לפניי תביעה כספית מיום 6.2.17 ע"ס 19,371 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 24.7.16.

נערך ביום 26.12.17 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שתי הנהגות המעורבות.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

אני מוצא לקבוע כי שתי הנהגות אחראיות באופן משותף ושווה (50/50) לקרות התאונה ולכל נזקיה.

אני מוצא לציין שתי נקודות (מתוך המכלול):

• לחובת התובעת – עפ"י תצלומי שמאי התובעת, נראה בבירור כיפוף פח (כלפי חוץ ולמעלה) בחלק התחתון של הדלת הקדמית-ימנית של רכב התובעת. כיפוף זה מתיישב יותר עם גרסת הנתבעות (של סטיית רכב התובעת ימינה לעבר רכב הנתבעות), שאחרת, אילו הסטייה וההתנגשות היו של רכב הנתבעות (שמאלה ולתוך רכב התובעת), לא סביר היה לראות פח מתכוף כלפי חוץ ולמעלה, אלא פח נמעך כלפי פנים. אך מכיוון שעניין זה לא עלה כלל בכתבי הטענות ובחקירות העדות, לא אתן לו משקל מכריע.
• לחובת הנתבעות – העובדה הלא שנויה במחלוקת, לפיה נגרם לרכב הנתבעות נזק משמעותי (יחסית), וחרף כך מבוטחת הנתבעת 2 לא הגישה תביעה נגדית משלה בגינו ואף לא הפעילה את הביטוח המקיף הקיים אצל הנתבעת 2, למרות שכן הוכנה כבר חוות דעת שמאי ישנה בגין אותו נזק נגדי. ההסבר האישי שנמסר מפי עדת ההגנה (המבוטחת) מסביר באופן חלקי בלבד לטעמי התנהלות מיוחדת זו, שנחשבת כהתנהלות שאופיינית למי שרואה עצמו אשם בתאונה, וזאת מאחר, שלפחות מהשלב שבו המבוטחת יוצגה ע"י עו"ד מטעם המבטחת בהליך זה, מצופה היה שתוגש תביעה שכנגד (ולמצער שיופעל הביטוח המקיף). ב"כ הנתבעות נתנה הסבר ראשוני לדברים בתום הדיון, שלא היה מלא ומספק.

הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 9,146 ₪, בגין הנזקים (מחצית מהנזקים שפורטו בכתב התביעה, לא כולל נזק "השבתת רכב" שלא הוכח), בצירוף הפרשי הצמדה מיום 6.2.17 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 374 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 400 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת.
• סך של 1,600 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.