001) (להלן: עניין קפון)). בעניין קפון נקבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה 216(3) גם מקום שאין זהות בין עילות התביעה "ובלבד ששתי העילות (עילת התביעה ועילת ההודעה) נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי" (שם, בעמ' 431)" (פס"ד פלוני בפסקה 9).

אלא שבניגוד לטענת הנתבעת, מן ההן שנקבע בפס"ד פלוני, ניתן וצריך להסיק את הלאו במקרה שלפנינו.

10. בפס"ד פלוני דובר בתביעה בגין רשלנות בהולדה כאשר בתביעה העיקרית נטען כי הנתבעת, קופת החולים, התרשלה בביצוע סקירת מערכות בהריון. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד המדינה בטענה שזו התרשלה באי מתן המלצה לנטילת חומצה פולית ע"י האם בהריון וכי התרשלות זו גרמה לפגמים ביילוד. שם קבע בית המשפט העליון כי על אף שמדובר בעילה שונה (רשלנות אחת ונפרדת), הרי שלא היה מקום למחוק את ההודעה כנגד הצד השלישי, מאחר ומדובר באירועי רשלנות נפרדים שגרמו לנזק אחד ולפיכך מתקיים התנאי של פלוגתא משותפת שמן הראוי לדון ולהכריע בה גם כלפי הצד השלישי.

להבדיל, אלף הבדלות, הרי שבמקרה בפני לא מתקיימת מערכת עובדתית אחת, ולא מתעוררת שאלה או פלוגתא שיש לדון בה במסגרת התביעה העיקרית ואשר מן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי.

11. שאלת חוקיות קיום טקס הטבילה במועד ובמקום שקויים, איננה רלבנטית, בדרך כלשהי, להכרעה בתביעת התובעים כנגד הנתבעת. יש לזכור ולהזכיר כי התביעה כנגד הנתבעת, ככל שהיא רלבנטית להודעה, נוגעת לאמירות שאמרה הנתבעת במהלך הפגנה כנגד קיום טקס הטבילה. האמירות לא נגעו, כהוא זה, בשאלת חוקיות קיום טקס הטבילה, אלא נגעו למניעי התובעים בקיום הטקס, כאשר כנטען בתביעה הנתבעת ייחסה להם מניעים לאומניים, ולדעתה של הנתבעת על התובעים, באופן כללי כערבים ונוצרים, ומעשיהם.

יתירה מכך, הנתבעת לא העלתה בהגנתה כלפי תביעת התובעים טענה כי אי חוקיות טקס הטבילה מהווה הגנה מפני תביעתם כלפיה (וטוב שכך!!). כל שנטען בהקשר זה בכתב ההגנה הינו כי אישור נציג הפטריאכלי לקיום טקס הטבילה, אשר צויין בתביעה כי ניתן להם, ניתן ללא סמכות ולפיכך הינו בלתי חוקי (סעיפים 27-29 לכתב ההגנה), הא ותו לא!

רק בהודעה כנגד הצדדים השלישיים נטען כי ההיתר שניתן לקיום טקס הטבילה ע"י ראש המועצה, ניתן שלא כדין, ומכאן מבקשת הנתבעת כי ביהמ"ש יקבע, שאלמלא פעולת ראש המועצה (ושאר הצדדים השלישיים), לא היה מתקיים טקס הטבילה, ממילא לא היתה מתקיימת הפגנת הנגד, הנתבעת לא היתה מגיעה לשם, וממילא לא היו מתרחשים הארועים מושא התביעה.

12. אני סבורה כי די בפירוט לעיל, ובעיקר בסיפת הדברים, כדי להסביר מדוע אין כל קשר בין ההכרעות הנדרשות בתביעה העיקרית לבין אלו הנדרשות בהודעה כנגד ראש המועצה.

בתביעה העיקרית אין כל צורך בבירור הסוגיה העובדתית המועלית בהודעה כנגד ראש המועצה, דהיינו, האם ראש המועצה אישר את קיום טקס הטבילה אם לאו, ובאם עשה כן – האם עשה זאת כדין, אם לאו? לשאלת קיום אישור ראש המועצה לקיום טקס הטבילה אין כל השלכה על תביעת התובעים, או על הגנת הנתבעת מפניה.

אין בכך לומר שאין לנתבעת עילת תביעה נפרדת כנגד ראש המועצה, באם אכן תחויב כלפי התובעים בסופו של הליך, ותבקש להגיש תביעה כלפי ראש המועצה בגין עוולה כלשהי שעוול כלפיה בכך שאישר את קיום טקס הטבילה, וגרם לה לנזק המתבטא בחיובה כלפי התובעים (זאת, כמובן מבלי שיהא בכך להביע עמדה כלשהי ביחס לקיומה של עילה כזו). אלא שמדובר בתביעה עצמאית, שונה ומנותקת במהותה מהתביעה העיקרית, ולא מתקיימת ביניהן זיקה כלשהי, לא בגין העילה, לא בגין פלוגתא עובדתית רלבנטית, ולא בשאלת הנזק.

בניגוד למצב הדברים בפס"ד פלוני, אין בפי הנתבעת טענה כי מעשי/מחדלי ראש המועצה גרמו לנזק כלשהו לתובעים. הרי אין היא טוענת כי בשל אישור טקס הטבילה נגרמה לתובעים פגיעה בשמם הטוב!! נהפוך הוא, טענת הנתבעת בהודעה הינה כי אילו פעל ראש המועצה כפי שהיא סבורה שמחייב אותו הדין, היה נמנע הנזק מהתובעים. דהיינו שפעולה "תקינה" אליבא הנתבעת, היתה מונעת ממנה לגרום נזק לתובעים. מכאן שהנתבעת מבקשת לחייב את ראש המועצה לפצותה על הנזק שנגרם לה (באם ייפסק כנגדה) בשל מחדל מצידו שאינו קשור, מלבד בסיבתיות עובדתית רחוקה ביותר, למעשים המיוחסים לה כלפי התובעים.

ארשה לעצמי להוסיף, על אף שהדבר לא ממש נדרש בשלב זה, כי גם באם תוכיח הנתבעת את כל הנטען, הרי שהסיבתיות בין מעשי/מחדלי ראש המועצה הנטענים, לבין הנזק לתובעים כתוצאה מאמירות שיצאו מפיה של הנתבעת במהלך ההפגנה, הינו כה רחוק, שקשה אפילו להבין כיצד סבורה הנתבעת שקיים קשר ביניהם.

13. צר לי שהנתבעת חזרה בה מההסכמה הדיונית למחיקת ההודעה כנגד ראש המועצה על הסף, זאת מחמת החיוב בהוצאות. קבלתי עמדתה של הנתבעת כי הסכמתה ניתנה בכפוף לכך שלא תחויב בהוצאות ולפיכך ביטלתי את פסק הדין שניתן על סמך בקשתה, אולם לגופו של ענין, אין בסיס לניהול ההודעה כנגד ראש המועצה במסגרת הליך זה. אין מקום לסרבל את ההליך המשפטי לצורך בירור סוגיות הנדרשות לבירור ההודעה כנגד צד שלישי, אך אין להן כל רלבנטיות במסגרת בירור התביעה העיקרית.

אין לי כל ספק, כטענת הנתבעת, כי מאחורי התביעה העיקרית עומדת, בין היתר, אג'נדה "פוליטית" של התובעים (כפי שגם אולי עמדה מאחורי קיום טקס הטבילה ובטוח שמאחורי קיום ההפגנה כנגדו), אולם אין בכך להצדיק הגשת הודעת צד ג' שכל כולה מבוססת על אג'נדה "פוליטית" של הנתבעת כלפי ראש המועצה, במסגרת בירור תביעת התובעים.

משכך אני נעתרת לבקשה הצד השלישי מס' 1 ומורה על מחיקת ההודעה כנגדו.

מאחר והצד השלישי נדרש להגשת כתב הגנה, התיצבות לישיבת קדם משפט, הגשת תגובה לבקשה למחיקה הראשונה, ולאחר מכן לבקשת הנתבעת לחזור בה מהבקשה, וכן להגשת טיעון משלים, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות הצד השלישי בסך של 7,500 ₪.

משלא הוגשו עד היום כתבי הגנה של הצדדים השלישיים הנוספים, ובהעדר בקשה אחרת הנוגעת להמשך ניהול ההליך כנגדם עד ליום 1.11.18, אורה על מחיקת ההודעה גם כנגדם.

באשר להמשך ניהול התביעה העיקרית, הוראות ינתנו לאחר שתתקבל הודעת עדכון מב"כ התובעים עד ליום 1.11.18.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ט, 27 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.