נוכחים:

ב"כ מבקש/ת – מתמחה, הגב' עינת ברלין

ב"כ המשיב/ה – עו"ד גבי סעדון

המשיב/ה – בעצמה

פרוטוקול

ב"כ המשיבה –

המשיבה איננה חולקת על ראיות לכאורה לצורך דיון זה, אולם אבקש לראות את הראיות בתיק, ולהבין שאין עדי ראיה לתאונה, ועל כך אין חולק.

יחד עם זאת, אנו טוענים כי התנאי השני והמצטבר לצורך פסילתה של משיבה עד לתום ההליכים, עניינו מסוכנותה של המשיבה, בענין זה אנו טוענים כי אינה מסוכנת כלל ועיקר לציבור משתמשי הדרך.

ב"כ המבקשת –

אנו סבורים כי הדבר לא עולה מתיק הראיות, הדברים שחברי הסתייג מהם.

ב"כ המשיבה –

אנו טוענים כי המשיבה לא מסוכנות מהנימוקים הבאים :

מעיון בגיליון הרשעותיה עולה כי מדובר במי שאוחזת ברשיון משנת 1985 ולחובתה 10 ה"ק כאשר רובן ככולן הן ברירות משפט, למעשה ניתן לומר באופן אובייקטיבי כי המדובר בנהגת אשר מצייתת לחוקי התנועה, מדובר בנהגת נורמטיבית לכל הדעות לפי עיון בגיליון הרשעותיה . המשיבה אוחזת ב ר"נ מעל 30שנה ולחובתה הרשעות מועטות בכמות ושוליות "באיכות".

בנוסף נסיבותיה האישיות מעלות כי מדובר במשיבה ילידת 59 , המנהלת אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, נשואה פלוס שני ילדים ושתי נכדות. אשר עוסקת בחינוך. מתפקדת כסייעת בגן ילדים אשר הקדישה את רוב שנות חייה לחינוך.

במסגרת אורח חייה זקוקה לר"נ שכן מקום עבודתה ומקום מגורי ילדיה מצריך רכב ולכן היותה פסולה פוגע באופן קשה ביותר בהתנהלות חייה בכלל ובפרנסתה בפרט, אין חולק כי אכן מדובר

בכ"א לא פשוט, אך אסור לשכוח כי אנו בראשית ההליך המשפטי, אציין כי המשיבה פסולה מיום 26.8.16 קרי כששה חודשים ונראה כי רצון התביעה לפסול אותה מעבר לכך ,מהווה מקדמה על חשבון העונש, דבר הנוגד את החוק ואת רוח הפסיקה. ראוי כי בטרם ענישה ינתן למשיבה יומה בבימ"ש, שם יעלו טענות הגנה רבות, שאף אולי יובילו לזיכויה ולכן בשלב זה עיקר תשומת הלב צריכה להתמקד בשאלה המסוכנות, או אי מסוכנותה לטעמו הן במבחן האובייקטיבי והסובייקטיבי.

אין המדובר בנהג מסוכנת, והאינטרס הציבורי לא יפגע כלל ועיקר באם תשוב ל נהוג ובבד בבד עם ניהול המשפט שבו כאמור בשלב זה אין לדעת מה יהיו תוצאותיו. לכן כפי שציינתי בתחילת דבריי ומטעמנו התנאי השני המצטבר איננו חל במקרה זה, אין מדובר בנהגת מסוכנת, ולכן יש לדחות את בקשת המדינה ולהסתפק בתקופת הפסילה מיום הארוע ועד עתה.

ב"כ המבקשת –

אציין, כי אנו טוענים לפסילה עד לתום ההליכים לא כאקט עונשי, אלא כהגנה על הציבור.

מסוכנותה של המשיבה בתיק זה נכרת הן מעבירת הפגיעה והן מעבירת ההפקרה.

לעניין הפגיעה –

מדובר היה ביום נאה, מזג אויר טוב וראות טובה, שעת בוקר ודרך עירונית, בכביש אספלט סלול תקין ויבש. המשיבה מעידה, מפנה לעדותה הראשונה שורה 9 ושורה 39 בה מעידה שהיא נרדמה והתעוררה בסמוך לפגיעה בהולכת הרגל. לפי יתר הראיות בתיק, דוח בוחן התנועה, שחזור ת.ד., נראה כי ניתן היה להבחין בהולכת הרגל ממרחק של 43 מטרים ולבלום בהתחשב במהירותה של המשיבה במרחק של 18.67 מ' לפני מקום התאונה ובכך למנוע את הפגיעה.

לעניין ההפקרה –

המשיבה מציינת באופן עקבי בעדויותיה כי לאחר הפגיעה נסעה אחורנית וברחה, וזה לדבריה בשורה 57 ל חקירתה, ברחה מימין להולכת הרגל ששכבה בנתיב השמאלי .

היא מעידה כי חשבה שהולכת הרגל מחוסרת כרה ובחרה שלא להגיש עזרה כי פחדה ונבהלה מהמצב, שורות 62 – 63, עוד מעידה כי שמעה ברדיו כי הולכת הרגל פצועה קל בינוני ועדיין בחרה שלא לפנות למשטרה, אלא בחרה לחזור לשגרת יומה הרגילה, לנסוע לנס ציונה, לבקר את אמה לאחר מכן בעיר אחרת.

ענין ההפקרה נשאר עקבי בכל העדויות בתיק.

איתרו את המשיבה לאחר בדיקות יסודיות של הרכבים שהיו במקום, לפי מצלמה שהיתה במקום והגיעו לביתם של האנשים.

כשנשאלה מדוע ל א הגיעה לדווח במשטרה גם לאחר ששמעה ברדיו, אמרה שפחדה ממה שיקרה לה. לאחר מכן, היא עברה וחנתה בסמוך למשטרת העיר רחובות והכחישה זאת בחקירתה, ורק לאחר שעומתה עם פלטי האיכון הטלפוני הודתה כי היתה שם ואמרה "אני כן נסעתי לרחובות, ישבתי ברכב, חשבתי אם כן לדווח במשטרה ובגלל שפחדתי נסעתי". כך גם כשפחת משמעותית אלמנט הלחץ , זמן לא קצר לאחר התאונה, שקלה המשיבה את צעדיה ובחרה שוב שלא לעשות את הדבר הנכון ולא נכנס לתחנה לדווח על שארע. מדובר לטעמנו ברף גבוה של ניסיונות התחמקות מן החוק, ורף גבוה של יסוד נפשי של הפקרה.

לסיכום, מדובר במשיבה שפגעה בהולכת רגל שעברה במעבר חציה ולמרות שכעולה מ -2 חקירותיה ראתה כי ....

ב"כ המשיבה:

מבקש לתקן ולציין כי הארוע לא קרה על מעבר החציה.

ב"כ המבקשת:

לסיכום, מדובר במשיבה שפגעה בהולכת רגל שעברה במעבר חציה ולמרות שכעולה מ -2 חקירותיה ראתה כי הנפגעת שרועה על הכביש, לא רק שלא עצרה להגיש עזרה, אלא נסעה אחורנית, עקפה את הנפגעת המוטלת על הכביש מצד ימין, והפקירה אותה במקום, תוך שהיא ממשיכה בנסיעתה ובשגרת חייה. שלל הראיות הללו משלימים לכדי תמונה ראיתי של משיבה אשר מסוכנותה ניכרת זאת גם עולה מגליון הרשעותיה הכולל 10 ה"ק ביניהן הרשעות מסכנות חיים כמו נהיגה נגד כוון התנועה בכביש חד סטרי, 2 עבירות של נהיגה באור אדום, אי עצירה בקו עצירה ,2 הרשעות בגין אי ציות לתמרור עצור, ואף הרשעה באי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי מסוכנותה ניכרת הן מעצרם הפגיעה אך לא פחות מעצם ההפקרה והמלטות מן החוק, על כן נבקש לפסול אותה עד לתום ההליכים ואף מעבר לששה חודשים.

החלטה

בפני בקשה להורות על פסילת רשיון נהיגה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטים כנגדה ואף מעבר לששה חודשים.

כנגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, ונהיגה רשלנית

אשר גרמה לת.ד. בה נחבל אדם חבלה של ממש.

בהתאם לעובדות שבאישום, המשיבה נהגה ביום 23.8.16 בשעה 07.50 ברכב מסוג ג'יפ יונדאי ברחוב העצמות ביבנה, מכוון דרום לצפון. המשיבה נהגה כשהיא אינה עירנית ועייפה במידה ניכרת. אותה עת חצתה הולכת רגל את הכביש במעבר חציה מימין לשמאל. המשיבה לא הבחינה בהולכת הרגל , המשיכה בנסיעה שוטפת, פגעה בהולכת הרגל תוך כדי בלימה עם חזית הרכב. הולכת הרגל הוטחה ארצה ונחבלה בראשה כאשר היא סובלת מדימום תוך גולגלתי.

המשיבה אשר ידעה כי בתאונה נפגעה קשה הולכת הרגל לא עצרה כדי לברר מצבה, לא הזעיקה עזרה, נסעה לאחור, עקפה מימין את הולכת הרגל ועזבה את המקום.

רק לאחר ימים בעקבות חקירה מאומצת על המשטרה אותרה המשיבה.

הולכת הרגל הובהלה לבי"ח קפלן וממנו לבלינסון, ואושפזה במח' נוירוכרוגית עד ליום 28.8.16.

המשיבה מחזיקה ברשיון נהיגה משנת 1985, לחובתה 10ה הרשעות.

המדינה בבקשתה מציינת את חומרת העבירה, את התנהלותה של המשיבה, את מסוכנותה ועל כן מבקשת היא להורות על פסילתה של המשיבה מלהחזיק ברשיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטים כנגדה.

הסנגור מבקש מבית המשפט שלא להעתר לבקשה ולהסתפק בתקופת הפסילה בה היתה המשיבה פסולה מאז התאונה ועד היום.

הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון היום תוך שהוא מצין שאין עדי ראיה לתאונה. הסנגור ציין, כי עברה התעבורתי של המשיבה אינו מצביע על מסוכנות ומבקש מבית המשפט להתחשב בנסיבותיה האישיות של המשיבה אשר היא ילידת 1959, אם לשני ילדים וסבתה לשתי נכדות. המשיבה עוסקת בחינוך ומתפקדת כסייעת בגן ילדים.

עוד ציין הסנגור, כי המשיבה זקוקה לרישיון נהיגתה שכן מקום עבודתה ומקום מגורי ילדיה מצריך רכב והפסילה פוגעת באופן קשה בהתנהלות חייה בכלל ובפרנסתה בפרט.

הסנגור מבקש מבית המשפט שלא להורות על המשך הפסילה שכן יהווה הדבר מקדמה ע"ח העונש.

לאחר ששמעתי טעוני הצדדים, עיינתי בבקשה ובתיק החקירה, הנני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. מדובר באישום חמור אשר כדברי המבקשת מסוכנותה של המשיבה נמדדת במספר פרמטרים:

הראשון, עצם הפגיעה עצמה כאשר המשיבה בחקירתה במשטרה ביום 26.8.16 ציינה כי ככל הנראה נרדמה בנהיגה והתעוררה תוך בהלה. המשיבה המשיכה וציינה כי הבחינה בהולכת הרגל חוצה את הכביש אך לא הספיקה לעצור.

הפרמטר השני, הינו עצם ההפקרה כאשר המשיבה מציינת באותה חקירה, כי לאחר שפגעה בהולכת הרגל תוך שידעה לתאר אותה בבירור היא נסעה אחורה וברחה מימין בעוד הולכת הרגל שוכבת על הכביש. המשיבה יודעת גם לומר במשטרה, כי היא חושבת שהולכת הרגל לא היה בהכרה.

הפרמטר השלישי, הינו ההמלטות מהדין כאשר גם לאחר שידעה המשיבה באמצעות כלי התקשורת כי נערכים חיפושים, היא לא מצאה לבוא ולהציג את עצמה בפני המשטרה.

אמנם עברה התעבורתי של המשיבה איננו מן החמורים ואולם בין הרשעותיה יש עבירות של נהיגה באור אדום, אי ציות לתמרורים, ואי מתן אפשרות להולך רגל להמשיך את החציה בבטחה.

בעח 49876.10.13 בר אדון נ. מ"י, קבעה כבוד השו' הבכירה נגה אהד, כי על אף עבר תעבורתי לא מכביד, משקל הנהיגה בפועל גובר בעשרות מונים על המשקל שיש לתת לעבר התעבורתי.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על פסילתה של המשיבה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לגמר הדין בעניינה.

חומר החקירה מוחזר למבקשת .

<#2#>

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ז, 27/02/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל קדוש