נגד

צד ג' : 1) הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ משרד עוה"ד שרה פריש ואח'

2) ישי סוכנות לביטוח בע"מ

3) עמוס יפה

ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי תגר ואח'

פסק דין

1. בפניי הכרעה בשאלת אחריותם של הצדדים השלישיים (חברת הביטוח "הפניקס" ושל סוכנות הביטוח "ישי" ומר עמוס יפה שהינו הבעלים של הסוכנות) בקשר עם הודעות לצדדים שלישים בנוגע לתביעות שיבוב אשר הוגשו בגין פיצוץ אשר אירע במחסן זיקוקים במושב גורן אשר נמצא בבעלות הנתבעים/שולחי ההודעות לצד ג' ("חברת קבטר") בתאריך 14.3.2013.

רקע עובדתי :

1. הנתבעת 2, שהינה חברה המתמחה בתחום הפירוטכניקה ושימוש בזיקוקים לצרכים שונים (מופעים, גירוש עופות ממאגרי מים וכו') בוטחה בין התאריכים 25.6.2009 ועד 30.6.2010 באמצעות פוליסת ביטוח צד ג' מטעם חברת הביטוח "כלל" אשר נרכשה בסיועם של צדדים ג' 2 ו – 3 (סוכנות הביטוח "ישי" ובעל הסוכנות, מר עמוס יפה).
2. בחודש יולי 2010 רכשה הנתבעת 2 מחברת "הפניקס" פוליסת ביטוח צד ג' החל מיום 1.7.2010 ועד ליום 30.6.2011.
3. יש לציין, כי על פי אישורי חברת רוה"ח פאהן קנה מיום 3.2.2010 ועל פי אישור מע"מ מיום 23.7.2012 הנתבעת 1 אינה פעילה החל מיום 1.1.2006. בהתאם, כאשר ההתייחסות תהא ל"חברת קבטר", הכוונה היא לנתבעת 2.
4. בתאריך 2.5.2007 חתמה הנתבעת 2 על גבי הסכם חכירה/הסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל של חלקת מקרקעין בגודל 5800 מ"ר, אשר נמצאת באזור התעשייה של המושב גורן שבצפון הארץ, לצורך הקמת משרדים ומבנים המיועדים לאחסון הזיקוקים והמכשירים שבהם הינה עושה שימוש.
5. בתאריך 7.7.2011 בשעה 7:43 פנתה בעלת השליטה בחברת קבטר, הגב' אמירה שרגא, אל סוכנות הביטוח וביקשה לברר עם אנשי הסוכנות מדוע לא קיבלה עדכון כלשהו מהסוכנות בנוגע לחידוש הפוליסה למרות שזו הסתיימה בתאריך 30.6.2011.
6. בו ביום בשעה 9:42 השיבה עובדת הסוכנות לגב' שרגא ששמה ענת כי הסוכנות ביצעה סקר שוק במספר חברות, וכי בסופו של יום עלה בידה לחדש את פוליסת הביטוח לצד ג' במסגרת חברת הביטוח "הפניקס" בתנאים משופרים מאלו שבהם הנתבעת 2 בוטחה במסגרת חברת "כלל".
7. לאחר מכן סוכנות הביטוח העבירה לחברת "הפניקס" מסמך בלתי חתום שכותרתו "הצעה לביטוח אחריות כלפי הציבור (צד שלישי)" אשר נושא את התאריך 1.7.2011 וכן גם את השם "ישי" ומספר הסוכן 841. כמו כן, מצוין במסגרת מסמך זה בכתב ידה של עובדת הסוכנות כי ההצעה מיועדת לצורך מתן כיסוי ביטוחי בעבור הנתבעת 2 ו/או בעבור "אורי זיקוקין".
8. כמו כן, מצוין בטופס זה כי משך תקופת הכיסוי הביטוחי הינו בין התאריכים 1.7.2011 ועד 30.6.2012 וכי מדובר במפעיל ומבצע מופעי זיקוקים, פירוטכניקה ולייזר, גירוש עופות מיום באמצעות זיקוקים ולייזר.
9. בטופס ההצעה אף מצוין כי בנוסף לחברת קבטר יינתן גם כיסוי ביטוחי בסכום של עד ארבעה מיליון ₪ לארבעה קבלני משנה מטעמה, וכי החברה בוטחה קודם לכן במסגרת חברת הביטוח "כלל".
10. בתאריך 28.7.2011 הודפסה בחברת "הפניקס" פוליסת ביטוח צד ג' בעבור הנתבעת 2 בין התאריכים 1.7.2011 ועד 30.6.2012. על פי המצוין, הפוליסה מקנה כיסוי ביטוחי בעבור נזקים אפשריים בגין גירוש עופות באמצעות זיקוקים ושימוש לייזר במאגרי המים של חברת "מקורות" בלבד (תוך החרגת חבות בגין הזיקוקים והציוד המאוחסן במחסן החברה) ובסכום של עד 2 מיליון ₪ בגין מקרי ביטוח אפשריים אשר עלולים להיגרם לתובע אחד או למספר תובעים כתוצאה ממקרה ביטוח אחד.
11. בתאריך 21.9.2011 הונפקה תוספת של הפוליסה החל מיום 21.9.2011 ועד לתאריך 30.6.2012. במסגרת הפוליסה המחודשת נכללו מספר תיקונים שבכללם ביטול חריג האחריות המקצועית עד לסכום של 750,000 ₪ וכן גם ביטוח אחריות כלפי צד ג' בסכום של עד 2,011,583, למעט החרגת חבות בגין המחסן למלאי הזיקוקים וציוד החברה אשר מאוחסן במושב גורן שבצפון הארץ.
12. בנוסף לכך, הוסדר במסגרת התוספת לפוליסה (בין התאריכים 21.9.2011 ועד 30.6.2012) כיסוי ביטוחי בגין ביצוע עבודות אשר כרוכות בשימוש במכשירים פולטי חום (מכשירי ריתוך, מכשירים המייצרים ניצוצות אש וכו').
13. בתאריך 14.3.2013 בין השעות 16:00 - 16:25 התרחש פיצוץ עז במחסן החברה שבמושב גורן וכתוצאה מכך נגרמו נזקי רכוש למבנים ולרכבים אשר ממוקמים בסמיכות גיאוגרפית למחסן.
14. בתאריך 27.3.2013 נערך על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה דו"ח חקירה מקיף שממנו עולה כי נשללה כל אפשרות שהאש פרצה עקב הצתה בזדון/תהליך ייצור/תאונה/תקלה/עבודה באש גלויה/פעילות מלחמתית/רעידת אדמה/מזג אוויר קיצוני, וכי קיימת סבירות רבה ביותר לכך שהשריפה התרחשה עקב תקלת כשל חשמלי אשר התרחשה בתוך מקרר שהוצב באחד מחדרי המחסן אשר שימש כמטבחון.
15. על פי מסקנות הדו"ח, תקלת החשמל הפנימית אשר התרחשה בתוך המקרר גרמה להתלקחותו ולשריפה אשר גרמה להתפוצצות של זיקוקים וציוד פירוטכני אשר הונחו קודם לכן בתוך חדר האוכל.
16. בתאריך 20.6.2013 פנו ב"כ הנתבעת 2 אל חברת "הפניקס" במכתב דרישה לשפותם בגין הנזקים הכספיים אשר נגרמו לצדדים שלישיים אשר נפגעו כתוצאה מהאירוע אשר התרחש בתאריך 14.3.2013. למכתב צורפה רשימה של שמונה נפגעים ואף צוינו סכומי הדרישה אשר הועברו אל הנתבעת 2 לאחר האירוע.
17. בתאריך 7.7.2013 הודיעה מחלקת התביעות של חברת "הפניקס" לב"כ הנתבעים שקיבלה לידיה את מכתבם מיום 20.6.2013, וכי בנוסף לכך גם הועברו אליה גם מכתבים נוספים מטעמם של ניזוקים מהפיצוץ אשר אירע במחסן הנתבעת 2 הנמצא במושב גורן. במכתב זה אף צוין כי הפוליסה אשר הונפקה על ידי חברת "הפניקס" אינה מכסה חבות בגין המחסן, מלאי הזיקוקים, ובגין הציוד אשר מאוחסן במחסן.
18. לאחר מכן, ב"כ חברת "הפניקס" שלחו אל הנתבעת מספר מכתבים אשר מפרטים את התשלומים שאותם העבירה חברת הביטוח למספר נפגעים, בצירוף דרישה להעביר אליה את סכום ההשתתפות העצמית המוסכם אשר נקוב בפוליסה.
19. בתאריך 1.8.2013 הודיעה הנתבעת 2 לחברת "הפניקס" כי התשלום שאותו העבירה חברת הביטוח לנפגעים בוצע שלא על דעתה, למרות שלא ידוע מהו היקף הנזקים הנוספים משום שסיבת האירוע נמצאת בשלבי בדיקה.
20. בתאריך 23.10.2013 שלחו ב"כ הנתבעת 2 לב"כ חברת "הפניקס" מכתב ולפיו נזקי הרכוש אשר נגרמו לצדדים השלישיים כתוצאה מהפיצוץ אינם מוחרגים במסגרת הפוליסה, ולכן החברה מתבקשת לשלמם (בקיזוז ההשתתפות העצמית) – טענות אשר נדחו על ידי ב"כ חברת "הפניקס" בתשובתם מיום 30.10.2013 בנימוק כי האירוע אינו מכוסה במסגרת הפוליסה אשר הונפקה על ידי חברת "הפניקס".
21. התובעות, שהינן חברות ביטוח, הגישו כנגד חברת קבטר מספר תובענות שיבוב אשר אוחדו על פי החלטת נשיא בית המשפט העליון דאז (כב' השופט בדימוס אשר גרוניס) מיום 25.2.2014. במהלך ההתנהלות בתיק זה הגיעו הניזוקים להסכמי פשרה עם חברת קבטר ובנוסף לכך הושגה גם הסכמה דיונית ולפיה בית המשפט יידרש להכריע במחלוקת אשר התגלעה בין חברת "הפניקס", סוכנות הביטוח וחברת קבטר בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי אשר מוענק לחברת קבטר מכח הפוליסה אשר נרכשה במסגרת חברת "הפניקס".

טיעוני הצדדים :

1. חברת קבטר טוענת בסיכומיה כי העובדה שחברת "הפניקס" שלחה אליה בתאריך 28.7.2013 מכתב מטעמם של באי כוחה שבו נטען כי כתוצאה מהאירוע דנן שולם לשתי משפחות מהיישוב גורן פיצוי כספי בסכום כולל של 41,795 ₪ מהווה הלכה למעשה הודאה לכל דבר ועניין בהתחייבותה של חברת ה"הפניקס" לפצות את כלל הנפגעים מהפיצוץ אשר אירע בתאריך 14.3.2013.
2. חברת קבטר מוסיפה ומציינת בסיכומיה כי על פי הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 ועל פי פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין רע"א 3863/15 לוי יצחק רחמני ואח' נ' LIBERTY MUTUAL INSURANCE EUROPE LIMITED ואח' מיום 9.11.2015, מוטלת על חברת ביטוח אשר דוחה תביעה המופנית כלפיה לפרט את כלל נימוקי הדחייה כבר במהלך ההזדמנות הראשונה לכך, וכי הסנקציה בגין הפרת חובה זו הינה מניעת האפשרות להעלותה בשלב מאוחר.
3. כמו כן, טוענת חברת קבטר כי טענתה של חברת "הפניקס" ולפיה הפוליסה כוללת בחובה סעיף החרגה בנוגע למחסן לא הועלתה במסגרת מכתב הדחייה, ולכן חברת הביטוח מנועה מהעלאתה במהלך שלב ההתדיינות בבית המשפט.
4. חברת קבטר מדגישה בסיכומיה כי לשון התוספת לפוליסה מלמדת על כך שהינה אמורה ליתן כיסוי ביטוחי לכלל נזקיה בכל שטחי המדינה, בהיותה בית עסק אשר פועל בתחום הזיקוקים, ומשכך חל כיסוי ביטוחי גם על נזקים הנגרמים לצד ג' כתוצאה מהמלאי אשר מאוחסן במחסניה.
5. לטענת חברת קבטר, חברת "הפניקס" הייתה מודעת לכך שבתוך מחסן החברה מוחזק מלאי של זיקוקים, ולכן כוונת הסעיף נוגעת להחרגת הכיסוי הביטוחי בנוגע לזיקוקים ולציוד אשר מוחזקים בתוך המחסן כחלק מהבטחת הכיסוי הביטוחי אשר ניתן לחברות אשר פועלות כקבלניות משנה.
6. חברת קבטר מציינת כי ככל שהיה על החברה לסייג את חבותה על פי הפוליסה או אז היה עליה להביע את רצונה באופן מפורש בהתאם להוראות חוק סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 ומשלא עשתה כן הרי שאין חברת הביטוח רשאית לעשות שימוש באותה החרגה לצורך שלילת הכיסוי הביטוחי שלה הינה זכאית מכח הפוליסה.
7. עוד טוענת חברת קבטר כי ככל שלא תתקבלנה טענותיה בנוגע לתחולת הכיסוי הביטוחי, הרי שיש מקום להטיל את מלוא האחריות לכך על סוכנות הביטוח ועל בעל השליטה בה, סוכן הביטוח מר עמוס יפה, בנימוק שסוכן הביטוח היה אמון על הסדרת ביטוחי החברה החל משנת 2009, אולם האחרון התרשל בכך שלא טרח להוסיף סעיף החרגה על מנת להבטיח את הכיסוי הביטוחי אשר ניתן לצדדי ג' בשל סיכונים נוספים על הסיכונים המקצועיים השוטפים.
8. לטענת חברת קבטר, סוכנות הביטוח הכירה היטב את צרכי העסק אשר הופעל על ידה, ברם, בפועל פעלה באופן רשלני, בכך שלא התאימה לצרכיו פוליסה מתאימה, ולכן מדובר בהתנהלות רשלנית אשר מחייבת את הסוכנות לפצותה.
9. לטענת חברת קבטר, מהודעת דואר אלקטרוני אשר נכתבה על ידי סוכן הביטוח בתאריך 8.7.2011 עולה שהובהר לנתבעים שהפוליסה מספקת כיסוי ביטוחי כלפי צד ג' עבור העסק בלבד ללא הגבלה, אבחנה או צמצום לפעילות ספציפית בעוד שביחס לביטוח אחריות מקצועית הובהר כי הפוליסה מקנה כיסוי ביטוחי כלפי צד ג' בסכום של עד 2 מיליון ₪ .
10. חברת קבטר מוסיפה וטוענת כי בהיעדר כל אינדיקציה להגבלת הכיסוי הביטוחי לפעילות ספציפית בלבד, הרי שלא ניתן לייחס פרשנות שכזו לפוליסת הביטוח וכי יש למחוק את התביעה הן כנגד הנתבעים 3 ו – 4, ובפרט משהנתבעת 3 הינה בעלת השליטה בנתבעת 2 ואילו הנתבע 4 הינו עובד שכיר בחברה, והן כנגד הנתבעת 1 משום שמדובר בחברה שאינה פעילה.
11. במענה לטענות הנתבעים טוענת חברת "הפניקס" כי הפוליסה נערכה לצורך כיסוי נזקים אפשריים של צד ג' בשל פעילותה השוטפת של "חברת קבטר", דא עקא, שבמהלך חודש ספטמבר 2011 פנה הנתבע 4 אל סוכן הביטוח בבקשה להחריג את אחריותה המקצועית של הנתבעת, ולכן הוסכם כי הסכום יוגבל עד לסך של 750,000 ₪ וכי כתובת המושב תוסב ממושב לימן למושב גורן.
12. לטענת חברת הביטוח, חברת קבטר פעלה באופן רשלני בכך לא הודיעה לה ו/או לסוכן הביטוח על עצם התרחשות האירוע, וכי שהאירוע נודע לה רק מפי הנפגעים מהפיצוץ אשר אירע בחצרי החברה, לא בדקה מולה מה היו תוצאות הטיפול, מנעה ממנה מלבצע תחקור של האירוע ואף לא ניסתה לברר מהו גורם הנזק.
13. חברת "הפניקס" טוענת כי לאור צבר הנתונים הללו יש מקום להורות על דחיית התובענה בהתאם להוראות סעיפים 23 - 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 כמי שהכשילה את בירור חבות המבטחת וכמי שניסתה לקבל כיסוי ביטוחי במרמה.
14. באשר ללשון הפוליסה טוענת חברת הביטוח כי נוסח הפוליסה מציין במפורש שהפעולות המבוטחות הינן הפעלת וביצוע מופעי זיקוקים, פירוטכניקה ולייזר, גירוש עופות מים באמצעות זיקוקים ולייזר במאגרי מים סגורים בלבד עבור חברת "מקורות", תוך הבהרה מפורשת כי הפוליסה אינה מכסה את מלאי הזיקוקים והציוד אשר מאוחסנים במושב גורן, ולכן הנתבעים לא נדרשו להמציא לחברת הביטוח אישורים בגין מיגון המחסן שבמושב גורן.
15. כמו כן, טוענת חברת "הפניקס" כי על פי פסיקת בתי המשפט הרי שכל אימת שהמבוטח מודע להחרגה של תנאי או של סייג הנקוב בפוליסה, אין הוא יכול להישמע בטענה שהמבטח לא קיים את דרישת הסעיף.
16. אליבא דטענת חברת "הפניקס", מעדותה של הנתבעת 3, גב' אמירה שרגא, עולה כי היא ידעה היטב על ההבהרה אשר מפורטת במסגרת הפוליסה בנוגע למחסן אשר נמצא במושב גורן, כך שעסקינן בפוליסה שאינה מקנה כיסוי ביטוחי בגין הציוד ומלאי הזיקוקים אשר מוחזקים במושב גורן ולכן מדובר בנזקים אשר המבטח אינו יכול לשלמם.
17. עוד טוענת חברת הביטוח, כי העובדה שחברת קבטר קיימה מעל למאה מופעי זיקוקים בשנה, וכן גם פעילויות נוספות, מצביעה על כך שממילא מדובר בפרמיה בעלות נמוכה מאוד, כך שטענת החברה ולפיה החברה מקנה כיסוי ביטוחי גם בעבור נזקים אפשריים אשר עלולים להיגרם מהציוד המאוחסן במחסני החברה שבמושב גורן אינה סבירה.
18. חברת "הפניקס" מוסיפה ומציינת כי יש לזקוף לחובתה של חברת קבטר רשלנות חוזית תורמת בשיעור של 100%, משום שהנתבעים לא רכשו פוליסה מתאימה לעסק, לא תפעלו את העסק בהתאם להוראות המתחייבות, לא שילמו את הפרמיה ואף לא הוכיחו את הנזקים אשר נגרמו לצדדים השלישיים כתוצאה מהפיצוץ אשר אירע במפעל.
19. זאת ועוד, אליבא דעמדת חברת הביטוח, הביטוח יש גם לזקוף לחובתה של חברת קבטר את הימנעותה מהעדתו של מר שרגא בביהמ"ש, למרות שהאחרון ניהל מול סוכן הביטוח את המו"מ בנוגע לכריתת פוליסה.
20. באשר לטענתה של חברת קבטר בנוגע לכך שמכתב התשובה שבמסגרתו נדחתה הפרמיה אינו מאפשר בידי חברת הביטוח להעלות בשלב ההתדיינות טענות שאינן עולות בקנה אחד עם הנימוקים אשר עלו באותו מכתב, טוענת חברת הביטוח כי מדובר בטענה אשר עלתה לראשונה רק במסגרת שלב הסיכומים, וכי על פי לשון הפסיקה אין להפעיל את הסנקציה אשר מפורטת בהנחיית המפקח כל אימת שמדובר בתניה אשר מחריגה את הכיסוי הביטוחי ובפרט כאשר קיום התנייה ברור וגלוי גם למבוטח.
21. באשר לאחריותו המקצועית של סוכן הביטוח, טוענת חברת הביטוח כי סוכן הביטוח הוא זה אשר הנפיק את הפוליסה לחברת קבטר, וכי אין חולק על כך שהחברה היא זו אשר רכשה את הפוליסה לאחר מו"מ אשר התנהל מול סוכן הביטוח.
22. חברת הביטוח מוסיפה ומציינת, כי מעדותו של סוכן הביטוח עולה שהוא לא התבקש לתווך מולה בנוגע לעריכת ורכישת פוליסה אשר מתייחסת לנזקים אשר עלולים להיגרם לצדדים שלישיים כתוצאה מנזק אשר עלול להיגרם לציוד אשר מאוחסן במחסן החברה שבמושב גורן.
23. לטענת סוכן הביטוח, תיאור המקום שממנו התפשטה האש כ"מבנה" או כ"מפעל זיקוקים" הינו תיאור מגמתי אשר חוטא לאמת, משום שעל פי עדותה של הנתבעת 3 ובעלת השליטה בחברת קבטר, הגב' אמירה שרגא, מתחם הפעילות של החברה כלל בסה"כ חמישה בונקרים ממוגנים ובנוסף מתחם פעילות בשטח קטן של כ – 30 מ"ר אשר כולל חדר שמירה, מטבחון, מבנה משרד, שירותים ומקלחות.
24. סוכן הביטוח מציין בסיכומיו כי הפוליסה שאותה רכשה חברת קבטר מחברת "הפניקס" אינה מקנה כיסוי ביטוחי עבור המבנה, אלא מכסה אך ורק את פעילותה המקצועית של חברת קבטר וקבלני המשנה שלה) מחוץ למתחם זה בגין מופע זיקוקים, ליזר ופירוטכניקה.
25. סוכן הביטוח אף מבקש להעדיף את עדותו בביהמ"ש, ולפיה חברות ביטוח נמנעות מלבטח עסקים אשר המתמחים בתחום חומרי הנפץ, בשל הסיכונים המקצועיים הכרוכים בכך, ולאחר שסוכן ביטוח של חברה רוסית הונה סוכני ביטוח רבים, מה גם שמחסני החברה אשר מוקמו הן במושב לימן והן במושב גורן מעולם לא בוטחו על ידי סוכן ביטוח אחר.
26. עוד נטען בסיכומים כי סעיף הכיסוי הביטוחי מפני סיכוני האש אשר מופיע בפוליסה אינו מתייחס כלל למתחם פעילות החברה אשר נמצא במושב גורן, אלא אך ורק לעצם פעילותה המקצועית בתחום הזיקוקים, וכי החברה מעולם לא ביטחה את פעילותה העסקית ולכן ככל שהייתה מעוניינת בכך הרי שחזקה עליה שהעסק היה מבוטח באמצעות ביטוח עסק מתאים, מה גם שבהינתן העובדה שהבונקרים לא מוגנו קודם לכן במסגרת חברת "כלל", הרי שגם לא היה צורך בהחרגתם גם במסגרת הפוליסה הנוכחית.

דיון והכרעה :

האם חברת "הפניקס" מחויבת לפצות את הנפגעים בהתאם לפוליסה אשר הונפקה לנתבעת 2 ?

1. הצדדים אמנם התייחסו בסיכומיהם למגוון נרחב של סוגיות מתחום דיני הביטוח ואף בנוגע להתקשרויות חוזיות של הנתבעים עם סוכני ביטוח ועם חברות ביטוח קודמות, דא עקא, שלאור מסקנות דו"ח הרשות הארצית לכבאות, אשר לא נסתרו בידי מי מהצדדים, ולאור העובדה שהצדדים אינם חלוקים על כך שהמלאי אשר הוחזק מוחזק בתוך מתחם החברה שבמושב גורן לא בוטח מסיבות כלכליות (ראה : עדות הגב' שרגא בעמוד 16 שורות 9 – 16 לפרוטוקול) הרי שהמחלוקת בענייננו מתמקדת בשאלה אחת ויחידה והיא האם הפוליסה שנרכשה מחברת "הפניקס" מקנה לנתבעת 2 כיסוי ביטוחי כלפי צדדים שלישיים - -משמע, גם אם המלאי עצמו (או המחסן) לא מבוטח, האם ראוי להעניק כיסוי של תוצאה מסתברת של התלקחות לא מכוונת אשר הסבה נזק לצד ג'.
2. פוליסת ביטוח, שהינה בראש ובראשונה חוזה בין המבטח לבין מבוטח, צריכה להתפרש באמצעות הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות כאמור בהוראת סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 והגשמת אומד דעתם המשותף של הצדדים.
3. זאת ועוד, בהתחשב בכך שמדובר בהתקשרות חוזית בין צדדים שאינם שווים ובקשייו של המבוטח לשנות את נוסח הפוליסה, שהינו חוזה אחיד במהותו הצופה את פני העתיד ואשר מונחיו ותניותיו אינם תמיד פשוטים להבנה לקורא מן השורה שנעדר הכשרה מקצועית, הרי שבמהלך השנים השתרשו בפסיקה שני כללי פרשנות ספציפיים בנוגע לפוליסות ביטוח (ראה : ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח' מיום 21.8.2013).
4. הכלל הראשון קובע כי ככלל יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הרגילה, הפשוטה וההגיונית של מילותיה באופן אשר מתיישב עם צרכי חיי היום-יום של המבוטח תוך עמידה על מכלול תניותיה של הפוליסה כשלמות אחת.
5. הכלל השני קובע כי במקרה של אי-בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב או אז יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד המנסח-המבטח. הרציונל אשר עומד ביסודו של כלל זה הינו כי לחברת הביטוח, אשר ניסחה את הפוליסה, קיים יתרון בניסוח ובעיצוב תנאי הפוליסה ולכן היא זאת אשר צריכה לשאת באחריות לניסוחים עמומים ודו-משמעיים.
6. כמו כן, נקבעו בפסיקה חריגים לבחינת המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של לשון הפוליסה, שבכללם מתן פירוש ליברלי וסביר לכתב, וזאת גם אם פירוש שכזה עומד לכאורה בניגוד למילים המפורשות שנכתבו בפוליסה, מתוך מטרה להגיע למשמעות ההגיונית והאמיתית שאליה התכוונו הצדדים להתקשרות ובמיוחד לאחר שקריאה כוללת של הכתוב מביאה למסקנה שהמילים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב, או כאשר הוכח בראיות ברורות שכוונת הצדדים לא הייתה למובן הרגיל והמקובל של הלשון שבה השתמשו.
7. בפסיקה אף נקבע כי על ביהמ"ש להפעיל את כלל הפרשנות כנגד המנסח רק כמוצא אחרון, בכל אותם מקרים שבהם כללי הפרשנות המקובלים אינם מסייעים להגיע לתוצאה ברורה בדבר אומד דעת הצדדים.
8. ודוק, בעוד שחברת "הפניקס" טענה במכתב התשובה מיום 7.7.2013 כי המחסן הוחרג מרשימת הפוליסה בנימוק שהפוליסה אינה מקנה כיסוי ביטוחי לצד ג' בגין מלאי הזיקוקים ויתר הציוד אשר אוחסן במחסן של חברת קבטר שבמושב גורן הרי שלפי עמדתה של חברת קבטר יש לפרש כנגד המנסח (חברת "הפניקס") הן את סעיף הפטור (סעיף 4 לסייגים) וכן גם את סעיף הנזק (סעיף 21 לסייגים) בשל היותם סעיפים מקפחים ולכן במקרה דנן יש לקרוא את הסעיף לטובת המבוטח.
9. כמו כן, טוענת חברת קבטר בסיכומיה ובסיכומיה המשלימים כי היה על חברת "הפניקס" להבליט במסגרת הפוליסה את ההחרגה, ובמיוחד את החרגת המתחם במסגרת מרחב הפעילות של החברה, אשר משתרע על כל גבול הארץ, ואף להגדיר מהו מתחם הפעילות של החברה במושב גורן ובכלל זאת את שטח "המחסן".
10. עיון בנוסח הפוליסה העיקרית וכן גם בתוספות לפוליסה מצביע על כך שהפוליסה אשר נרכשה עבור חברת קבטר ובעבור החברות הקבלניות מטעמה מלמד על כך שהפוליסה מנוסחת בצורה בהירה ומובנת, וכי תכלית הפוליסה הינה לצורך הקניית כיסוי ביטוחי בתחום המקצועי בלבד בכל שטחי המדינה (מופעי לייזר, גירוש עופות וכו') תוך החרגת המחסן, תכולתו ומלאי הזיקוקים מהכיסוי הביטוחי אשר ניתן מכח הפוליסה ותוך חרגת הנזק הפיסי אשר נגרם לצדדי ג' כתוצאה מהתנהלות אשר חורגת מנהלי העבודה בעת ביצוע עבודות הכרוכות בשימוש במכשירי ריתוך.
11. ודוק, גם מההסבר אשר ניתן על ידי גב' זיוה בן-מאיר, אשר שימשה כחתמת מטעם חברת "הפניקס" ואשר גם ליוותה את הליך החיתום של הנתבעת 2 במסגרת חברת הביטוח "כלל" ומול סוכן הביטוח (ראה : עמוד 24 שורות 5 – 10 ; עמוד 32 שורות 6 – 8 לפרוטוקול), ניתן לראות כי הרציונל אשר עומד מאחורי החרגת מתן הכיסוי הביטוחי עבור המלאי אשר מאוחסן במחסני החברה שבמושב גורן נובע מכך שכיסוי ביטוחי מעין זה אינו רווחי, ולכן חברות הביטוח נמנעות מלקחתו למעט בתחום הפעילות המקצועית של אותן חברות אשר מתמחות במופעי זיקוקים ופירוטכניקה (ראה עדות הגב' בן-מאיר בעמוד 26 שורה 21 – עמוד 28 שורה 5 ; עמוד 28 שורה 21 – עמוד 29 שורה 9 ; עמוד 35 שורות 8 - 19 לפרוטוקול; עדות סוכן הביטוח בעמוד 37 שורות 17 – 24 ; עמוד 44 שורות 16 – 20 לפרוטוקול).
12. למרות שחברת קבטר מנסה להחיל על הפוליסה אשר נחתמה עם חברת "הפניקס" את העקרונות אשר חלים על ביטוח מסוג "כל הסיכונים", הרי שנוסח הפוליסה הרלוונטי לענייננו בשילוב עם ההסברים אשר ניתנו על ידי החתמת ועל ידי סוכן הביטוח מצביעים על כך שמדובר בפוליסה מפני סיכונים מוגדרים, אשר מטילה על חברת קבטר להוכיח כי הנזק לרכושם של צדדים שלישיים נגרם על ידי סיכון מן הסיכונים שבוטחו בפוליסה, ולכן, במקרה דנן אין מקום לקבוע שפוליסת הביטוח מקנה כיסוי ביטוחי מפני הסיכון של התלקחות אש בתוך המבנים הגורמת נגרם נזק לרכושם (ואף לגופם) של צדדים שלישיים כתוצאה מהתפוצצות הציוד הדליק (במיוחד הזיקוקים והציוד הפירוטכני) אשר מאוחסן בתוכו.
13. לאור האמור לעיל סבורני כי פרשנותה של חברת "הפניקס" משקפת בבירור את העובדה שהפוליסה חלה אך ורק על סיכונים ספציפיים אשר עלולים להיגרם כלפי צדדים שלישיים כתוצאה מפעילותה המקצועית של החברה, ולכן אינה מקנה כיסוי ביטוחי בנוגע לנזקי רכוש אפשריים אשר עלולים להיגרם לצד ג' בשל התלקחות בלתי צפויה של ציוד וזיקוקים אשר מאוחסנים בתוך מחסני החברה שבמושב גורן, ומשכך הנני דוחה את ההודעה לצד ג' כנגד חברת "הפניקס".

האם יש לקבל את ההודעה לצד ג' כנגד סוכנות הביטוח וכנגד סוכן הביטוח ?

1. למרות שהנתבעים מבקרים באופן קשה את דרך התנהלותו המקצועית של הסוכן במהלך השלב החוזי של הפוליסה, כלומר לאחר התרחשות האירוע (ראה : סעיף 6 לתצהירה של הגב' שרגא; עמוד 13 שורות 2 – 13 ובעמוד 14 שורה 21 – עמוד 15 שורה 3 לפרוטוקול), הרי שבמקרה דנן עיקר המחלוקת בנוגע לדרך תפקודם המקצועית של הסוכן ושל הסוכנות צריכה להתמקד בשלב המו"מ ובשלב הטרום חוזי של ההתקשרות.
2. במקרה דנן, סוכנות הביטוח וסוכן הביטוח ליוו את הנתבעים כסוכני ביטוח מתווכים החל משנת 2009 ולכן פעולותיהם כסוכנים כפופות לדיני התיווך, לדיני החוזים ולדיני הנזיקין ומשכך גם מוחלות עליהם חובות אמון וחובת זהירות.
3. לפיכך, הפרת חובת הזהירות של הסוכן-מתווך כלפי המבוטח מטילה עליו אחריות הן בפן החוזי והן בפן הנזיקי כחלק מחובתו של הסוכן לשמור על עניינו של הלקוח בצורה הטובה ביותר (ראה : ירון אליאס, דיני ביטוח (מהדורה שלישית), 2016, עמודים 1135 – 1143).
4. חובות הסוכן כלפי המבוטח וכלפי המועמד לביטוח נגזרות מהשלב בו מצויה עסקת הביטוח, דהיינו, שלב המו"מ לקראת כריתת החוזה ושלב הכריתה, התקופה החוזית טרם קרות מקרה הביטוח והתקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח.
5. במהלך שלב המו"מ לקראת כריתת חוזה הביטוח, נטיית בתי המשפט הינה להטיל על סוכן הביטוח חובות נרחבות יחסית לקראת כריתת החוזה, וכן גם במהלך שלב הכריתה עצמו, כאשר ככל ששלב המו"מ מתקדם יותר הרי שכפועל יוצא של כך גם היקף חובותיו של הסוכן מתרחב. שנית, יש לבדוק מהי מהות העניין הנבדק, דהיינו, האם מדובר בעניין אשר מצריך מקצועיות בתחום הביטוח או שמדובר בעניין שיש בו פערי מידע בין הלקוח לבין סוכן הביטוח או המבטח. שלישית, יש לבחון האם התקיימו קודם לכן יחסים מקצועיים בין הסוכן לבין המבוטח ורביעית בנוסף לכך, יש לבחון מהי מיומנותו המקצועית של הסוכן, וחמישית יש לבחון מהו הנוהג אשר מתקיים בין הצדדים בשוק הביטוח אשר יכול לבסס הסתמכות סבירה של לקוח על סוכן הביטוח או על המבטח באותו עניין.
6. שלב המו"מ לקראת כריתת החוזה ושלב הכריתה מהווים מוקד עיקרי להטלת חובות על סוכן הביטוח מחויב סוכן הביטוח לבחור את הפוליסה הטובה ביותר בעבור המבוטח מבין כלל הפוליסות המשווקות על ידו, ולוודא כי הפוליסה מתאימה לצרכיו הספציפיים של המבוטח, ועליו להציג בפני המבוטח מצג מדויק בנוגע להיקף הכיסוי, למהות הפוליסה, לתקופתה ולעצם קיומה ואף להבהיר במקרים המתאימים כי אין בכוונתו לפעול להשגת כיסוי ביטוחי עבורו.
7. כמו כן, נדרש סוכן הביטוח להסביר למבוטח את משמעותן של תניות חשובות בפוליסות הביטוח ובכלל זאת חריגים לכיסוי הביטוחי, ולהעביר אל חברת הביטוח הצעת ביטוח בהירה וקונקרטית, ואף למנוע מהמועמד לביטוח מלבצע שגיאות אשר משמעותן הינה ביטול הפוליסה ובמיוחד להתאים את טופס ההצעה לביטוח המבוקש.
8. מבחינת חובת הזהירות המושגית, סוכן ביטוח נדרש לוודא שהצעת הביטוח תגיע למשרדי המבטח במהירות המרבית, לעקוב אחר הצעת הטיפול ולוודא כי המבוטח עומד בתנאים המוקדמים לכיסוי תוך סילוק כל עמימות באשר למהותם של תנאים אלה. כמו כן, עליו לוודא כי המבטח ער לסייגים הקבועים בפוליסה, ולהעמיד את המבוטח על כל שינוי מהותי בין ההצעה לבין הפוליסה, ולוודא כי הכיסוי הביטוחי שהוצא על ידי המבטח מתאים להצעת הביטוח ולדרישות המבוטח.
9. בנוסף לאמור, נדרש מסוכן הביטוח בעת המשא והמתן להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו, ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. לפיכך הוא גם מחויב להסביר ללקוח אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון תנאי מיגון וחריגים לכיסוי הביטוחי. עוד מחויב סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. מטעמים אלו, בנוסף, בשלב המתקדם של המשא ומתן נקבע כי על סוכן הביטוח להסביר ללקוח את ההבדל בין הביטוח שביקש לבין מה שקיבל מחברת הביטוח, כאשר מערכת יחסיהם הקודמים של הצדדים מחייבת את סוכן הביטוח והמבטח להעמיד בפני המבוטח את השינויים בנוסח הפוליסה שנחתם קודם לכן או שחודש (ראה : ת"א (שלום תל-אביב) 38870-05-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מאהר חאסים ואח' מיום 28.12.2016).
10. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית הנוגעת לענייננו הרי שיש להידרש באופן ספציפי לראיות ולעדויות אשר הובאו בפני ביהמ"ש במהלך ההתדיינות בתיק.
11. מן העדויות והתכתבויות המייל אשר הוצגו בפני ביהמ"ש עולה, על פניו, שסוכן הביטוח חרג מחובת הזהירות האלמנטרית אשר מוטלת עליו בכך שלא ווידא בתאריך 30.6.2011 שהמעבר לחברת "הפניקס" הוסדר עד תומו למרות שהגדיר את הנתבעת 2 כ"עסק סוכן חשוב מאוד" (ראה: עדות הסוכן בעמוד 38 שורה 8 לפרוטוקול) ולמרות שהמליץ בפני הנתבעים לקבל פוליסת ביטוח בתנאים משופרים במסגרת חברת "הפניקס" (ראה : סעיף 10(ג) לתצהיר הנתבעת 3 ; סעיף 8 לתצהיר הסוכן).
12. מסיבה זאת הפוליסה אושררה על ידי חברת "הפניקס" באופן רטרואקטיבי קרוב לחודש ימים לאחר מכן עקב אבחנתה החדה של הנתבעת 3 אשר פנתה מיוזמתה אל הסוכנות בדוא"ל כשבוע ימים לאחר המועד האחרון שבו פגה הפוליסה אשר נרכשה מחברת "כלל".
13. מהתכתבות הדוא"ל אשר הוחלפה בין הנתבעים לבין הסוכנות עולה שבתאריך 8.7.2011 סוכנות הביטוח שלחה אל הנתבעים הודעת דוא"ל שבמסגרתה הוסבר לנתבעים שקיימת אפשרות לרכוש פוליסת ביטוח מקצועית למפעיל וכן גם בכיסוי ביטוחי למכשיר הלייזר של העסק, אשר נרכש בשנת 2005, המקנה למבוטח כיסוי ביטוחי במקרים של התפרצות אש וגניבה.
14. עיון בנוסח הפוליסה, אשר אושרה על ידי חברת "הפניקס" בין התאריכים 3.3.13 ועד 30.6.13, אמנם מלמד על כך שהפוליסה אמנם מחריגה את האפשרות למתן פיצוי כלפי צד ג' בגין נזק אפשרי למלאי הזיקוקים והציוד אשר אוחסן במחסני החברה שבמושב גורן, ברם, הפוליסה אינה מתייחסת כלל לשאלת החבות של חברת הביטוח בכל אותם מקרים שבהם עלול להיגרם נזק רכוש לצד שלישי כתוצאה מהתלקחות בלתי צפויה של אש בתוך המחסנים והתפוצצות של הציוד הנפיץ אשר מאוחסן במחסנים וזאת למרות שהתייחסות לנזקי צד שלישי בעקבות התלקחות אש במבנה רווחת ביותר בפוליסות שעניינן סיכונים ספציפיים במפעלים שבהם מאוחסן ציוד נפיץ – גם אם המלאי הנפיץ עצמו אינו מבוטח.
15. בנסיבות הללו, שבהן הפוליסה מנוסחת באופן עמום ביותר ומבלי שקיימת החרגה אשר מתייחסת באופן ספציפי לנזקים אפשריים כלפי צדדים שלישיים בהתקיים מקרה של התלקחות בלתי צפויה של הציוד אשר מאוחסן במחסן החברה, יש להחיל את דוקטרינת הציפיות הסבירה, אשר על פי הפסיקה הישראלית תחול בכל אותם מקרים שבהם הפוליסה אינה מכילה פתרון חד משמעי, למצב שהתהווה או למקרים שבהם הכתוב מוביל לתוצאה אבסורדית אשר הדעת אינה סובלתה (ראה : אליאס, שם, עמודים 92 – 93 והאסמכתאות דשם).
16. עמימות הניסוח של הטקסט הביטוחי אינה מהווה תנאי מספיק לצורך הפעלת הדוקטרינה, ולכן, מבוטח אשר מעוניין לעשות בה שימוש שימוש נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים נוספים – האחד, עצם קיומה של ציפייה לקבלה כיסוי והשני, סבירות הציפייה.
17. המבחן לעניין עצם קיומה של ציפייה לקבלת כיסוי הינו מבחן סובייקטיבי ולכן ככל שביהמ"ש משתכנע כי למבוטח מסוים לא הייתה ציפייה סבירה לקבלת הכיסוי, הרי שהדוקטרינה לא תוחל הגם שייתכן כי על פי קנה המידה של המבוטח הסביר היה מקום ליישם את הדוקטרינה ולפסוק כנגד המבטח. המבחן לעניין סבירות הציפייה הינו מבחן אובייקטיבי, דהיינו, על המבוטח להראות כי ציפייתו לקבלת הכיסוי בנסיבות המסוימות של כריתת החוזה הינה ציפייה סבירה (ראה : אליאס, שם, עמודים 92 – 95).
18. מהעדויות אשר הובאו בפניי, עולה באופן ברור כי הנתבעים הגדילו עשות בכך שטרם רכישת הפוליסות הם הזמינו את הסוכן לסיור שטח בכל מתחם החברה שבמושב גורן כאשר באותו מפגש נבחנה, בין היתר, האפשרות להבטיח כיסוי אפשרי כלפי נזקים אשר עלולים להיגרם לצדדים שלישיים, שבכללם גם נזקי גוף, למעט כיסוי בגין נזק עצמי אשר עלול להיגרם לרכוש אשר מאוחסן במחסנים בשל עלותה הגבוהה של הפרמיה (ראה : סעיף 10ז' לתצהיר גב' שרגא ; עדות הגב' שרגא בעמוד 16 שורות 2 – 11 ; עמוד 19 שורות 1 – 8 ושורות 18 – 22 ; עמוד 23 שורות 10 – 20 לפרוטוקול ; עדות הסוכן בעמוד 38 שורה 8 – עמוד 39 שורה 5 לפרוטוקול) .
19. למרות שסוכן הביטוח ציין בעדותו כי לאחר קבלת הפוליסה הוחלפו בינו לבין הגב' שרגא התכתבויות מייל בנוגע לנוסח הפוליסה ואף התנהלו שיחות שבהן הוסבר לה כי מתחם המחסנים אינו נכלל במסגרת הפוליסה, הרי שלא ניתן על ידו הסבר המניח את הדעת בנוגע לאי צירופן של אותן התכתבויות, ובנוסף לכך גם לא ניתן על ידו הסבר המניח את הדעת מדוע אותן החרגות ביטוחיות בגין נזקים אפשריים כלפי צד ג' כתוצאה מאירוע אפשרי של שריפה במחסני החברה אינן מצוינות כלל במסגרת הפוליסה אשר הונפקה לנתבעים, וזאת למרות שנערך ביטוח חבות מעבידים בגין פעילות העסק ולמרות שהסוכן הבהיר שקיימים חריגים לחצרי בית עסק (ראה : עמוד 39 שורות 9 – 19 ; שורות 40 שורות 6 – 23 ; עמוד 41 שורה 19 – עמוד 42 שורה 2 ; עמוד 43 שורות 1 – 20 ; עמוד 44 שורות 11 – 16 לפרוטוקול).
20. ממסכת הראיות עולה כי בדרך התנהלותו של סוכן הביטוח נפלו פגמים רבים בשלב הטרום חוזי, בשלב המעבר מחברת "כלל" לחברת "הפניקס" אשר החלו בעת שהסוכן העביר לחברת הביטוח טופס הצעה בלתי חתום על ידי המבוטח כפי המתחייב מהוראת סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (ראה גם : עדות הסוכן בעמוד 39 שורות – 24 ; עדות הגב' בן-מאיר בעמוד 31 שורות 11 – 14 לפרוטוקול).
21. כתוצאה מכך שסוכנות הביטוח וסוכן הביטוח לא העבירו לחברת "הפניקס" מסמך אשר מפרט את ציפיותיהם של הנתבעים בשל הסיכונים האפשריים מעסק בתחום כה רווי סכנות כלפי צדדים שלישיים הן בפן הרכושי והן בפן הגופני מבלי ליתן הסבר המניח את הדעת בעניין, ובפרט בנוגע לסיכוני אש שהינם מחויבי המציאות במקרים מעין אלה (ראה : עדות הסוכן בעמוד 39 שורות 10 – 19 לפרוטוקול), הרי שבסופו של יום הפוליסה אשר נערכה על ידי חברת "הפניקס" אינה מכילה התייחסות לאפשרות שיינתן כיסוי ביטוחי כלפי צדדים שלישיים במקרה של פריצת אש בלתי צפויה בתוך מחסני החברה שבמושב גורן ולהתלקחות של ציוד נפיץ או לחילופין שכיסוי מעין זה יימצא דווקא ברשימת ההחרגות בשל קשיים כלכליים של הנתבעים לעמוד בתשלום הפרמיה.
22. מעבר לכך שמדובר במבוטח עסקי בעל פעילות שאינה שגרתית ובלקוח חשוב ביותר מבחינתו של הסוכן, כפי שציין בעדותו, הרי שאופי היחסים שבין חברת קבטר לבין הסוכן חייב את הסוכן הן מבחינת אופי העסק והן מבחינת התמשכותם חייב את סוכנות הביטוח וכן גם את סוכן הביטוח בנקיטת זהירות מוגברת, הן בנוגע למועד המעבר מחברת "כלל" לחברת "הפניקס", והן בנוגע לדרך ניסוח הפוליסה באופן אשר יבטא מחד את ציפיותיו הלגיטימיות של הלקוח ומאידך את ההגבלות והסיכונים האפשריים כלפי צדדים שלישיים שבכללם נזקי אש/שריפה, אשר מקורם במחסני החברה במושב גורן, שהינם סיכונים מחויבי המציאות בעסק מסוג זה.
23. לאור האמור לעיל עולה כי הסוכן חרג מחובת הזהירות המוטלת עליו כמי שנדרש לזהירות יתרה כמתווך בין מבטח לבין מבוטח, שהינו עסק פרטי רווי סכנות, כלפי צדדים שלישיים שבכללם נזקי רכוש וגוף אפשריים כתוצאה מהתפוצצות של ציוד דליק המאוחסן בתוך מחסני הנתבעת 2 שבמושב גורן עקב התלקחות בלתי צפויה של אש בתוך המחסנים מכל סיבה שהיא (תקלת חשמל, תקלה במכשיר אלקטרוני, התלקחות אש בשל מזג אוויר חם מהרגיל וכו').
24. הפרת חובת הזהירות בידי הסוכן מקנה למבוטח זכות לפיצויים אך ורק באותם מקרים שבהם המבוטח מוכיח קיומו של נזק אשר בהיעדרו אין תרופה ובנוסף לכך גם קיומו של קש"ס בין ההתרשלות לבין הנזק (ראה: אליאס, שם, עמ' 1146 – 1148).
25. במקרה דנן שוכנעתי כי ככל שהסוכן היה דואג לדרוש מהמבטחת להסדיר ברשימת הכיסויים או ההחרגות של הפוליסה את סוגיית הכיסוי הביטוחי של הנתבעים כלפי צד ג' בשל נזקי שריפה/אש במחסני החברה באמצעות הוספת המילים "בעל מחסן" או "בעל אחסון" (ראה: עדות הגב' בן-מאיר בעמוד 25 שורות 13 – 18 לפרוטוקול) או אז המחלוקת אשר התגלעה בענייננו הייתה מתייתרת.
26. לעיתים, אשמו התורם של המבוטח גורם לניתוק הקשר הסיבת בין רשלנות הסוכן לבין הנזק או לחילופין לחלוקת האחריות לנזק ביניהם בין המבטח לבין המבוטחת ראה : אליאס, שם, עמ' 1147 – 1149), דא עקא, שבמקרה זה שוכנעתי כי הנתבעת 3 פעלה בתום לב מוחלט ועשתה כל שביכולתה על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי משופר לנתבעת 2.
27. לצורך עריכת פוליסת ביטוח משופרת הנתבעת 3 פעלה מעבר לנדרש שעקבה מיוזמתה אחר כניסתה לתוקף של הפוליסה ואף עיינה בפוליסה לאחר שקיבלה אותה לעיונה ואף לסוכן כמיטב יכולתה וניסיונה עם סוכני הביטוח הקודמים (ראה : עדות הסוכן בעמוד 41 שורות 1 – 8 לפרוטוקול ; סעיף 9 וסעיפים 10 ד' – ו' לתצהיר הנתבעת) ומשכך אינני מוצא לנכון לקבוע לחובתה אשם תורם כלשהו בנוגע לנזקי הצדדים השלישיים (לעניין אשם תורם ביחסי סוכן – מבוטח ראה : אליאס, שם, עמ' 1147 – 1149).
28. מדובר בפוליסה שאינה שגרתית, בעסק בעל סיכונים רבים, ולכן, בהינתן פערי הידע והמקצועיות, הרי שאין מקום לדרוש ממבוטח לעקוב מיוזמתו אחר חידוש הפוליסה בעת המעבר לחברה אחרת כפי שאין מקום לצפות שלקוח של עו"ד או של רו"ח יידרש לעקוב אחר מועדי הגשת מסמכים. במיוחד, אין מקום לדרוש ממבוטח שאינו בעל השכלה משפטית נרחבת להיכנס לנבכי האבחנות המילוליות והמשפטיות של פוליסה מורכבת, קל וחומר בעת שהפוליסה אינה מתייחסת כלל לאפשרות של מתן כיסוי ביטוחי כלפי צד ג' בהינתן מקרה בלתי צפוי של התלקחות אש במחסני החברה שבמושב גורן.

סוף דבר :

1. ההודעה לצד ג' כנגד חברת "הפניקס" נדחית. הנתבעת 2 תישא בהוצאות חברת "הפניקס" בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
2. ההודעה לצד ג' כנגד סוכנות הביטוח וכנגד הסוכן מתקבלת. צדדים שלישיים אלו חבים בשיפוי המודיעים באופן מלא, לרבות השתתפות עצמית ששולמה לחברת "הפניקס", או שתשולם בהמשך, וכן בגין תשלומים בהם חויבו כלפי התובעים השונים. לא מצאתי להידרש לשומת הוצאות בהקשר זה. בנוסף יישאו צדדים שלישיים 2-3 בהוצאות המודיעים בסך 15,000 ש"ח + מע"מ.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"א, 23 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.