בפניי בקשתה של המבקשת "להוספת שורת חיוב" על מנת שביהמ"ש ידון בבקשתה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבותה.

להלן בתמצית השתלשלות העניינים.

המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרה ביום 6.9.17.

בהחלטה מיום 27.9.17 הורה בית המשפט על הפקדת הסכום הפסוק בתוך 7 ימים, וכן על תגובתו של המשיב לבקשה.

המשיב הגיש תגובה מנומקת בה התנגד לביטול פסק הדין.

משלא פעלה המבקשת על פי הוראות בית המשפט, ולא ביצעה הפקדה בתיק, כפי שהורה בית המשפט, נדחתה הבקשה לביטול פסק דין, תוך שבית המשפט מוסיף ומנמק זאת, בחלק מהנימוקים המפורטים בתגובת המשיב, אשר נמצאו מבוססים על ידי בית המשפט.

החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה, ניתנה ביום 15.10.17 בשעה 14:10, ובשעה 17:19 באותו יום, נסרקה בקשתה הנוכחית של המבקשת, בה נטען, כי במסמך שהתקבל מבית המשפט, לא מופיעה שורת החיוב. על כן, התבקש בית המשפט להוסיף זאת, על מנת שהמבקשת תוכל לבצע את ההפקדה בבית משפט בתל אביב ובכדי שביהמ"ש יבחן את שאלת ביטול פסק הדין שניתן בהעדרה של המבקשת.

בית המשפט שב ועיין בבקשה לביטול פסק דין, ובתיק בית המשפט, על מנת לבחון שמא יש מקום לבטל את החלטתו הדוחה את הבקשה לביטול פסק דין.

לאחר העיון, נמצא כי אין מקום לכך.

הבקשה לביטול פסק דין מתייחסת, על פי התצהיר התומך בה, לאי התייצבותה של נציגת המבקשת לדיון שנקבע לתאריך 6.9.17.

נטען בתצהיר, כי אי ההתייצבות נציגת המבקשת לדיון, נבעה מבעיה רפואית, ממנה סבלה אותה עת.

דא עקא, כי מעיון בתעודה הרפואית עולה כי אשפוזה של הנציגה החל כ-6 ימים לפני מועד הדיון והסתיים 5 ימים לפניו. בעניין זה, צודק המשיב בכך שבסניפה הראשי של המבקשת בתל אביב, שם פעלה אותה נציגה, קיימים עובדים רבים, המנהלים מן הסתם את ענייניה של המבקשת באותו סניף, וככל שהנציגה חלתה ולא יכלה להופיע, ניתן וראוי היה לשלוח נציג אחר לדיון. יש להניח כי המבקשת לא משביתה את פעילותה בשל מחלתו של עובד כזה או אחר.

בנוסף, ההסתמכות על האישור הרפואי כעילה לביטול פסק הדין, שגויה ואף מטעה, שכן כאמור, אשפוזה של הנציגה החל כ-6 ימים לפני מועד הדיון, והסתיים 5 ימים לפניו ! בית המשפט ער לכך שבסעיף 3 לתצהיר, נטען, כי בהנחיית הרופאים, הצטוותה נציגת המבקשת, לנוח 14 יום בביתה, אלא שמהנימוקים המפורטים לעיל, לא היה מדובר בהיעדרות שלא ניתן היה למצוא לה פתרון, בדמות של שליחת נציג אחר.

למרות העדר סיבה מוצדקת להיעדרות מהדיון, שקל ביהמ"ש שמא יש מקום לבטל את פסק הדין בכפוף להטלת הוצאות אשר ירפאו את המחדל, אלא שאין הבקשה מניחה עילה משפטית לכך. אין בבקשה ובתצהיר התומך בה, תשתית מינמאלית, כלשהי, שבכוחה לשמש הגנה ממשית מפני התביעה.

הבקשה מבוססת על העדרה של נציגת הנתבעת מטעמים רפואיים, כאמור לעיל, אשר אין בהם כדי לשמש עילה ובסיס לביטול פסק הדין ללא כל התייחסות לטענות המשיב בתביעתו.

בנסיבות מצטברות אלה, כאשר אין סיבה מוצדקת להיעדרות מהדיון, ואין בפי המבקשת הגנה מפני התביעה, חוששני שלא נמצאה עילה לשנות מההחלטה מיום 15.10.17 הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין. ממילא, מתייתר הצורך לדון בבקשת המבקשת לאפשר לה להפקיד את הסכום הפסוק, אשר הוגשה בערבו של יום ה- 15.10.17.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ח, 16 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.