בפני בקשת המבקשים להשבת תפוס שבצידה בקשת המשיבה להארכת תוקף החזקת תפוס.

רקע

1. המבקשת הינה חברה בע"מ והמבקש הינו בעל המניות ומנהל החברה.

2. ביום 6.9.16 נערך חיפוש על פי צו במשרדי המבקשת, במסגרתו נתפסו מוצגים שונים הכוללים, בין השאר, חומרי הנהלת חשבונות של המבקשת, מכשיר טלפון סלולרי, כסף מזומן אשר נתפס בכספת בסכום של כ- 300,000 ₪, כסף מזומן אשר נתפס בתיקו של המבקש בסכום של כ- 100,000 ₪.

החיפוש נערך במסגרת צוות חקירה מיוחד של יחידת החקירות מכס ומע"מ באר שבע, יחידת יהלום מס הכנסה ומשטרת ישראל – ימ"ר מרכז, כנגד התארגנות להפצת חשבוניות מס שלא כדין ופיקטיביות בהיקף של כ- 650 מיליון ₪. המבקשים נחקרו בחשד לקיזוז חשבוניות שמקורן באותה התארגנות.

3. כל התפוסים הושבו למבקשים, למעט חומרי הנהלת חשבונות וכסף מזומן.

4. בדיון מיום 1.3.17 הוסכם על הארכת תוקף החזקת תפוס ביחס לחומרי הנהלת החשבונות, ואילו המבקשים יקבלו העתק מלוא המסמכים, וגדר המחלוקת נותרה ביחס לכסף התפוס (פרו' עמ' 3 שו' 9).

טענות המבקשים

5. הבקשה להשבת תפוס מחזיקה 13 עמודים ו- 66 עמודי נספחים, מכילה פרטים ונתונים רבים, לרבות באשר למהלך ולאופן החיפוש, לשאלה אם נעשה ויתור כדין על נוכחות עדים, לכך שישנם שני נוסחים שונים של דו"ח החיפוש, לאופן בו הוחזרו המחשבים, ועוד. ואולם, בהגיענו לפרק הנימוקים, ובהינתן צמצום גדר המחלוקת במהלך הדיון, מצאתי כי טענות המבקשים מתמקדות בשלב זה של ההליך באלה:

א. הכספים נתפסו ומוחזקים שלא כדין, הואיל וחוקרי המשיבה לא היו רשאים לסטות מרשימת החפצים המותרים בתפיסה כמפורט בצו.

ביתר פירוט: החיפוש נערך לפי צו, אשר הוצא לפי סעיפים 23 ו- 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). סמכותם של החוקרים מאפשרת רק תפיסה של חפצים שהוזכרו מפורשות בצו. ככל שנתפס חפץ שאיננו נזכר בצו, יש להביאו בפני השופט שנתן את הצו, כדי שיצווה מה לעשות בו, זאת במיוחד מכיוון שמבצעי הצו הם חוקרי מע"מ ולא שוטרים. החוקרים לא שבו לבית המשפט שנתן את הצו בבקשה לקבל החלטה מה ייעשה בכספים, ומשכך הכספים מוחזקים שלא כדין.

ב. אפילו ייקבע כי הייתה לחוקרים סמכות לתפוס את הכספים, לא היה להם יסוד להניח שהכספים קשורים בביצוע עבירה. זאת כיוון שבמהלך החיפוש טען המבקש כי מקור הכספים הוא במשיכות שבוצעו מחשבון הבנק של המבקשת בשנים 2013-2016, אשר מצאו ביטוי בפנקסי החשבונות של המבקשת באותן שנים.

סביר שחוקרי המשיבה הניחו כי מקור הכספים בעבירות על פי חוק מע"מ, אולם סביר שאלה לא יתועדו בחומר הנהלת החשבונות של מבצען.

ג. הכסף שנתפס מכיסו האישי של המבקש הינו כשר, כפי שאמר המבקש לחוקרים בעת החיפוש.

ד. המשיבה טענה בדיון קודם מיום 17.11.16 (בעניין מעצרו של המבקש), כי פעולות החיפוש והתפיסה אינן קשורות לפרשה במסגרתה נעצר המבקש, ולכן אין בסיס חוקי לתפיסה.

טענות המשיבה

6. מתוך טענות המשיבה מצאתי כרלבנטיות למחלוקת את אלו:

א. החיפוש והתפיסה נעשו כדין ולפי צו.

ב. המבקשת חשודה בכך שניכתה מס תשומות באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות בדו"חות מע"מ שהוגשו בתקופה שבין ינואר 2014 – דצמבר 2016. המדובר על חשבוניות בסכום כולל של כ- 64 מיליוני ₪, שסכום המע"מ בגינן עומד על כ- 9.5 מיליוני ₪.

ג. המבקש שתק בחקירתו, לא מסר מה מקורם או ייעודם של הכספים שנתפסו, לא הציג מסמך המעיד על כך שהכסף נמשך מן המבקשת.

ד. הוגשו כתבי אישום כנגד חלק מהמעורבים בהפצת חשבוניות פיקטיביות, אך החקירה נגד המבקשים טרם הסתיימה. ישנן פעולות חקירה נוספות לביצוע, לרבות חקירה נוספת של המבקש. המדובר בחקירה מורכבת של עשרות חברות והדבר צפוי לארוך זמן.

דיון

7. כאמור, אין מחלוקת על כך שהבסיס המשפטי לחיפוש שנערך אצל המבקשים, נעוץ בצו מיום 5.9.16 חתום על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, כבוד השופט ד' בן טולילה. הצו ניתן לפי סעיפים 23 ו- 32 לפקודה, בגין עבירות לפי חוק מע"מ, וניתן בו היתר לתפוס את החפצים הבאים: חומר הנהלת חשבונות וכל מסמך עסקי אחר המצוי במקום ודרוש לצורך המשך החקירה, וכן תפיסת מחשב מוסדי ו/או פרטי וכל חומר המגלם חומר מחשב, חיפוש, העתקה, חדירה למחשב והפקת פלטים.

8. עוד אין מחלוקת כי החיפוש נערך כחלק מחקירה בגין חשד להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני ₪.

9. הכסף המזומן נתפס כחלק מתפיסת מוצגים במהלך החיפוש.

10. לפי סעיף 32 לפקודה קיימות 5 חלופות העשויות לשמש מקור סמכות לתפיסת חפץ, כשקיים יסוד סביר להניח אחד מאלה: באותו חפץ נעברה עבירה; עומדים לעבור עבירה; החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה; החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או ניתן כאמצעי לביצועה.

שלוש תכליות עיקריות עשויות להצמיח מקור סמכות לתפיסת חפץ: תפיסה למטרת מניעה עתידית של ביצוע עבירות; תפיסה למטרת חילוט חפץ הקשור בעבירה במסגרת העונש הנגזר על העבריין; תפיסה לצורך הצגת החפץ כראייה בביהמ"ש.

ראו בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נגד מדינת ישראל (12/03/2006).

11. הטענה כי צו החיפוש מאפשר לתפוס אך ורק חפצים אשר פורטו בצו, נדחתה זה מכבר. חיפוש לפי סעיף 32 לפקודה מאפשר לתפוס כל חפץ אשר עונה להגדרת אחת מחמש החלופות המפורטות בסעיף.

ראו ע"ח 30485-05-10 יעקב פרץ נגד מדינת ישראל (03/06/2010) (סעיף 5), וכן רע"פ 6384/10 יעקב פרץ נגד מדינת ישראל (29/11/2010) במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (להלן: רע"פ פרץ).

12. בעניננו, צו החיפוש קובע במפורש כי ניתן לתפוס "...וכל מסמך עסקי אחר המצוי במקום ודרוש לצורך המשך החקירה".

13. הטענה כי כסף מזומן איננו בגדר מסמך דרוש לצרכי חקירה נדחתה אף היא בפסיקה. ראו רע"פ פרץ לעיל, בו נקבע: "אמנם, צודק המבקש בכך שבית המשפט קבע כי לפי חוק המע"מ לא ניתן לתפוס כספים שכן הם אינם נכללים בהגדרתו של המונח טובין המופיעה בחוק. אלא, שבדומה לעמדתו של בית המשפט המחוזי, אף לטעמי שאלה זו היא שאלה אשר אין צורך לדון בה במקרה זה, כיוון שהפקודה כן מאפשרת לתפוס כספים ותפיסת כספי המבקש נערכה מכוח הפקודה ובהתאם לאמור בה".

14. נוכח החשדות בגינם נפתחה החקירה, בשילוב עם נוסח צו החיפוש, אני סבור כי הכספים נתפסו כחלק מהחלופות המותרות לפי סעיף 32 לפקודה, וכי מדובר בחפץ שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה. באשר לתכלית, הכסף נתפס במטרה לחלטו במסגרת גזר הדין.

15. מחומרי החקירה שהוצגו בפני עולה כי קיים חשד סביר הקושר את המבקשים לביצוע העבירות המיוחסות להם.

כך, ראו את כתבי האישום שהוגשו כנגד חלק מהמעורבים בהפצת חשבוניות פיקטיביות: ת"פ 34257-12-16 מדינת ישראל נגד יעקב שמואל ואח', ת"פ 34255-12-16 מדינת ישראל נגד רונן יחזקאל ואח'.

מתוך כתבי האישום נערכה טבלה המפרטת את חשבוניות המס החשודות כפיקטיביות אשר נוכו בספרי המבקשת. המדובר בחשבוניות בסכום כולל של כ- 64 מיליוני ₪, שסכום המע"מ בגינן עומד על כ- 9.5 מיליוני ₪. הטבלה סומנה במהלך הדיון גא/1.

כמו כן,;; ראו חקירותיו של המבקש מיום 6.9.16, מיום 18.9.16 ומיום 16.11.16 – סומנו במהלך הדיון גא/2-גא/4. במהלך החקירות שמר המבקש על זכות השתיקה ונמנע מלפרט את גרסתו. המבקש נשאל מפורשות על הכספים אשר נתפסו ועל מקורם:

נספח גא/2 עמ' 1 שו' 1 – עמ' 2 שו' 1;

נספח גא/3 שו' 25-28, שו' 69-77, שו' 94-96.

כך לדוגמא: "ש. האם אתה נמנע מלענות בהקשר לכסף שנתפס אצלך בחיפוש ביום 6.9.16 מאחר ומדובר בכסף בו נעברה עבירה? ת. מכיוון שאיבדתי אמון במערכת ואינני סומך עליכם, מסיבה זו אני בוחר בזכות השתיקה" (שו' 75-77). מובהר כי זה נוסח כל תשובותיו של המבקש.

המבקש נמנע באופן גורף מלהשיב על שאלות החוקרים, ובכך מחזק את החשדות כנגדו. הוא לא השיב על אף שאלה, לרבות הטריוויאליות ביותר. בנסיבות אלה, לא מצאתי לפרט את השאלות בגינן לא ניתנה תשובה, שעה שכל החקירות התנהלו באופן זה, כשבחקירה נספח גא/4 הוטחו במבקש פרטי חשבוניות ולקוחות, אשר זכו כולם לאותה תשובה.

בגדר למעלה מן הצורך אציין, כי בחקירה מיום 18.9.16 הובהר למבקש כי הוא נחקר בגין עבירות על חוק מע"מ ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. כידוע, סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 מחיל את סמכויות החיפוש והתפיסה שבפקודה גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה. גם מטעם זה ניתן להמשיך ולהחזיק את הכספים התפוסים.

16. באשר לטענת המבקשים ביחס לדברי נציג המשיבה בדיון בדבר מעצרו של המבקש ביום 17.11.16 (מ"י 41069-11-16), כאילו הם שומטים את הבסיס החוקי מן התפיסה שנעשתה חודשיים קודם לכן, לא מצאתי כי יש בטענה זו דבר וחצי דבר. מדובר בטענה בלתי מבוססת שבינה לבין סמכות התפיסה אין קשר כלשהו.

17. תוצאת המפורט לעיל הינה כי הכספים נתפסו לכאורה כדין ולתכלית ראויה.

18. כידוע, בכך לא סגי, שכן יש צורך להצביע על עילה המצדיקה המשך החזקת הכספים – ראו בש"פ לרגו.

כאמור, בחודש דצמבר הוגשו כתבי אישום כנגד חלק מהנאשמים בהפצת חשבוניות פיקטיביות. החקירה בענין המבקשים טרם הסתיימה, ישנו צורך בהמשך חקירה של המבקש כמו גם פעולות חקירה נוספות, והתנהלות המבקש בחקירותיו עד כה מקשה על החקירה ומביאה להתארכותה. בדיון הובהר כי מדובר בעשרות חברות מהן הופצו חשבוניות מס. עוד הובהר כי החקירה מתעכבת לאור הגשת כתבי האישום, והצורך בקבלת אישור הפרקליטות לביצוע כל אחת מפעולות החקירה.

מאידך, המשיבה לא טרחה להציג תכנית להמשך החקירה, ובכך לא מאפשרת לבית המשפט להתרשם האם יש צורך ממשי בפרק זמן של 180 ימים נוספים או פחות מכך.

בנסיבות אלה אני סבור כי יש לאפשר למשיבה, בשלב זה, פרק זמן של 90 ימים נוספים בהם התפוסים יהיו בחזקתה. ככל שיעלה הצורך בארכה נוספת, תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט.

19. נוכח המפורט לעיל הנני דוחה את בקשת המבקשים להחזרת תפוסים, ומקבל את בקשת המשיבה להארכת תוקף החזקת תפוסים, לפרק זמן של 90 ימים נוספים.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ז, 04 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

הקלסר ובו חומרי החקירה ימסר לנציגי המשיבה במזכירות בית המשפט.