1. לפני תביעת התובע מאת הנתבע לפיצוי בגין נזקי רכוש שגרם הנתבע לתובע במהלך ביצוע הובלה. לטענת התובע הוביל הנתבע רהיטים שלו מדירה אחת לדירה אחרת אליה עבר. התובע טוען כי כל הרהיטים היו חדשים ואחרי ההובלה נהרסו. התובע שילם בעבור ההובלה סכום של 1,500 ₪. התובע תובע סכום של 10,000 ₪. לטענתו בכתב התביעה במהלך ההובלה נגרמו נזקים לרהיטים ולמקרר. התובע לא פירט בכתב התביעה מהם רכיבי הנזק שעל פיהם ביקש את הפיצוי וציין כי הוא תובע בגין נזקים, עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו וכן הוצאות. לטענת התובע נגרמו לסלון קרעים וכן למזרן וכי המקרר החדש שרוט וכי נעלמו פריטים ודלי מים עם מוצרי ניקוי. לכתב התביעה צורפו תמונות.

עוד ציין התובע בכתב התביעה כי כאשר הגיעו המובילים, הם הוציאו את הרהיטים כשהם לא מכוסים ולא עטופים וכי כאשר העיר למוביל, הבטיח שהכל בסדר ואין מה לדאוג.

5129371

5129371

2. הנתבע הגיש כתב הגנה.נ מכתב ההגנה עולה כי הנתבע טוען כי בניגוד לטענות התובע, כל הרהיטים נעטפו וכוסו כראוי לפני ההובלה ואף התובע בעצמו עזר לנתבע בעטיפת המזרן. הנתבע טען כי השריטות שעל גבי המקרר נגרמו כתוצאה מאחריותו ואשמתו של התובע וכי טענותיו של התובע אינן מבוססות. בנוסף טען הנתבע כי הוא דוחה טענות התובע בדבר העובדה שנעלמו הממיר של הטלוויזיה ודלי עם מוצרי ניקוי וכי מדובר בטענות כוזבות שעולות כדי פגישה בשמו הטוב ופרנסתו של התובע.

3. בדיון חזר התובע על טענותיו והוסיף כי את הרהיטים רכש לקראת חתונתו כחמישה חודשים עובר להובלה והציג בפני בית המשפט תמונות על כך שהמזרן התלכלך במהלך ההובלה וכי לכל אורך ידית המקרר יש שריטות . זאת ועוד, טען התובע כי הספה של הסלון נקרעה והתלכלכה לכלוך שלא ניתן לנקותו השידה של המגירות נשברה.

הנתבע הכחיש את טענות התובע וטען כי הוא נכח מתחילתה של ההובלה ועד הסוף וכי הכל נעטף בניילון נצמד כל הסלון, וכי לגבי עטיפת הסלון התובע בעצמו סייע לעטוף את המזרן והכל הועמס ונקשר. בנוסף, טען הנתבע כי כי במקרה הזה התובע ביקש לפרק את המיטה בעצמו כי היו לה ברגים מיוחדים ואף קרא לאביו שיביא לו מפתח מיוחד לפירוק המיטה. לעניין המקרר טען הנתבע כי המקרר הורד בדירתו החדשה והמוביל נסע לחנות להביא מקרר חדש וכשהגיע לחנות הבחין שהמקרר אינו עטוף ולא בקרטון ושאל את בעל החנות מדוע והנ"ל ענה לו כי התובע קנה מקרר משומש. לטענת הנתבע, התובע עצמו הודה בהודעותיו כי למקרר היו שריטות לפני ההובלה.

התובע בתגובה, סיפר כי רכש מהחנות מקרר מתצוגה בחנות וכי משני צידי המקרר היו מכות וכי הוא אינו מאשים את הנתבע במכות אלה אך לטענתו השריטות שעל ידית המקרר נגרמו במהלך ההובלה. במהלך עדותו של התובע, חזר בו מהטענה כי כל הרהיטים לא היו עטופים וטען כי חלק מהדברים נעטפו וכי כאשר הרהיטים יצאו מהדירה בקרית מוצקין היו עטופים וכאשר הגיעו ליעדם לא היו עטופים ולא מכוסים כלל כי הניילון נפל. התובע הודה כי הדברים לא נרשמו על ידו בכתב התביעה.

4. מטעם הנתבע העיד המוביל שביצע את ההובלה עבור התובע יחד עם הנתבע. העד סיפר כי היה מתחילת ההובלה ועד סופה וכי כל הרהיטים נעטפו בניילון נצמד. זאת ועוד, סיפר העד כי מדובר בניילון נצמד שרק בכוח אפשר להוציא ולתלוש אותו מהמוצר. עוד סיפר העד כי כאשר לקחו את המקרר מהחנות נאמר לו על ידי בעל החנות כי מדובר במקרר משומש וכי הוא לא יודע אם מדובר במקרר משומש או מתצוגה וכי נאמר לתובע כי יש פגמים ואולם לא ציין זאת בכתב.

התובע לא זימן עדים.

5. מקובל הוא שעל ריהוט להיות מועבר בזהירות הראויה ואחריות זו רובצת על המוביל לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים ובכלל זה עטיפת הרהיטים על מנת שלא יינזקו.

6. סוגיית עטיפת הרהיטים היא סוגיה מהותית בכתב התביעה שכן כל טענותיו של התובע מתבססות על הטענה כי הרהיטים לא נעטפו ולא כוסו. אינני מקבלת טענת התובע כי הרהיטים לא היו עטופים. התובע סתר עצמו מספר פעמים בגרסאות שונות. בכתב התביעה ציין כי הרהיטים לא היו עטופים ולא היו מכוסים (ראה סעיף 7 לכתב התביעה). לא זו אף זו, אלא שהתובע ציין בכתב התביעה כי העיר על כך למוביל ואולם הוא הבטיח שהכל יהיה בסדר. בדיון בפני במהלך עדותו טען התובע כי המזרן היה מלוכלך כיוון שלא עטפו את המזרן (עמ' 1 ש' 16-17). לאחר מכן טען התובע כך :

"הם עטפו חלק מהדברים במהלך ההובלה. לא אמרתי להם שיעטפו את המוצרים, הם עטפו את המוצרים, בזמן שהזיזו את הספה הניילון נפל. בית המשפט מפנה אותי לסעיף 7, אני מאשר שכתבתי בכתב התביעה שהרהיטים לא היו עטופים. בקרית מוצקין הדברים היו עטופים, אבל כשהגענו למקום הם לא היו עטופים ולא מכוסים כלל כי הניילון נפל. נכון לא רשמתי את הדברים בכתב התביעה".

7. סתירה זו בגרסת בתובע אינה היחידה. בכתב התביעה נרשם על ידו כי רכש מקרר חדש וכי נגרמו שריטות על הידית ואף הציג לבית המשפט תמונה של השריטות על המקרר החדש. לאחר שהנתבע השמיע טענותיו, שינה התובע גרסתו וטען כי המקרר נקנה חדש מתצוגה ואף הוסיף פרטים שלא טען אותם קודם לכן

"משני הצדדים של המקרר, מבחוץ היו מכות. אני לא מאשים אותם לגבי המכות בצדדים, היה לפני מכות, אבל לגבי השריטות בידית כן".

אני סבורה שהסתירות הללו הינן מהותיות וזאת נוכח העובדה שהתובע טוען לקשר סיבתי בין עבודתו הרשלנית של הנתבע והנזקים שנגרמו לרהיטים ולמקרר. נוכח כך שהעובדות שונות מאלה המפורטות בכתב התביעה או מגרסתו הראשונית של התובע, אזי דינה של התביעה להידחות שכן לטעמי לא הוכח קשר סיבתי שכזה.

8. בנוסף, טען התובע כי המזרן התלכלך נוכח העובדה שלא היה עטוף. בשלב זה כאשר העובדות התגלו כלא נכונות וכי המוצרים נעטפו (אך כאמור בהמשך התובע טוען כי הניילון נפל), הרי שלא ניתן לקבוע כי הלכלוך והנזק שנגרם למזרן הוא תוצאה של רשלנות הנתבע. יצוין כי הנתבע ציין שהתובע עזר לנתבע לעטוף אותו ולאחר מכן העמיסו אותו וקשרו אותו. לא מצאתי כי טענה זו הופרכה על ידי התובע. זאת ועוד, מהודעות שצורפו לכתב התביעה עולה שהנתבע הבטיח שיעטוף את הרהיטים. אם התובע ראה כי הרהיטים לא נעטפו או שלא נעטפו כהלכה מדוע לא העיר לנתבע על כך עוד במקום האיסוף של הרהיטים?

9. במצב הדברים לפיו חלק מהפרטים אשר צוינו בכתב התביעה התגלו כלא נכונים, לא ניתן לומר כי התובע הוכיח את תביעתו ואני סבורה שיש לדחות אותה זאת נוכח העובדה שלא הוכיח קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע במהלך ההובלה לבין הנזקים שנגרמו.

סוף דבר – אני דוחה את תביעתו של התובע וקובעת כי התובע ישלם לנתבע ולעד שהתייצב לדיון סכום של 300 ₪ כל אחד בגין הוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשום ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ז, 06 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.