<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אורן חמו

ב"כ המשיבה עו"ד נופר פשרל

פרוטוקול

ב"כ המערער:

אני חוזר על הודעת הערעור.

הערעור נסוב על החלטה מיום 11.1.17 בשים לב למספר דברים, שהנאשם כפר בעובדות ואף בדיון שנערך ביום 31.5.16 דברים שנאמרו מול התביעות הייתה כוונה להגיש כתב אישום מתוקן. הרי מדובר בביצוע עבירה על ידי אחר, נהג שלו, כאשר המערער טוען טענת אליבי.

לדיון הראשון איחרנו ולדיון השני לא התייצבנו מחמת טעות אנוש. ביקשנו לכמת את הנזק על מנת למנוע עיוות דין למערער שמלכתחילה לא ביצע את העבירה ויש אסמכתאות שהמערער לא היה בעת ביצוע העבירה.

ב"כ המשיבה:

אני מתנגדת. הוגשה בקשה ביום 27 לגבי הדיון של ה-27.

ב"כ המערער:

זו הייתה טעות שלי בתאריכים בזמן הזה ספציפית. יש כאן טעות אנוש. הייתה לי טעות ביומן מבחינת תאריכים. אני מוכן לשאת בעלויות באופן אישי, אבל למערער נגרם עיוות דין.

בדיוק עברתי דירה והיה לי לחץ נורא.

ב"כ המשיבה:

לגבי הפסיקה הידועה של אי התייצבות הסניגור או של הנאשם גם בשל טעות שנפלה בתום לב, הפסיקה קובעת שאין בכך עילה לביטול פסק דין. אני מפנה לעברו התעבורתי העשיר של המערער, 61 הרשעות קודמות. כמו כן, אנו סבורים שגזר הדין שניתן לא חמור ואין בו שום שגגה ולכן אבקש לדחות את הערעור.

<#3#>

פסק דין

1. בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת אוסטפלד נאוי מיום 15.12.16) – שניתן בהעדר המערער ובגדרו הושתו על המערער קנס בשיעור 2,500 ₪, פסילה בפועל למשך 7 חודשים, פסילה על תנאי ל-5 חודשים למשך 3 שנים וכל זאת בשל ביצוע עבירה ביום 24.2.16 – שהינה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב (התרה לאחר לנהיגת טרקטור).

2. בהודעת הערעור מפרט ב"כ המערער את השתלשלות האירועים שהביאו לאי התייצבותו לדיון ההוכחות ביום 15.12.16 בשל התפוצצות גלגל ברכבו – ובמועד שנקבע לדיון בבקשתו השנייה ב-27.12.16 – בשל טעות ביומנו (רשם את מועד הדיון כ-29.12.16 במקום ב-27.12.16).

3. יצוין, כי בהחלטת בית המשפט קמא מיום 11.1.17 נדחתה בקשת ב"כ המערער לביטול פסק הדין בהעדר וזאת בשל איחורו הראשון של ב"כ המערער להתייצב ביום 15.12.16, ובאי התייצבותו מחמת רישום ביומנו ביום 27.12.16 – שאינם מהווים עילה לביטול פסק הדין, לרבות בשל העדר כל טענה לגופו של עניין.

4. ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין בהעדר בציינה, כי על פי הפסיקה אין טעות ברישום ביומנו של ב"כ המערער כי להוות טענה התומכת בטענה לעיוות דין.

5. התנהלות ב"כ המערער בתיק נשוא הערעור הינה מבולבלת בלשון המעטה.

יצוין עוד, כי ב"כ המשיבה הציגה את בקשתו של ב"כ המערער מיום 27.12.16 לדחיית הדיון באותו יום באופן היכול ללמד על ידיעתו, כי הדיון קבוע לאותו יום ולא ליום 29.12.16.

מנגד, טען ב"כ המערער, כי ביום זה עמד על טעותו, ועל כן ביקש את דחיית הדיון, באופן שאינו סותר את טענתו בדבר הבלבול ביומנו.

6. עם זאת, בפי ב"כ המערער טענה הנוגעת לכפירתו של המערער במיוחס לו, כופר בכך שהרשה לאחר לנהוג וטוען טענת אליבי.

7. אני סבורה, כי עלול להיגרם עיוות דין למערער אם לא יבוטל פסק הדין בהעדר דווקא בשל הרושם, כי פסק הדי ניתן בהעדר בשל בלבולו של בא כוחו, באופן שלא צריך להיחשב לחובתו.

8. נוכח כל האמור, ובאופן דחוק ולפנים משורת הדין, אני מורה על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא והשבת הדיון בעניינו של המערער בפניו כמעיקרו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ז, 23/03/2017 במעמד הנוכחים.