<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אני מודיעה לבית המשפט שכתב האישום הוא דיסרטציה משפטית מוטעית. לו הייתי בבית המשפט המחוזי הייתי טוענת לכרסום בראיות. משחבריי החליטו לחתוך את גרסת המתלוננת ולא להאמין לה שהיא נאנסה, אני אומרת שאין ראיות לכאורה. גם אם בית המשפט ידחה את הטענה, אני טוענת שהעבירות שיסוד ההסכמה הן חלק מהן לא יכולות להוות עילת מעצר.

ב"כ המבקשת:

למשיב יש למעשה 4 הודעות, מפנה לכל ארבעת הודעותיו של המשיב מהן עולה באופן שלא משתמע לשתי פנים שהוא קיים יחסים מלאים עם המתלוננת בתיק זה, ילדה שהייתה בת 16, קרוב ל-16.5 עת התחילה לעבוד אצלו בבית כבייביסיטר, בייביסיטרית מסורה למשפחה שהתחילה לעבוד פעם אחת בשבוע, ועם ההתקרבות למשפחה החלה לעבוד באופן יותר רצוף, יותר משלוש פעמים בשבוע לפרקי זמן ארוכים, הייתה מגיעה לשם לעיתים מיד לאחר בית ספר, ולמעשה עבדה אצלו עד ליום הגשת כתב האישום, עד שבוע לפני, דהיינו שנה וחצי.

כבר על פי גרסת המשיב מתקיימות יסודות העבירה, שהרי הוא מאשר שהוא ידע שהיא קטינה, שהיא בבית ספר, הוא לא ידע אם היא בכיתה י"א או בכיתה י"ב אך בהתחשב בזה שהוא מאשר שהוא קנה לה מחברות וספרים, מפנה לעדות השלישית שלו וכי היא הועסקה אצלם בבית בחופש הגדול, מושג שמוכר גם לגילאי התיכון וגם לגילאי היסודי, שהם הגילאים של הילדים, הרי שהוא ידע בוודאות שמדובר בקטינה, וכן הוא קיים איתה יחסים כך שיש את יסודות העבירה, כך שאני שוללת את דבריה של חברתי.

למעשה המשיב טוען שהיו יחסי מין מלאים בין 6 ל-7 פעמים, זאת התורה שלו, בנוסף לטענה שמדובר היה ברומן בהסכמה, בהתאהבות, בקשר אמיתי שהתרחש בינו לבין הבייביסיטר, למעשה כאשר הוא התבקש להשיב במה התבטא הרומן המתמשך, הוא נוקב ב-6-7 פעמים. הוא לא יודע למקד מבחינת זמנים, מקומות, אקטים מסוימים בתוך הפעמים, לא יודע לפרט, אלא טוען 6-7 פעמים בהסכמה. יתרה מזאת, הוא טוען שבכל אחת מהפעמים הוא שאל אותה האם היא מסכימה לכל אקט ואקט, זאת טענה שרק מוכיחה שלא ברומן עסקינן.

הוא לא הצליח לטעון או לתמוך את טענתו בראיות בקשר לאותו רומן, יש מסמך י"ג תכתובות של הודעות ביניהם, בהודעות ניכר שכל מה שמעניין את המשיב זה מתי היא מגיעה לבייביסיטר, באיזה שעה היא מתפנה, מה היא צריכה לעשות עם הילדים, למעט הודעה אחת בודדת שנשלחת בסביבות 01:30 בלילה "את חיים שלי אני אוהב אותך" שלא זוכה לתשובה מצדה של המתלוננת, אין ולו רמז לקשר שהיה ביניהם, להפך, אלא מישהו שהוא הבוס שלה, שהוא מעסיק אותה בביתו כבייביסיטרית והיא נתונה לו לשירותים הללו. המשיב לא קנה לה מתנות, לא היה ביניהם שיחות טלפונית חוץ משיחות בירור קצרות שנמשכות פחות מדקה. מעבר לפער האדיר בגילאים, במעמד שלהם ובהתחשב ביחסי העבודה, למעשה אנו טוענים שזאת לא התנהלות סבירה, הגיונית ולא מתאימה לרומן בהסכמה.

לעומתו, המתלוננת טוענת בשלושת הודעותיה שכל המעשים המיניים בוצעו בה בניגוד להסכמתה והיא טוענת שלמעשה היא לא רצתה במעשים האלה ודחפה אותו ממנה פעם אחר פעם. אחריות כבדה מאוד מצויה בפני המבקשת לא פעם, וגם בתיק הזה, כאשר אנו בוחנים את הראיות היטב ובוחנים האם קם כאן איזה שהוא צל של ספק במודעותו של המשיב ואנו שוכנענו שכאשר יש בגרסתה של המתלוננת מקומות בהם יודעת לתאר שכאשר הוא ביקש לבצע אקט מסוים והיא הנידה בראשה ואמרה שהיא לא מעוניינת והוא חדל באותו רגע מאותו אקט, הרי שאנו יכולים וצריכים להבין שיש פה סיטואציה שהיא לא חד משמעית באשר למודעות של המשיב בכל הרגעים של האקטים המיניים לחוסר ההסכמה של המתלוננת.

עם זאת, אנו סבורים שהוא היה מודע היטב שהיא תלויה בו, שהיא סועדת על שולחנו, שהיא זקוקה לו ולאשתו ולקשר הזה עם המשפחה ושהיא תעשה הכל ובלבד שהיא בעצמה לא תהיה אחראית לכרסום הקשר המשפחתי, שהיא לא תהיה אחראית להרס המשפחה. היא אהבה אותם כאילו הם היו בני משפחתה, הם היו לה לאוזן קשבת, היא הסתמכה עליהם בכל דבר, שיתפה את המשיב ואשתו בחייה הפרטיים, בחייה האישיים עם בני משפחתה, במצוקה הכלכלית הקשה שבה הייתה שרויה משפחת המתלוננת. המשיב בהודעותיו מאשר שהוא ידע שלעיתים היא מגיעה לפת לחם ושהוא היה נותן לה להיכנס לביתם ולפתוח את המקרר ולאכול והכל חופשי. אנו סבורים כי המתלוננת נהגה במקרים המתוארים בכתב האישום, אותם מקרים המתוארים לפרטי פרטים בהודעותיה מבחינת יום, זמן, התרחשות מינית, כל האקטים מפורטים ברחל בתך הקטנה, התרחשות כמי שמאפשרת ליחסים הללו להתרחש הגם שלא הייתה מעוניינת בהם כפי שאנו מבינים את המושג של מעוניינת. אני באמת סבורה שהמתלוננת בתוך תוכה הרגישה ש"אנסו" אותה, עם זאת אנו כבולים לראיות בתיק ולבחינות המשפטיות שאנו בוחנים ערב הגשת כתב האישום והאחריות עלינו כבדה.

כאמור כפי שאמרתי, אני מפנה את בית המשפט למסמך 4 בגרסה הראשונה של המשיב, שלמעשה הוא מתאר אותה כ"בת בית" ולדבריו הוא רואה אותה כבת והוא מבצע איתה מעשים כאלו וטוען לרומן בהסכמה.

במסמך 4 א' הוא מתייחס לחיים שלו כחיי מותרות ורווחה, וזה מול חייה שלה שהוא יודע כמה היא תלויה בהם, הוא מאשר שהם היו משלמים לה יותר ממה שהיה מגיע לה וזאת על מנת שתוכל לתת א תהכסף הזה לבני משפחתה.

באשר לגיל, המתלוננת מספרת במסמך 1ג' שהמשיב שאל אותה במפגיע בת כמה היא, ושהיא השיבה לו "תכף בת 17".

בנוסף, על רקע התיק הזה יש רקע של שמועות שהושמעו על המתלוננת כאילו לכאורה היא מסתובבת עם בדואים. המתלוננת, בחורה ממשפחה דתית, לומדת במסגרת דתית, לא רצתה שהדבר הזה ייחשף. המתלוננת סיפרה את השמועה הזאת למשיב ולאשתו ואפשר לראות שגם בהודעתה הראשונה בתיק שהיא למעשה מספרת את הסיפור הראשוני שלה בבית לין, גם אז היא שומרת על הסוד שהיא לא מסתובבת עם בדואים, אלא היא מספרת על "האונס הראשון" היא מספרת רק על מקרה אחד. מטבע הדברים, בתיקים מהסוג הזבה בהתחלה חושפים טפח ואז עוד טפח ואז עוד טפחיים.

בגרסה הראשונה שיש בחקירה מוקלטת ומוסרטת ואפשר לראות את המתלוננת ולהתרשם ממנה, רואים שהמתלוננת מספרת על כל המקרים המיניים שהתרחשו בינה לבין המשיב כך שהיא מתארת את האישומים אחד לאחד, שני מקרים ברכב, שני מקרים בחדר שינה ומקרים נוספים של ניסיון לנשק ולחבק.

אנו סבורים שמאחר ומדובר ברף הגבוה ביותר של בעילה אסורה בהסכמה, בנסיבות בהן מדובר בקטינה בת 16.5 כשהתחילו היחסים כאשר הם הסתיימו בגיל 17.5 וכאשר העניין של השכרות חוזר על עצמו בתיק הזה כחוט השני, למעשה המתלוננת בכל אחד מהמקרים שהיא מספרת עליהם המפורטים בכתב האישום, מספרת שהמשיב היה חוזר הביתה שיכור וכששאלו אותה במה התבטאה השכרות היא אמרה שהוא הריח מאלכוהול, שהוא מסטול, לא שולט על עצמו ולמעשה על רקע אותה סיטואציה אליו היה מכניס עצמו המשיב היו מתרחשים האירועים נשוא כתב האישום, זה עוד נדבך לחוסר היכולת של המתלוננת להתנגד באופן אקטיבי, שמא אולי היה מבין המשיב שהיא לא מעוניינת. למעשה יש בכל הרכיבים האלה יחד כדי להקים עילה של מסוכנות, במיוחד כשהמשיב הודה ואני מפנה להודעתו הרביעית ש' 240-247 בבעיית האלכוהול ממנה הוא סובל.

המשיב למעשה אומר שהוא מכיר בבעיית האלכוהול, כיוון שהיו גם טענות בתוך המשפחה מבני משפחתה של אשתו שטענו כל מיני טענות בפניו ושלא בפניו על התנהגויותיו בתחום המיני, כאשר הוא במצב של שכרות. הנושאים הללו נחקרו, ניסינו להתחקות עד תום בטענות הללו שהושמעו ולא הצלחנו לגבש ראיות בהקשרים הללו ולכן הם לא בכתב האישום וגם לא עדי תביעה. יחד עם זאת , מדובר בחומר חקירה קיים, ממנו ניתן ללמוד על עילת המסוכנות, כיוון שכל אחד מבני המשפחה שנחקר בתיק הזה עולה כחוט השני שהמשיב סובל מבעיות אלכוהול שמביאות לא פעם להתנהגויות שליליות. ההתנהגויות השליליות בהן מודה המשיב הן למשל בעיטה בישבן של גיסתו, כבילה באזיקי המשטרה של אשתו, כבילה באזיקים של עוד גיסה שלו וכל זאת לדבריו כשהוא צוחק ומשתולל ובמקרה גם שיכור. אנו סבורים שיש בדברים הללו כדי להשפיע על העניין, כך לדבריו הכל בהומור, מפנה לגרסתו ב-4א' עמ' 10 "הכל היה בהומור אולי העלבתי כן אולי השתמשתי באלימות אולי הפרזתי טיפה עם הכוח אבל לא במטרה של לפגוע או לגעת". בעמ' 11 לאותה הודעה אנו לומדים על האיזוק באזיקים. כל זה מגרסת המשיב עצמו.

כמו כן, אנו למדים שהוא יודע שיש לו בעיית אלכוהול ואשתו לא רוצה שהוא ישתה, שהיא לא אהבה את הרעיון הזה וביקשה ממנו להסתיר פעם אחר פעם, מפנה להודעתו 4ג' ש' 157.

כך גם מספרת המתלוננת שכאשר היא הייתה עדה לחזרתו הביתה לא פעם כשהוא בגילופין אז הוא היה צועק עליה, לפעמים צועק על הילדים, היא מספרת על מקרה שבו היא התקשרה לאשת המשיב ואמרה לה שהיא מפחדת כיוון שהוא בבית בגילופין והיא מפחדת על הילדים, ואשתו שהייתה במקום אחר ביקשה ממנה שתחכה בבית עד שהיא תגיע הביתה כיוון שגם היא מכירה את הסיטואציה.

בעדותה של המתלוננת באשר לשכרות, מעבר לבני המשפחה, תומכת גם אחותה הקטנה שנחקרה בתיק, שהתלוותה אליה לא פעם לבייביסיטר וגם בפניה התגלתה התנהגות שלילית וקיצונית, ולמעשה אם המשיב יטען היום שהוא לא סובל משום בעיית שכרות ואין לו בעיית אלכוהול בכלל, אנו למעשה נבקש שהוא יישלח לשירות המבחן, כיוון שדבר זה סותר את גרסתו ואת גרסת מקורביו אשר עליהם הוא מבקש להסתמך כערבים וחלופה ועל מנת לבחון את עצמת העילה, כשאנו יודעים שמדובר בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, אבל בהתחשב במכלול הנסיבות אנו מבקשים שהוא יישלח לשירות המבחן כדי לעמוד על מידת מסוכנותו ובאיזה אופן צריך להמשיך את המעצר.

אבקש להגיש שני פסקי דין שמצאתי בהתייחס לעבירות מסוג זה גם בעבירות של בעילה אסורה בהסכמה, שכאן כן הוכר כי יש עילת מעצר רק בהתייחס לעבירות המין בקטינות. לנו יש עילה נוספת של שכרות הקיימת בתיק ולכן בנסיבות אלה אנו מבקשם גם מעצר בית, שזה די מאוזן, אנו מבקשים להמשיך את התנאים של מעצר הבית בבית בו הוא נמצא היום או בכתובת אחרת, וזאת במקביל לשליחתו לשירות המבחן, שם יוכלו להעריך את מצבו ולומר לנו האם בעיית השכרות לא מהווה בעיה או שמא הוא זקוק לטיפול.

מגישה את התיק לעיון בית המשפט על מנת שיתרשם מחומר הראיות.

ב"כ המשיב:

התיק הזה מלמד אותי שמח"ש לא מכיר את עבירות המין בחוק העונשין. לו בית המשפט היה יושב בתיק העיקרי והמתלוננת הייתה מספרת את גרסותיה כפי שהן מצויות בתיק החקירה, על פי גרסותיה גרסה ראשונה היא נאנסה פעם אחת, אני לא מדברת על הגרסאות המתפתחות בפניה, נאמר והמתלוננת אומרת שהיא נאנסה מה בית המשפט יכול לעשות? בית המשפט יכול להרשיע? בית המשפט לא יכול. שונה הדבר מעבירות אלימות.

האם בית המשפט יכול לתלוש מעדות המתלוננת את היסוד העובדתי של פלישה לתוך גופה ולכן הוא ירשיע בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה? העדר ההסכמה הוא יסוד מעבירת האינוס. חבריי אומרים שהם החליטו לגזור את גרסת המשיב ולומר שזה היה בהסכמה, לא היה אלמנטים של חוסר הסכמה, והם לא מאמינים למתלוננת שהיא נאנסה, אולי בלב שלה היא חשבה שהיא נאנסה, אבל כשבית המשפט יקרא את הודעות המתלוננות בית המשפט ישאל מה הוא עושה פה. לו הייתי בבית המשפט המחוזי הייתי טוענת לכרסום, אבל אני לא בבית המשפט המחוזי ואני לא מתמודדת עם תיק אינוס. חבריי הגישו כתב אישום על בעילה אסורה בהסכמה, ניסיון לבעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום ומעשים מגונים. אז בכל הכבוד, הליך מעצר, אני מזכירה לחברתי מי נמצא פה, 15 שנה שוטר מצטיין, שיכור לא שיכור את עבודתו הוא עושה, אשתו הייתה המפקחת שלו בהליך מעצר הימים, השופט אבי נור אמר על התיק שמדובר במעשים מבישים אבל הוא משחרר אותו ממעצר. נמצא כאן בפני בית המשפט חשוד שטוען לרומן בהסכמה, יש לי חדשות לחברתי, מי שקבע את הגיל המותר לקיום יחסי מין זה כנסת ישראל, אנו יכולים לתהות בעניין, לנדנד בראש, אנו בבית משפט פלילי אנו צריכים להוכיח קיומה של עבירה. מגיל 16 זכותה של אישה מי ייגע בגופה, המחוקק תופס אותה כבעלת ריבונות אישית על גופה, זכותנו לומר מה היא מחפשת בו ומה יש לה לעשות איתו, אנו מעבירי ביקורת אבל אנו כאן בודקים את קיומה של עבירה פלילית. מה חבריי מייחסים ולכן אני אמרתי את זה בזהירות הראויה, הם לקחו את גרסת המשיב, הוא מדבר על 6-7 פעמים שהכל בהסכמה, המתלוננת מדברת על פחות שהכל יזום על ידה. אנו יכולים לתהות על הגרסה הזאת, הוא נשוי, מה הוא מקיים יחסי מין עם הבייביסיטר שלו. המחוקק יצר עבירה שמדובר בבעילה אסורה בהסכמה, זאת העבירה איתה אני מתמודדת בתיק הזה. לכן אני תוהה איזה עילת מעצר יש כאשר יש עבירה שמה שיוצר אותה זה הגינוי החברתי לסיטואציה בה מקיימים יחסי מין שני אנשים, שהאחד מנצל לכאורה את התלות בו ואז אנ ואומרים שההסכמה לא מסכימה, וניצור עבירה כדי להביע את הגינוי החברתי למעשה מסוים. אני תוהה על איזה מסוכנות אנו מדברים כאן? מדובר במי שהוא שוטר מצטיין לכל הדעות. חבריי בחקירה לא הוגנת ומאומצת פנו לבני משפחה וחקרו בני משפחה, מה שיש בתיק הזה זה תיק גנוז, לכן חברתי יכולה לצטט משפטים של בני משפחה שהם לא עדי תביעה. חברתי לא יכולה לעשות שימוש בחומרים של אנשים שהם לא עדי תביעה בתיק.

יש משיב שטוען שהכל היה בהסכמה, חברתי מצאה שהוא כתב לה הודעה "חיים שלי אני אוהב אותך" והיא לא ענתה על זה. לפי מה שיש בחומר הראיות זאת מתלוננת שהיא אומרת שאנסו אותה, היא דחפה אותו ממנה והיא לא רצתה. אי אפשר להאמין למתלוננת, כי היא מספרת שהיא צועקת ליד הילדים, וזה קורה כשהילדים בבית.

ב"כ המבקשת:

חברתי מטעה, היא לא אומרת שהיא צועקת, וגם המשיב מדגיש כי היחסים היו בזמן שהילדים ערים בבית רק בחדר אחר.

ב"כ המשיב:

אני גם לא אמצא סיכוי סביר להרשעה בתיק הזה, כי איך אפשר להרשיע כשמתלוננת טוענת לאונס, מה חבריי יגידו שאי אפשר להרשיע באונס, אז בואו נרשיע בבעילה אסורה בהסכמה. אם זאת התזה של המבקשת, הם נכנסים לראש של המתלוננת. אולי תספרי לי מה יותר מגרסת מתלוננת בעבירות כאלה. אני יודעת מה כן בתיק הזה מפריע להם, וזאת גרסת המתלוננת על פניה, העובדה שבגרסה הראשונה היא מדברת על אירוע אחד בלבד והיא מספרת שהיא מתנגדת מאוד ושהיא נסערת ומראה לו והוא אלים כלפיה, זאת גרסתה, מה היא רלוונטית לנו, אם אנו לא יכולים להרשיע. בגרסה השנייה יש תשאול פתוח ואז היא מספרת על עוד מקרה. אז יש גרסה שלישית. אני אומרת את הדברים בזהירות הראויה. אני מציגה את כתב האישום כפי שהוא, העבירות המנויות שם לא מקימות עילת מעצר. חברתי הציגה פסיקה של אדם אחד שבעל בעילה אסורה בהסכמה של מישהי שהיא מתחת לגיל 16 וסיפק לה סמים, אז הספקת סמים היא עילת מעצר סטטוטורית. אני אומרת שבתיק הזה חברתי הייתה צריכה להוכיח את אלמנט הניצול, את ניצול התלות, לומר שהיה לה מצב כלכלי קשה, המתלוננת באף מקום לא מספרת שהיא נשארה כי היא הייתה צריכה את הכסף, יסוד עובדתי של עבירה זה לא תחושת בטן, מה שיוצר את העבירה זה ניצול יחסי תלות וצריך להוכיח את זה, זה לא תחושת בטן, צריך להוכיח, מישהו שאל את המתלוננת למה היא המשיכה לעבוד שם, כי היא הייתה צריכה את הכסף, אף אחד לא שאל את השאלה הזאת, זאת הנחה שצריך להוכיח. מעל גיל 16 מותר לקיים יחסי מין עם אישה וזאת העבירה שחבריי בחרו לייחס למשיב. מישהו שאל אותה? שום דבר, אף אחד לא שאל למה היא המשיכה במקום. המשיב טוען לעומת זאת שהוא מעד, היה להם רומן, הוא מבצע מולה עימות, היא משתמשת במילה "שכבנו". אנו נמצאים בעילת מעצר. את טענותינו נטען בתיק העיקרי, זה תיק שיתנהל, חבריי יתנו הסברים למה אנחנו כאן ולא במקום אחר, אם הם לא בחרו להאמין למתלוננת אז מה בית המשפט, אנו בבית משפט שלום. אנו מכירים את העבירות האלה, העונשים במקרים הקיצוניים ביותר זה עבודות שירות. בעילה אסורה בהסכמה זאת עבירת סל. איזו עילת מעצר יכולה להיות בתיק של אלמנטים מוסכמים. אדם שהוא 15 שנה שוטר מצטיין, מבצע את תפקידו במשטרה על הצד הטוב ביותר. חבריי מבקשים תסקיר.

מפנה להודעת המתלוננת מיום 25.1.2017 בשעה 13:34 שהיא מספרת הכניס אותי לחדר שלו ונעל את הדלת, בהתחלה צעקתי שהוא יעזוב אותי.

החוקרת מסבירה לעדה בהודעתה מיום 25.1.2017 אחרי תשאול פתוח שלא נמצא פה שזה בעייתי שהיא בוחרת לא לדייק ולא לומר את האמת.

אנו נמצאים על כתב האישום ועל בסיסו בלבד, עבירות עם אלמנטים מוסכמים, ככל שהן מבישות הן לא יוצרות עילת מעצר. המשיב נמצא במעצר בית.

אנו לא טוענים שהוא לא השתמש באלכוהול, הוא אמר את זה במשטרה, הוא נמצא בטיפול, מדובר באדם אחראי שבמסגרת משבר בינו לבין אשתו הם נרתמו כדי לעלות מהמשבר, אני מפנה למועד האחרון לקשר בינו לבין המתלוננת. חבריי היו צריכים להוכיח לבית המשפט שיש יחסי תלות, שהקשר המיני בין המשיב לבין המתלוננת נעשה כי היא פחדה לאבד את מקום העבודה .המתלוננת לא אמרה את זה, ולכן כל מה שיש פה זה את גרסת המשיב. המתלוננת עוד מעט בת 18, המשיב אומר שהיא יזמה את זה.

המתלוננת תבוא בתיק העיקרי ואני אחקור אותה על תלות ועל אונס, זה לא נמצא בכתב האישום, אז בכל הכבוד אני לא צריכה להשתדל ולצאת מגדרי כדי לטעון את הפשיטא שבפשיטא. עילת מעצר סטטוטורית אין כאן, יש כאן עבירה לכאורה שהיא לא יפה, נדרש מאמץ רב לטעון לחפותו של המשיב. השאלה כאן זה אם יש עילת מעצר או לא. כשעילת המעצר היא איננה סטטוטורית, שלא הוכח פגיעה בביטחון הציבור, חברתי ציטטה מתיק אחר שנגנז, נעשה עוול רב למשיב, המשיב היה עצור זמן רב במעצר הימים, בסוף נותרנו עם עבירה של בעילה אסורה בהסכמה. אם המדינה הסכימה למשיב שזה היה מוסכם וזה לא היה עם שימוש בכוח וחלק מהפעמים ביוזמת המתלוננת, אבקש לבטל את התנאים, להרחיק אותו מקובץ מסוים של אנשים, ניתן להורות לו כדי למנוע שיבוש הליכי משפט איסור שימוש באלכוהול, ניתן להורות על הרחקה מהמתלוננת וממקום מגוריה. אנו נטען את מלוא הטענות בתיק העיקרי.

ב"כ המבקשת:

בדיון הראשון בפני כב' השופט ברסלר-גונן הגשנו כתב אישום מתוקן ואנו תיקנו את העבירות המיוחסות למשיב.

<#2#>

החלטה

נדחה לעיון ולמתן החלטה ליום 8.3.2017 בשעה 14:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ז, 27/02/2017 במעמד הנוכחים.