לפני תביעה על סך 3,847 ₪.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי הנתבעת שכרה ממנה במת הרמה בשנת 2013 תמורתה היתה צריכה לשלם כ-3,000 ₪. מאחר ששילמה רק סך כ-1,200 ₪ נותרה יתרת חוב של כ-1,800 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי ריבית והצמדה (כ-600 ₪) והוצאות משפט. בדיון נטען כי אישור ההזמנה לא משקף את השכירות בפועל והובהר כי כנגד שתי חשבוניות שהוציאה התובעת שולמה תמורת אחת החשבוניות באופן חלקי והשניה לא שולמה כלל.

הנתבעת טענה, בתגובה, כי עם תום העבודה עם במת ההרמה הודיע לתובעת כי היא יכולה לאסוף את הבמה. בהתאם, שילמה את הסכום הנקוב בהזמנת העבודה (כ-1,200 ₪) והתנגדה לסכומים אחרים שננקבו בחשבונית שנשלחה אליה. הנתבעת מודה בקיומו של חוב בסך 1,000 ₪ וטענה כי לו היו התקופות שונות מכפי שהוסכם היה צריך להיות הדבר מתועד בכתובים.

מנספחי כתבי הטענות עולה כדלקמן:

התובעת הנפיקה חשבונית (המסתיימת בספרות 1340) המתייחסת לשכירות בתקופה מ-8.10.13 ועד 5.11.13. תמורתה של שכירות זו היא 2,596 ₪. בהזמנה המתייחסת לשכירות אותה במה (מק"ט 1930) לתקופה מ-8.10.13 ועד 14.10.13 נקבע כי דמי השכירות וההובלה יעמדו על סך 1,239 ₪.

התובעת הנפיקה חשבונית נוספת (המסתיימת בספרות 1487) ומתייחסת לשכירות לתקופה 3.12.13 – 4.12.13. תמורתה של שכירות זו היא 1,652 ₪. בהזמנה לשכירות זו (במה מק"ט 2668), שעותק שלה החתום על ידי הנתבעת צורף לכתב התביעה, צוין כי התמורה תהא בסך 1,180 ₪. לכתב ההגנה צורף עותק של חשבונית 1,487 ועל גביו תרשומת בכתב יד "מאושר 1,000 + מע"מ. עבדנו 1 יום".

כן צורפו מסמכים תנאי ההשכרה ובהן נקבע כי על השוכר להודיע למשכיר על סיום העבודה בטלפון ובהודעת פקס'.

הנתבעת טוענת, כאמור, כי הודיעה לתובעת על סיום העבודה עם הבמה הראשונה אולם לא הציגה מסמך התומך בטענה זו (כגון – הודעת פקס' בהתאם לתנאי השכירות). מנגד, תמוה מדוע לא פנתה התובעת לנתבעת כאשר הסתיימה תקופת השכירות ומדוע אספה את הבמה רק כשלושה שבועות לאחר תום התקופה המוסכמת. גם ביחס לכך לא הוצגו ראיות.

נוכח האמור מצאתי להעדיף את המסמכים שבכתב שהוגשו לתיק בית המשפט על פני הטענות שבעל פה. חיוב הצדדים ייקבע, לפיכך, לאורם.

הנתבעת תישא בתמורתה של חשבונית 1340 בסך 2,596 ₪ ובתמורת ההזמנה השניה (שההסכמה המצוינת בה תואמת את תקופת השכירות ואשר פרטיה מאושרים בחתימת הנתבעת) בסך 1,180 ₪. בסה"כ תישא הנתבעת בסך 3,776 ₪. מסכום זה יקוזז הסכום ששילמה הנתבעת (1,239 ₪) וביתרה לתשלום – בסך 2,539 ₪ תישא הנתבעת. בנסיבות ונוכח המתואר לעיל, לא מצאתי לצרף לסכום הפרשי הצמדה וריבית כפי שנתבעו. לסכום פסק הדין יצורפו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ - ובסה"כ: 3,737 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.