התובע, אדריכל ומהנדס, חתם עם הנתבעת על הסכם לביצוע עבודות תכנון למעון הגיל הרך. מדובר היה בהסבת מבנה קיים למעון יום שיכלול 4 כיתות. על פי ההסכם התובע היה אמור לקבל עבור ביצוע העבודה 70,000 ₪ לפני מע"מ. במהלך העבודות ביקשה הנתבעת מהתובע לבצע עבודה נוספת של תכנית למיזוג ואינסטלציה של אותו מבנה והוסכם כי עבור עבודה זו יקבל התובע סכום נוסף של 25,000 ₪ לפני מע"מ.

התובע טוען, כי הוא השלים את העבודות וקיבל עליהן את האישורים הדרושים לפי ההסכמים, אך הנתבעת שילמה לו סכום של 19,041.75 ₪ בלבד. (לאחר ניכוי מס במקור של 1,433.25 ₪). התובע תובע אפוא את ההפרש בין הסכומים שסוכמו לזה ששולם בסך 50,675 ₪, ובנוסף תשלום עבור הכנת תכנית המיזוג והאינסטלציה . יש לציין שתחילה הגיש התובע תביעה על סכום גבוה יותר כשהוא מתעלם מהסכום ששולם לו. רק אחרי שהנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן תיקן התובע את תביעתו.

הנתבעת טוענת כי מדובר בפרויקט שכשל ולא הוקם בסופו של דבר וזאת בשל עבודתו הרשלנית של התובע. התובע בין היתר תכנן 3 כיתות במקום 4 כפי שסוכם, הכיתות תוכננו כך שכמעט לא היו בהם חלונות, התכנית התעלמה מהמצב בשטח והיא כללה שטחים שלא שייכים לתובעת אלא לשכנים במבנה. הנתבעת טוענת גם, כי התובע לא עמד במועדים להמצאת התכנית לפי ההסכם. טענת הנתבעת היא אפוא, כי התובע לא זכאי לסכום נוסף כלשהו ובוודאי שאינו זכאי למלוא הסכום הנתבע בשל כך שבסופו של דבר הפרויקט לא מומש ובוודאי שלא מגיע שכר עבור עבודות הפיקוח על הבניה.

הנתבעת הגישה גם הודעה לצד ג' נגד גבעת רוממה שלטענתה היא יזמית העבודה וזו לא הגישה כתב הגנה.

העידו בפני התובע, נציג הנתבעת ועדה נוספת אורלי אלימלך , אדריכלית ומעצבת פנים שבדקה את עבודות התובע מטעם הנתבעת או צד ג'.

מהעדויות עולה כי אין לקבל את טענת הנתבעת לגבי אי עמידת התובע בזמנים או באופן ביצוע התכנית. כבר מהתחלה היה ברור שהתכנית תכלול 3 כיתות בלבד שכן זה מה שאושר על ידי הרפרנט של משרד הכלכלה. מתוך החומר שצירף התובע עולה, כי בזמן אמת לא עלתה כל תלונה בענין מספר הכיתות והתכנית היתה מקובלת על התובע. כמו כן עולה, כי הנתבעת קיבלה את התכניות יום לפני המועד שנקבע בהסכם. עוד עולה מהעדויות שהרפרנט של משרד הכלכלה אישר את התכניות ואף זאת לפני המועד שנקבע בהסכם. עוד עלה מהעדויות כי למעשה לגבי תכנית המיזוג והאינסטלציה שלגביה סוכם על סכום של 25,000 ₪ + מע"מ נוספים לא היתה תלונה כלשהי. תכנית זו סופקה וטענת הנתבעת בכתב ההגנה היתה שהתובע קיבל תשלום עבורה מצד ג' אך לא הומצאה כל ראיה על כך.

מאידך, עולה מהעדויות שהתכנית שהגיש התובע לגבי הפרויקט לא תאמו את המצב בשטח. אמנם התובע טוען כי פעל לפי התכנית שניתנה לו אשר לא תאמה את המצב בשטח, אך נראה לי כי זו חובה של המתכנן לבדוק את המצב בשטח קודם שהוא מתכנן ולא להסתפק בתכניות שסופקו לו.

בנסיבות אלו נראה כי אמנם התובע זכאי לקבל את שכרו ואלם כיוון שברור שלא נעשו כל העבודות לפי ההסכם ובין היתר לא נעשה פיקוח כיוון שהפרויקט בסופו של דבר לא יצא אל הפועל יש להפחית מהסכום המוסכם. כמו כן יש מקום להפחתה נוספת בשל אי בדיקת המצב בשטח בפועל קודם להכנת התכנית.

התוצאה היא אפוא כי התובע זכאי למלוא השכר בגין העבודה הנוספת של המיזוג והאינסטלציה שלגביה לא עלתה כל טרוניה ממשית מטעם הנתבעת ומכל מקום לא הוכח פגם כלשהוא המצדיק אי ביצוע תשלום מלא עבור עבודה זו.

באשר לעבודה על הפרויקט עצמו יש מקום להפחתה בשל האמור לעיל, ולפיכך אני קובע כי בנוסף לסכום ששולם כבר לתובע תשלם הנתבעת עוד סך של 30,000 ₪ + מע"מ עבור תכניות הפרויקט.

אני מחייב אפוא את הנתבעת לשלם לתובע סך של 55,000 ₪ + מע"מ בנוסף לסכום ששולם (30,000 ₪ עבור תכנון המבנה ו-25,000 ₪ עבור העבודה הנוספת של תכנון האינסטלציה והמיזוג).

צד ג' לא הגיש כתב הגנה ולפיכך הנתבעת זכאית לקבל נגדו פסק דין ואני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעת כל סכום שהיא חויבה לשלם לפי פסק דין זה .

הנתבעת תשלם לתובע סכום נוסף בגין הוצאותיו וכן סך של 6,500 ₪ שכ"ט עו"ד . צד ג' ישלם לנתבעת גם את הוצאותיה וכן סכום של 6,500 ₪ שכ"ט עו"ד.