17 מאי 2020

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא

נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

תיק 59547-11-15

החלטה

1. לפנינו בקשה להגשת ראיות מפריכות וארכה להגשת סיכומים.

2. אלה הליכים אשר קדמו לבקשה והרלבנטיים להחלטה –

א. ביירון סימינרס בע"מ (להלן: "התובעת") הגישה תביעה בתיק 59547-11-15 בגין גזילת סודות מסחריים על ידי מי שהיה מועסק על ידה, מר ניר שושני (להלן: "הנתבע").

ב. הנתבע הגיש תביעה בתיק 55776-01-17 נגד התובעת בעילת לשון הרע.

ג. שתי התביעות אוחדו.

ד. ביום 25.7.19 הסתיימו הראיות.

התובעת עמדה על עדותה של גב' שושני, גרושתו של הנתבע, ונקבע מועד נוסף לעדותה, 21.11.19.

ה. ביום 20.11.19, יום לפני הדיון, הודיעה התובעת כי היא מוותרת על עדותה של גב' שושני, וניתנה החלטה על סיכומים.

ו. ביום 28.12.19 הוגשו הסיכומים בתיק 55776-01-17 על ידי התובע (הנתבע בתיק זה).

ז. ביום 3.1.20 הוגשו סיכומי התובעת בתיק 59547-11-15.

ביום 22.1.20 הוגשה "בקשה דחופה להגשת ראיות (ראיות מפריכות) בתיק וארכה להגשת סיכומים וסיכומי תשובה.

בקשה זו היא מושא החלטתנו.

3. נימוקי הבקשה –

התובעת מבקשת לאשר לה להגיש את חומר החקירה מתיק החקירה של הנתבע במשטרה הכולל תמלילי חקירתו, צווי חיפוש, צווים לקבלת נתוני תקשורת, מזכרים, הוראות, תוצאות חיפוש במחשבו, הסדר מותנה שנחתם עמו וטיוטת כתב אישום.

מסמכים אלה יפריכו את עדותו של הנתבע כי לא עבר כל עבירה וכי חתם על ההסדר המותנה בלחץ כדי לגמור את הפרשה.

עוד מוסיפה התובעת כי לחומרי החקירה יש השפעה על שתי התביעות הנידונות.

לטענת התובעת, ההסדר המותנה נחתם ביום 28.1.18, נדרש על ידה מהפרקליטות מספר פעמים ולאחר חקירתו של הנתבע פנתה ביום 5.8.19 לקבל צילום מהתיק אשר התקבל ביום 20.1.20.
חומרי החקירה יעידו כי הנתבע חדר באופן מתוחכם למחשבי התובעת ללא רשות.

בנוסף מבקשת התובעת ארכה להגשת הסיכומים והשלמת הסיכומים שהוגשו.

4. הוגשו שתי תגובות להתנגדות, מטעם הנתבע (התובע בתיק 55776-01-17) ומטעם כל הנתבעים (לרבות הנתבע) בתיק 59547-01-15.

5. נימוקי ההתנגדות של הנתבע (התובע בתיק 55776-01-17) –

א. על פי תקנה 51 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 ניתן להתיר עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם.

בענייננו הוגשו הסיכומים ביום 18.12.19, ולפיכך חלף המועד.

ב. קבלת הבקשה תוביל לשמיעת התביעה מחדש, לרבות הזמנת עדים.

ג. אין מדובר בראיות משמעותיות.

לטענת התובעת הטענות באות להפריך את טענות התובע כי חתם על ההסדר המותנה תחת לחץ וכי לא עבר כל עבירה.

אולם אין בכך כדי להועיל לתביעה ללשון הרע.

ד. שיהוי - התובעת טוענת כי במשך שנתיים היא מנסה להשיג את החומרים אך לא עשתה כל פעולה ממשית להשגתם.

ה. אין כל פירוט של תוכן המסמכים והרלבנטיות שלהם.

ו. יהיה צורך לבחון כל מסמך האם אין בו כדי לפגוע בפרטיותו של הנתבע.

6. נימוקי ההתנגדות בתיק 59547-11-15 –

א. מדובר בשלב מתקדם של ההליך, אחרי הגשת סיכומים.

ב. לא הוגש תצהיר התומך בטענה בדבר מועד השגת הראיה. התובעת לא צירפה דבר המראה את שעשתה כדי לשים ידה על "הראיה".

כמו כן, אין פירוט מדוע לא היתה התובעת יכולה לקבל את הראיה קודם לכן.

ג. קבלת הראיה פירושה פתיחת ההליך מחדש לאחר שהוא מתנהל חמש שנים.

ד. לא הוכחה רלבנטיות של הראיות לכאורה.

7. תשובת התובעת –

א. התובעת אינה מבקשת לפתוח את התיק מחדש ולזמן עדויות אלא להגיש ראיה.

כל שיידרש לכל היותר הוא הגשת סיכומים משלימים.

ב. התובעת הופתעה מכך שהנתבע שחתם על הסדר מותנה התנער ממנו שעה שנחקר בחקירה הנגדית.

ג. יש משקל רב לעובדה כי הנתבע הודה בעבירה הפלילית, וזאת הן בתביעת התובעת, והן לצורך ההגנות בתביעה שהגיש בהתאם לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

ד. השימוש בממצאים ובמסקנות של ההליך הפלילי מוסדרים בפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א (להלן: "פקודת הראיות").

ההכרעה –

8. לאחר שבחנו את הבקשה ואת התגובות, דין הבקשה להידחות.

התובעת מבקשת לראות את הראיות כראיות מפריכות ולפיכך יש לבחון את הבקשה לאור הוראות הדין והפסיקה המתייחסות לראיות מפריכות.

9. הסמכות הנוגעת להתרת הזמנת עדות מטעם התובע, לאחר שסיים התובע להביא את עדיו והציג ראיות מטעמו, מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט. לעניין זה קובעת תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כך:

"(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:

(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות".

ובמקרה של בית הדין לעבודה, קובעת תקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, כך:

"בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי סעיף 18(ד)(4) לחוק-

(1) ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו - אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;"

10. נוכח הוראות אלה נקבע כי הכלל לעניין הגשת ראיות לבית המשפט הוא כדלהלן:

"בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות [ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין – ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3)738, 742; ע"א ג'ני בטאן – יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשת של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר [ראו: 188/89 פיאד אחמד אזאיזה – המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665]".

11. נקודת המוצא היא כי ראיות מפריכות מתייחסות לתובע, כאשר יותר להגיש עדויות מפריכות, כאשר הוא מופתע מראיותיו של הצד שכנגד.

12. בבקשה לא צוין לאיזה תיק מתייחסות הראיות המפריכות, אך מאחר וכאמור ניתן להתיר הגשת ראיות מפריכות לתובע בלבד, הרי שיש לבחון את הבקשה ביחס לתיק 59547-11-15.
למעלה מן הצריך נוסיף, כי טענת התובעת כי יש בחומר החקירה כדי להפריך את עדות הנתבע שחתם על ההסדר המותנה בלחץ וכי לא עבר כל עבירה, מתייחסת ממילא לתיק 59547-11-15 ואין כל ציון מה הרלבנטיות של חומר החקירה לתביעת לשון הרע.

13. בתשובתה טוענת התובעת כי יש לכך רלבנטיות הנוגעת להגנות בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע שהגיש הנתבע בתיק 55776-01-17, אלא שכאמור ומבלי להביע עמדה אם יש בראיות רלבנטיות בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, ראיות מפריכות אינן מתייחסות לנתבע אלא לתובע בלבד.

גרסת הנתבע באשר לתיק הפלילי מופיעה בסעיף 33 לתצהירו ,כך:

"בהתייחס לסעיף 9 לתצהיר התובעת אבהיר, כי מכתב ההתנצלות שהעברתי הינו חלק ממסגרת הסדר כולל בהליך הפלילי לאחר הצעת הפרקליטות לסגירת התיק בנסיבות המקרה להימנע מהגשת כתב אישום. אדגיש, כי כתב אישום בעניין זה כלל לא הוגש, מעולם לא נערך בירור לגופו של עניין, לא נקבעו ממצאים משפטיים והנושא לא נבחן בשום דרך. בהתאם לייעוץ שניתן לי, מכתב זה אין בו אלא שיקוף מלא של פשרה המגלמת "ניקוי שולחן" וחיסכון בניהול הליך כנגד חתימה על הודאה בנוסחה הנוכחי. הא ותו לא".

תצהיר זה הוגש ביום 15.10.18.

אין בעדות הנתבע ביום 25.7.19 כדי לחרוג מהגרסה בתצהיר.

14. לפיכך, ככל שהתובעת רצתה להפריך את הגרסה בתצהיר על ידי תיק המשטרה, היה עליה לעשות כן מיד לאחר הגשת תצהיר הנתבע.

15. התובעת לא פירטה את ניסיונותיה ומאמציה לקבלת תיק המשטרה, לא הוגש כל תצהיר התומך בבקשה ולפיכך אין להתיר את הגשת תיק המשטרה בשלב זה.

קיומו של תיק המשטרה היה בידיעת התובעת אשר בחרה להמתין ולבקש להגישו רק לאחר הגשת סיכומיה.

16. מבקשת התובעת עולה כי תיק המשטרה כולל מסמכים רבים.

מקובלת טענת הנתבעים כי הגשת תיק המשטרה בשלב זה יצריך פתיחת ההליך מחדש.

מדובר בהליך אשר נפתח בחודש 11/15 והוא בשלב הסיכומים.

17. עוד נוסיף כי נדחית טענת התובעת כי יש לקבל את תיק המשטרה מכח סעיף 42 ד' לפקודת הראיות, שכן סעיף זה עוסק בממצאים ובמסקנות שנקבעו במשפט פלילי.

לא זה המקרה שלפנינו.

18. המסקנה איפוא כי הבקשה נדחית.

סיכומי הנתבעים בתיק 55776-01-17 וסיכומי הנתבעים בתיק 59547-11-15 יוגשו עד ליום 20.6.20.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין.

לעיוני ביום 22.6.20.

ניתנה היום, כ"ג אייר תש"פ, (17 מאי 2020), בהעדר הצדדים.