בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית שדחתה את בקשתו לשילובו בסבב חופשות.

נימוקי העתירה

• העותר עומד בתנאי הסף ליציאה לחופשה.
• העותר פנה בבקשה לחופשה. בקשתו נדחתה בנימוק - התנגדות משטרת ישראל הנסמכת על מידעים מודיעיניים ורשימת סכסוכים.

העותר עתר נגד ההחלטה המנהלית הקודמת. בסופו של יום, עתירתו נדחתה בהחלטה שניתנה לפני כחודשיים.

• לאחר בירור שערכו הגורמים המוסמכים בכלא ולאחר ששוחחו עמו, נמסר לעותר כי הנימוק להתנגדות, שמקורו בסכסוכים, כבר אינו רלוונטי.
• בעקבות העדכון ולאחר שהונחה לעשות כן, הגיש העותר בקשה חדשה לחופשה, מתוך ידיעה כי קיימות המלצות מצד כל הגורמים הרלוונטיים.
• לאכזבתו, נמסר לעותר כי בקשתו לחופשה נדונה וסורבה בשל התנגדות משטרת ישראל.
• העותר נעדר עבר פלילי, זהו מאסרו הראשון. התנהגותו בכלא ללא רבב, ללא בעיות משמעת, ללא סכסוכים, ללא מידעים מודיעיניים, בדיקות השתן נקיות, משולב בתעסוקה ובחינוך, סיים טיפול במס' קבוצות טיפוליות ונמצא בעיצומם של תהליכי טיפול נוספים.
• בעוד שההתנגדות בעבר נבעה משני נימוקים: מידע על התנהלות בתוך כותלי הכלא וקיומם של סכסוכים, כיום לא קיים הנימוק של סכסוכים.
• במהלך תקופה ארוכה של ניהול ההליך הפלילי, היה העותר משוחרר בתנאים, לא איים, לא נרדף ולא הוזהר.

כתב התשובה

• ההחלטה המנהלית הדוחה את הבקשה החדשה לחופשה התקבלה ביום 19/1/17 לאור התנגדות משטרת ישראל, שהיא הגורם המוסמך להמליץ וליתן את חוות דעתה לאור סיווגו של העותר לקטגוריה ב/1.
• ביום 9/12/16 ניתנה החלטה שיפוטית לפיה, נדחתה עתירה קודמת של העותר נגד ההחלטה המנהלית שלא לשלבו בסבב חופשות.
• היה קושי לנהל את ההליך הפלילי נגד העותר משום שהוא נמלט מהארץ בשנת 2012 בעת שניהל את משפטו, שם שהה כשנתיים עד לחזרתו ארצה. כשחזר נעצר לתקופה של 3 חודשים. לאחר מכן, שוחרר בתנאים, הפר את התנאים ושוב נעצר.
• על דבר הסכסוכים ניתן ללמוד מדברי העותר עצמו בהליך הפלילי, שם טען בא כוחו כי הנאשם מצוי בכאוס כלכלי, מאוים על ידי גורמים בעולם התחתון, נמצא במשבר משפחתי ועל כן, נאלץ לברוח לחו"ל.
• הנימוקים בגינם נדחתה בקשתו לחופשה ועתירתו הקודמת,נגד ההחלטה המנהלית,תקפים גם כיום. מאז ההחלטה השיפוטית עד הגשת העתירה החדשה חלף כחודש אחד בלבד, פרק זמן שאין בו כדי להקהות את תקפותם של המידעים. לאור תוכן המידעים ועל רקע העבירות בהן הורשע העותר, הרי שמדובר במידעים ש"לא נס ליחם". אין חובה שעמדת משטרת ישראל תסתמך רק על מידע חדש.
• באשר לקשרים עברייניים וסכסוכים, על פי חוות דעת גורמי מודיעין בשב"ס, העותר בעל קשרים פליליים עם חברי כנופיות וארגוני פשיעה.

העותר אמנם פנה בבקשה להזמת חלק מסכסוכיו, אך הבדיקה בנושא זה טרם הסתיימה.

דיון

כידוע, במסגרת עתירה מנהלית, תפקידו של השופט הינו אך לבחון את תקינות ההליך המנהלי, את סבירותו והאם נערכה מלאכת איזונים ראויה.

בית משפט זה נדרש לעניין חופשותיו של האסיר, זה מקרוב. במסגרת ההליך הקודם נדרשה המשיבה לאחר הדיון שהתקיים , להגיש כתב תשובה משלים לאור טיעונים שהעלה אז העותר טיעונים שעל עיקרם חזר גם בעתירה כאן.

מאז העתירה הקודמת אכן חלפה רק תקופה קצרה.

טענת ב"כ העותר כי כל עניין ה"סכסוכים" ירד מהפרק איננה מדויקת. הנושא עדיין בבדיקה.

מתוך חוות דעת משטרת ישראל עולה שסירובה של משטרת ישראל נובע בעיקר מאירוע הבריחה של העותר לחו"ל וניסיונות להימלט מאימת הדין.

תוקפו של נימוק זה, ככל שחולף הזמן וככל שמצטמצמת יתרת התקופה לריצוי, הולך ופוחת.

אין בעניינו של העותר מידע חדש. בהחלטה בעתירה הקודמת היתה התייחסות מפורטת לעניין המידעים.

נראה לי כי העובדה שחלף רק זמן קצר מההחלטה הקודמת, איננה חייבת להביא, אוטומטית, לדחיית העתירה הנוכחית.

זכותו של אסיר להגיש בקשה לחופשה אחת לחודשיים מוסדרת בפקנ"צ, כאשר מתקבלת החלטה מנהלית חדשה, יש לאסיר זכות לעתור נגד ההחלטה החדשה. כאשר מוגשת עתירה חדשה, יש לבחון את הנתונים המעודכנים ולא ניתן להסתפק בנתונים שהובאו במסגרת ההחלטה שניתנה לפני זמן קצר.

במקרה שבפנינו, התווסף נתון מהותי שיש בו כדי להכריע את גורל העתירה. כוונתי, לדוח הסוציאלי מיום 14/3/17 שהוכן לקראת הדיון שאמור להתקיים בפני וועדת השחרורים. על פי הדוח, עשה העותר כברת דרך לא מבוטלת, שיש בה כדי להשפיע על נקודת האיזון. העותר השתלב בחינוך, גילה רצינות ואחריות, עזר בגיבוש הכיתה ובאווירה לימודית טובה. למרות עומס הלימודים בכיתה, בחר להשתתף בקבוצת "יחד במעגל" של תנועת ערבות, מגיע בקביעות, מתנהל לפי כללי המסגרת וללא בעיות משמעת, משולב במרכז היצרני ללא חריג, סיים קבוצת עברייני מרמה, משולב מזה כחצי שנה בקבוצת טיפול מתקדם – "יציאה למסע". מעת לעת מתקיימות עמו שיחות טיפוליות. ביחסו לעבירה מודה במיוחס לו, לוקח אחריות מלאה, מתחרט חרטה כנה על העבירות שביצע, עיבד את סיפור העבירה לעומק בקבוצות הטיפוליות שעבר, נתרם מאוד מהקשר הטיפולי האישי והקבוצתי, באמצעות הטיפול הצליח לבחון לעומק את עולמו הרגשי וכיצד הסטריאוטיפ הגברי הוביל אותו להתנהגות עבריינית ופוגענית, הצליח בטיפול לבטא את רגשותיו, לגלות אמפתיה לאחר, הצליח להביע עצמו באופן ישיר ופתוח בקבוצה, היה משתתף משמעותי מאוד, שיתף באופן פתוח על העבירות ועל התמודדות עם כישלונות, הכיר בחולשותיו, לקח אחריות על מעשיו.

התרשמות גורמי הטיפול כי מדובר באדם ללא דפוסים עברייניים מושרשים, אך בעל דפוסי מרמה שבתהליך הטיפולי המעמיק והיסודי שעשה הצליח למתן דפוסים אלה באופן ניכר. כיום מודע לרגשותיו, לחסרונותיו, בעל יכולת לבטא אותן, חיזק את הדימוי העצמי שלו ואת מיקוד השליטה הפנימי שלו.

נראה בעיני כי בהתחשב באמור לעיל, במשך תקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת המאסר שנותרה, בעובדה שהעותר עבר תהליך משמעותי, כשנתונים אלה לא היו לנגד עיני ולא הובאו בפני בהליך העתירה הקודמת, יש בכל אלה להביא לכך שהאיזון יהיה אחר, כך שתתאפשר חופשה, אך במגבלות שיפחיתו למינימום את הסיכון הצפוי מהאמור במידע.

אינני קובע כי העותר נעדר מסוכנות לחלוטין, אלא שהמסוכנות נכון להיום ניתנת לאיון על ידי תנאים (ראה והשווה רע"ב 444/14 אסי חנוכייב נ' שב"ס).

אשר על כן, אני מחליט לקבל את העתירה ומורה לרשות המנהלית המוסמכת לשלבו בסבב חופשות ולדון בעניין תנאי החופשה לאסיר. אחד התנאים יהא בכל מקרה, שמקום החופשה יהא הרחק ממקום מגוריו ומהמקום בו ניהל את עסקיו.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ז, 19 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.