לפני התנגדות לביצוע 12 שטרות ע"ס של 3,100 ₪ כל שיק, עבור שכר דירה אותו, לטענת המשיב, לא שילם המבקש במשך שנת שכירות (2015-2016).

המבקש טען בתצהירו כי פינה את הדירה לבקשת השוכר (צריך להיות-משכיר) ואת הכסף שנשאר חייב, שילם באמצעות אשתו בחנותו של המשיב, שהבטיח להחזיר את השטרות.

אשת המבקש, שנטען כי היא זו ששילמה את התשלומים , לא הגישה תצהיר והתייצבה לדיון כאשר זה הסתיים . המבקש לא ידע לומר כמה כסף שילם למשיב. בדיון שהתקיים ביום 18/4/17, טען, בניגוד לאמור בתצהירו, כי את דרישת הפינוי קיבל מאשת המשיב ולא מהמשיב וכי את התשלומים ביצעה למעשה בתו בת ה-12.

עוד טען המבקש כי פינה את דירתו של המשיב בחודש ספטמבר ואילו אחיו, עד מטעמו, אישר כי רק בחודש דצמבר 2015 פנה למשיב לצורך מסירת המפתחות, ולכן, גם לשיטת המבקש, לכל הפחות הדירה הייתה בחזקתו כ – 7 חודשים.

על פי הסכם השכירות, תקופת השכירות הינה מיום 1/6/15 ועד ליום 30/5/16 . בהתאם לסעיף 8 להסכם בין הצדדים, במידה והשוכר, הוא המבקש, יפגר בתשלום אחד או יותר, או לא יעמוד בתנאי ההסכם, רשאי המשיב לדרוש את פינוי הנכס בנוסף לדרישת תשלום מלוא התשלומים אותם על המבקש לשלם על פי הסכם השכירות, לרבות דמי השכירות.

המשיב טען כי המבקש לא שילם את דמי השכירות עבור תקופת השכירות שהחלה ביום 30/5/15 (טענתו בדבר חוב קודם אינה חלק מההליך שלפני), ולפיכך הוגשו השיקים שנמסרו עבור דמי השכירות לביצוע בהוצאה לפועל, על פי ההסכם .

המבקש לא הראה כל הגנה מפני השטרות ולא יכול היה לציין ולו סכום אחד ששילם הוא, או אשתו, או בתו בת ה-12, כל שכן לצרף ראיה כלשהי להוכחת תשלום כלשהו.

המבקש טען בתחילה כי שילם למשיב 3,000 ₪ מזומן בכל חודש, כסף משכרו אותו הוציא במזומן מהבנק. כשנשאל האם יכול להמציא תיעוד מהבנק על הוצאת הכספים, שינה את גרסתו וטען כי את הכסף קיבל משוכר דירתו והוסיף 1,000 ₪ במזומן, גם לכך לא צורפה ראיה, אף לא בדמות תשלומים שאותו שוכר שילם למבקש .

המבקש המשיך וטען, לראשונה בדיון , כי המשיב ביקש לפנותו מדירתו היות ורצה לבנות קומה נוספת, אולם המשיב מצדו המציא אישור של המבקש ואשתו שהינם מסכימים לבניה הנוספת, עוד בזמן בו גרו בדירה, בשנת 2011 וכך נסתרה עוד טענה מטענותיו של המבקש.

סיכומו של דבר, לא הובאה כל ראשית ראיה לכך כי המבקש שילם תשלום כלשהו ע"ח חוב דמי השכירות משנת 2015.

למרות האמור לעיל, ולמרות כי לכאורה אין למבקש עילת הגנה, ומשום שהמבקש אינו מיוצג וייתכן כי קבלת ייצוג משפטי תוכל לסייע לו להציג את ראיותיו כראוי, הרי שמצאתי מקום ליתן למבקש את יומו בבית המשפט וליתן לו רשות להגן, כנגד הפקדת מלוא סכום החוב בהוצאה לפועל, בתיק בית המשפט, תוך 30 יום מהיום. סכום זה נקבע לאור סיכויי הגנתו הקלושים של המבקש.

ככל והסכום לא יופקד במועד , תידחה ההתנגדות והליכי ההוצאה לפועל יחודשו.

תזכורת מעקב ליום 22/5/17.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.