| מספר בקשה:7 |
בפני | כב' הרשם הבכיר נועם רף |
מבקשות | 1.פ. יהלום בע"מ 2.י.ר.א.ם הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ |
נגד |
משיבה | שלו בניה ושיפוצים |
- בפני שתי בקשות מטעם מהבקשות. האחת, בקשה להורות על מחיקת התביעה מאחר והמשיבה/התובעת אינה מהווה אישיות משפטית כדין. השנייה, להורות על מחיקתה של המבקשת 1/הנתבעת מכתב התביעה מאחר והחברה/המבקשת 1 חוסלה.
- לטענת המבקשות, המבקשת 1 חוסלה ביום 04.12.16 ועל כן לא ניתן לנהל כנגדה ההליך דנא.
- לטענת המשיבה פרטיה בכתב התביעה נרשמו כפי שנרשמו בשגגה ועל כן מבקשת המשיבה לאפשר לה לתקן את כתב תביעתה.
- בכל הנוגע לטענות המבקשות בנוגע למבקשת 1, יש לדחות את טענת המבקשות. המבקשת 1 חוסלה מרצון ביום 04.12.16. לשיטת המשיבה, חיסולה של המבקשת 1 אינו מוחלט מאחר והחיסול מרצון וניתנה התחייבות לפרוע את כל החובות בתקופה של 12 חודשים מיום החיסול.
- תגובת המשיבה הועברה לתגובת מבקשות, אשר חזרו על טענתן בדבר חיסולה של החברה. לשיטתן, חיסולה של החברה יכול שיבוטל תוך שנתיים מיום החיסול, אך כל עוד לא הוגשה לבית המשפט המוסמך כל בקשה לביטול החיסול, חיסול החברה עומד בעיניו.
- אדון תחילה בבקשה למחיקת התביעה מאחר והמשיבה אינה אישיות משפטית כדין.
- הלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד חריף שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, לא יחסום בית המשפט בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב התביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.
- תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), מקנה לבית המשפט סמכות להתיר לבעלי הדין בכל עת לשנות או לתקן את כתבי טענותיהם על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות ששנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
- הלכה היא שעת נדרש בית משפט לבחון השאלה אם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה יש לבחון שתי שאלות: הראשונה – האם כתב התביעה המתוקן מעמיד הפלוגתא האמיתית לדיון והשנייה – האם יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי אינו יכול לתקנו (ר' לדוג' ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס (פורסם בנבו).
- במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין יתר השיקולים, גם את התנהלות בעלי הדין והשלב בו מוגשת הבקשה. בעניינו אנו, כתב התביעה רק הוגש וטרם הוגש כתב הגנה.
- זאת ועוד, הלכה שהשתרשה הינה שבתי המשפט נוקטים בבקשות שכאלה בגישה ליברלית וברוחב לב (ר' לדוג' רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (פורסם בנבו). ראה גם ע"א 400/70 ירקוני ני פרידמן, "בית משפט זה ,בעקבות ההלכה האנגלית, נהג תמיד לפרש את התקנה בליברליות ונטה להרשות את התיקון אפילו בשלב מאוחר ביותר, כאשר התיקון היה דרוש וכשהדבר בא."
- לאור האמור לעיל, הנני נעתר לבקשת המשיבה ומאפשר לה לתקן את כתב התביעה.
- כתב תביעה מתוקן שצורף לתגובה מיום 15.5.17 ייסרק לסל כתבי טענות.
- להלן אתייחס לבקשת המבקשות למחוק את התביעה כנגד המבקשת 1.
- ברע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן בע"מ (פורסם בנבו) נקבע כי :
"ככלל, חברה שניתן נגדה צו פירוק הינה אישיות משפטית קיימת, ופעמים רבות היא חיה ופעילה, ועשויה ככזו לתבוע או להיתבע (השווה סעיף 307(א) לפקודת החברות, המסמיך מפרק לתבוע, או להתגונן בתביעה, בשם החברה וכן לנהל את עסקי החברה אף כעסק חי לאחר צו פירוק). הליך הפירוק גופו אינו שקול כחיסול החברה, והיא עשויה, כל עוד לא חוסלה, להמשיך בפעילות כזו או אחרת בפיקוח הסדר הפירוק (ע"א 272/83 מעוף נתיבי אויר בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה [2], בעמ' 564). הליך הפירוק מסתיים בחיסולה של החברה, לאחר שעסקיה פורקו כליל (סעיף 315 לפקודה), ובית-המשפט מוסמך לדחות את מועד החיסול לתאריך אחר (סעיפים 339(א) לפקודת החברות). רק עם חיסולה של החברה ניטלת ממנה אישיותה המשפטית, ורק מאותו מועד ואילך נשלל ממנה הכושר המשפטי לתבוע ולהיתבע (Oklahoma Natural Gas Co. v. Oklahoma (1926) [15], at p. 259; צ' כהן פירוק חברות [24], בעמ' 73). עולה השאלה מה דינה של עילת תביעה שהתגבשה כנגד החברה לאחר חיסולה. סוגיה זו מורכבת, והיא נושא להסדרים שונים בשיטות משפט שונות. מכל מקום, לצורך ענייננו די בהנחה כי כל עוד לא חוסלה החברה, בכוחה המשפטי לתבוע ולהיתבע ככל גוף בעל אישיות משפטית, וכך היא עשויה אף להיות נאשמת בהליך פלילי. רק עם חיסולה כאמור עשויה לעלות השאלה אם דינה כדין יחיד אשר נפטר, ואשר עם פטירתו נפסק בהוראת החוק כל הליך פלילי נגדו (סעיף 236 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]); C.S. Parnell “Maintainability of Criminal Proceedings Against Dissolved Corporation” [35])".
- בתא (ת"א) 104027/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מילובר מכון מרכזי לתערובות בע"מ, הפנתה כבוד השופטת נועה גרוסמן לאמור בספרה של פרופ' ציפורה כהן "פירוק חברות", הוצאה לאור של לשכת עוה"ד תש"ס-2000, שם נאמר בעמוד 378:
"עם סיום הליך הפירוק אין עוד אפשרות להגשת תביעה נגד החברה. לשם הגשת תביעה לאחר חיסולה של החברה יש להחיות את החברה, כאשר החיאה כזו אפשרית רק בפרק הזמן של שנתיים לאחר חיסול החברה. (סעיף 367 לפקודת החברות) (93) עילות תביעה, שנעורו לאחר זמן זה, אינן ניתנות כלל לתביעה."
- לאור האמור לעיל, הנני מקבל את טענת המבקשות כי לא ניתן לנהל הליך כנגד חברה שחוסלה וככל שהמשיבה מבקשת לנהל את ההליך כנגדה, באפשרותה להגיש בקשה להחייאת החברה לבית המשפט המוסמך.
- כל עוד אין החלטה אחרת של בית המשפט המוסמך, התביעה כנגד המבקשת 1 נמחקת בזאת.
- לסיכומם של דברים, המזכירות תסרוק את כתב התביעה המתוקן שצורף לתגובה מיום 15.5.17 לסל "כתבי טענות" אך תעדכן את פרטיה של הנתבעת 2 בלבד כנתבעת בתיק.
- המבקשת 2 תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום.
- בכל הנוגע לסוגיית ההוצאות, על התובע בכתב התביעה המתוקן לשאת בהוצאות המבקשות בגין הגשת הבקשה ותיקון כתב התביעה. התובע יישא בהוצאות המבקשות, ביחד ולחוד, בסך של 1,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, י"ח סיוון תשע"ז, 12 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
