עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטה מיום 1.7.19 החייבת לא הסירה מחדליה. כפי שפורט באותה החלטה, בית המשפט אינו מקום לאפסון תיקים ולא ניתן להמתין יותר משנה ממועד הגשת דו"ח עד אשר החייבת תפעל לסילוק מחדליה בכדי שיתקיים דיון ענייני ראשון בעניינה (!). מהודעת המנהל המיוחד האחרונה ניכר כי החייבת זנחה את ההליך, צברה פיגורים, לא המציאה כל הדרוש ולא הגישה דוחות לאחרונה.

בנסיבות אלו, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אין לי אלא לראות את החייבת כמי שוויתרה על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את בקשתה העיקרית.

יובהר כי מחדלי החייבת שעה שהיא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינה מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנית החייבת מהטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא איננה מבצעת הנדרש ממנה במסגרת הליך הפש"ר.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, ניתנת לחייבת הזדמנות אחרונה ואני מורה כי ככל שלא יימצא בתיק עד ליום 1.9.19 אישור מטעם המנהלת המיוחדת כי החייבת הסירה מלוא מחדליה, תימחק בקשה במועד זה, ללא צורך בהחלטה נוספת.

מובהר כי ככל שתימחק הבקשה ביום 1.9.19, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס יבוטלו, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.

עוד מובהר כי ככל שתימחק הבקשה,הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהל המיוחד בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ט, 13 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.