בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים מיום 6.6.17 נקבע שימונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר יחווה דעתו בשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה. על יסוד החלטה זו מונה מומחה, וחוות דעתו הועברה לצדדים והוגשה לתיק בית המשפט ביום 16.10.17.

בהחלטה מיום 16.10.17, נתבקשו הצדדים להודיע את עמדתם באשר להמשך ההתדיינות נוכח חוות דעת המומחה. בתגובה, הודיעה הנתבעת כי לשיטתה מסקנות המומחה צריכות להביא לדחיית התביעה. התובע מצדו, כלל לא הביא התייחסות לחוות הדעת. בהחלטה נוספת מיום 16.11.17, נקבע כי נוכח היעדר התייחסות מטעם התובע, תימשך ההתדיינות. כך גם הוקצבו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

ביום 19.11.17 התייחס התובע להחלטות האמורות, התנצל על העיכוב במתן התייחסותו, ובקש להאריך את המועד להגשת תצהירי התובע עד לאחר קבלת מענה לשאלות הבהרה למומחה. בקשה זו נדחתה בהחלטה שניתנה בו ביום, וממילא שביום 19.11.17 גם הועברו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה. המועד שהוקצב להגשת תצהירי התובע היה 20.12.17, ולא ניתנה כל החלטה הדוחה מועד זה.

עיון בתיק לקראת הדיון הקבוע למחר, מלמד כי התובע התעלם, שוב, מהחלטת בית המשפט. תצהירי התובע לא הוגשו, רשות לאי הגשת התצהירים לא ניתנה, והסבר - גם לא ניתן.

בנסיבות אלו, אין כל טעם בקיומו של דיון קדם משפט ולמעשה, יש לתהות כיצד תמשיך ותתברר התביעה ושמא יש מקום לפסיקת הוצאות.

אשר על כן, אני מורה כדלהלן:

ישיבת קדם המשפט הקבועה למחר, 12.2.18 – מבוטלת.

עד ליום 25.2.18 יודיע התובע את עמדתו באשר להמשך ההתדיינות. בהודעתו יתייחס התובע לאמור ולאפשרות שייעשה חיוב בהוצאות.

בהיעדר התייחסות עלולה להישלח התראת חוסר מעש.

לתז"פ ביום 25.2.18.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.