המבקש נוהג "להתכתב" עם בית המשפט ואין זו הפעם הראשונה. לא ניתן להשלים עם מצב זה.

ביום 3/5/17 ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת לעניין בקשתו של העותר לתשלום האגרה, אך העותר שב ופנה לבית המשפט והעלה טענות שהן טענות "ערעוריות" שהוגדרה כ"בקשה למתן הוראות".

העותר גם קושר בין העתירות השונות שלו. ביום 23/5/17 היתה קבועה עתירה של העותר שמספרה 50542/06/16, אלא שהעותר סירב לצאת מתאו ולהגיע לדיון בעתירה ואף סירב לחתום על סירוב יציאה, כעולה ממזכר שהגיש הסוהר רס"ר דרור רייכמן מיום 22/5/17. המבקש ציין בפני הסוהר שהוא שלח לבית המשפט מסמך בו הוא מפרט מדוע אינו יוצא לעתירה.

תקנות סדרי הדין (עתירות אסירים) תש"מ – 1980, קובעות בסעיף 4(א) כי עתירה תישמע במעמד העותר והמשיב או באי כוחם. העותר לא מיוצג בעתירה, סירב להתייצב לדיון בעתירה ועל כן, לא היה מנוס ממחיקת העתירה שם.

הבקשה למתן הוראות נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ז, 24 מאי 2017, בהעדר הצדדים.