1. לפניי בקשת החייבים להורות על הפחתת צו התשלומים החודשי.

החייב מבקש להורות על הפחתת צו התשלומים החודשי העומד כיום על-סך 600 ₪ ולהעמידו על-סך 300 ₪; ואילו החייבת מבקשת להורות על הפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליה מסך 300 ₪ לסך של 200 ₪. כמו כן מבקשים החייבים להורות על פריסת סכום הפיגורים ב-10 תשלומים שווים.

2. החייבים הם בני זוג, הורים לשני קטינים, מתגוררים בדירה שכורה. צו לכינוס נכסיהם של החייבים ניתן ביום 15.03.2017 בגין חובות מוצהרים של החייב בסך 184,049 ₪ ל-3 נושים, וחובות מוצהרים של החייבת בסך 250,237 ₪ ל-6 נושים. במסגרת צו הכינוס הושת על החייב צו תשלומים בסך 600 ₪, ועל החייבת סך של 300 ₪, החל מיום 01.05.2017.

3. ביום 09.01.2018 הגישו החייבים בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי בשל היעדר יכולת כלכלית לעמוד בצו ובשל שינוי לרעה שחל במצבם הכלכלי וההפחתה הניכרת בהכנסותיהם. במסגרת הבקשה נטען כי החל מחודש 10/2017 התקיימו החייבים מהכנסת החייבת בלבד וזאת בשל הפסקת עבודתו של החייב כאשר הכנסת החייבת החודשית עומדת ע"ס 4,000 ₪ לחודש. נטען כי בעקבות המצב הכלכלי שנקלעו אליו החייבים נבצר מהם לשלם את התשלומים החודשיים עבור שכר טרחת בא כוחם הקודם ובשל כך הוא הפסיק לטפל בתיקם ומחוסר ידיעת החייבים הם לא פעלו להגיש דוחות לכנ"ר במועד וכן לא הגישו בקשה להפחתת התשלום החודשי מיד עם פיטוריו של החייב. נטען כי החייבים פעלו לצמצום הוצאותיהם באופן ניכר כפי שעולה מהדוחות הדו-חודשיים, אך יחד עם זאת הם אינם מצליחים לעמוד בצו התשלומים כנדרש. נטען כי החייב השתלב לאחרונה בשוק העובדה בתור מחסנאי, אולם עד למועד הגשת הבקשה קיבל החייב שכר חלקי בלבד עבור 9 ימי עבודה בסך 2,124 ₪.

4. המנהל המיוחד התנגד לבקשה. נטען כי מעיון בדו"ח הפיננסי באתר הכנ"ר עולה כי החייבים שילמו תשלומים עד וכולל חודש 8/2017, וזאת כאשר בחודש 9/2017 החייב עבד והתפרנס, כך שאין קשר בין אי התשלום לבין פיטורי החייב. עוד נטען כי לא הוצגה כל אסמכתא המעידה כי החייב השתכר לאחרונה רק עבור 9 ימי עבודה מכאן שאין הצדקה להיעתר לבקשה להפחתת צו התשלומים. באשר לבקשת החייבים לפריסת חובי הפיגורים נטען כי המנהל המיוחד לא יתנגד לפריסת החוב עבור החודשים 10-11/2017 עד למועד הדיון הקבוע בעניינם של החייבים. אך המנהל המיוחד התנגד לפריסת חוב הפיגורים עבור החודשים 9/17, 12/17 ו-1/18 משום שאין כל הצדקה שאלו לא יסולקו לאלתר.

5. בתשובתם לתגובת המנהל המיוחד חזרו החייבים על האמור בבקשתם והוסיפו כי לאחרונה החייב עזב את עבודתו בחברת אלובין שהחל לעבוד בה לאחרונה, ועבר לעבוד בנגריית "רהיט לי" ואשר משכרותו בה תהא לפי שכר המינימום במשק. עוד נטען כי החייבים מתקשים לכלכל את התא המשפחתי המונה 4 נפשות מהכנסה בסך 9,000 ₪ כאשר החייבים נדרשים כיום בנוסף להתחייבויות השוטפות לשלם גם תשלומי העבר עבור חודשים קודמים שלא שילמו כאשר החייב לא השתכר. נטען כי החייבים פנו לאחרונה לרשויות הרווחה לקבלת עזרה וסיוע כלכלי לאור מצבם הכלכלי המתדרדר.

6. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי דין הבקשה להפחתת צו התשלומים להידחות. נראה כי, על מנת להכריע בטענות החייבים יש לפנות אל הדו"חות הדו-חודשיים שהוגשו לעיוני. הובאו לעיוני 4 דוחות חודשיים המתייחסים לחודשים 4-5/2017, 6-7/2017, 8-9/2017 ו-10-11/2017. ראשית אציין כי הדוחות אינם מגובים באסמכתאות ונראה כי הדוחות נערכו כלאחר יד, כאשר ההוצאות משתנות מחודש לחודש בהתאם לגובה ההכנסה (ראו השינויים לדגומא בסעיף הכלכלה) . כמו כן תמוה בעיני התשלום עבור אחזקת רכב בסך 568 ₪ המדווח באופן חודשי, כאשר מציינים החייבים בדו"ח כי מדובר בתשלום "לבת דודה עבור ביטוח חובה"! אוסיף עוד, כי מהימנותם של הדוחות מוטלת בספק, לנוכח ההוצאה לכנ"ר, שכן ההוצאה הדו- חודשית עמדה ע"ס 1,800 ₪ כאשר בחודשים שבהם שולם התשלום החודשי ואף בחודשים שלא שולמו בהם התשלום החודשי הצהירו החייבים ל הוצאה בסך 900 ₪.

יתרה מזאת, מעיון בדוחות הדו-חודשיים החייבים מצהירים על הוצאה קבועה שאינה פוחתת מסך של 700 ₪ בממוצע עבור הוצאות "כלליות" או "קופ"ח כללית". כאשר לא ברור בגין מה משולמת הוצאה זו משחר שלא צורפו אסמכתאות לדוחות החודשיים כפי שציינתי לעיל.

7. אוסיף עוד, כי בהתאם להצהרת החייב שב הוא למעגל העבודה והוא אמור להשתכר שכר מינימום דבר אשר יכניס למשפחה סך 9,500 ₪ לחודש (הכנסות החייב והחייבת). אם נעיין בדוח האחרון אשר מתייחסים 10 ו- 11/2017 הרי החייבים יכולים גם יכולים לעמוד בצו התשלומים מאחר והוצאותיהם בחודשים אלה עמדו ע"ס 10,476 ₪ לחודשיים (דהיינו כ- 5,200 ₪ לחודש) .

8. נוכח האמור הבקשה להפחתת צו התשלומים נדחית בזאת. חוב הפיגורים ישולם ב-6 תשלומים שווים אשר יתווספו לתשלום החודשי.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.