ביום 11/5/2017 באין בקשת רשות להתגונן מעם הנתבעת, ניתן פס"ד כעתירת כתב התביעה.

ביום 1/8/2018 הוגשה בקשה לביטול פסה"ד.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהיר ובו מצהירה היא, כי לא הומצא לה כתב התביעה באופן אישי, כי המשיבה גרמה לה עוגמת נפש משלא עמדה בהבטחותיה וגם תבעו ממנה את כספה.

בשנת 2008 מצהירה המבקשת, חתמה על הסכם לשלם למשיבה 3,500 ₪ אך מעולם לא קיבלה את

התמורה שהובטחה לה היינו לשלוח את הבת לאודישנים ולייצר הכנסות.

לבד ממספר תמונות בעבורן נגבה מן המבקשת 1000 ₪ לא עשתה המשיבה דבר.

עוד מוצהר, כי ייצוגה של המבקשת נעשה פרו בונו, בשל חיסרון כיס.

תגובת המשיבה הוגשה ביום 20/9/2018 על גבי 20 עמודים בהם גם תצהיר מוסר, ממנו ומאישור המסירה אותו הוא סומך עולה, כי כתב התביעה נמסר למבקשת ברח' יפה נוף 39 נהריה דירה 16 ביום 31/3/2017, באמצעות בעלה שי.

לא הוגשה תשובת המבקשת לתגובת התובעת, הגם שעוד ביום 7/10/2018 ניתנה על ידי החלטה המאזכרת את זכות המענה שניתנה למבקשת. החלטה זו עפ"י רישומי התיק נמסרה למבקשת בדואר רשום הגם שהיא מיוצגת בידי עו"ד ומן הראוי היה למסור לה ההחלטה באמצעות עורכת דינה.

ביום 10/10/2018 נשלחה אותה החלטה ממש באמצעות פקס ואכן הגיע ליעדה ככל הנראה.

ביום 3/1/2019 הוגשה ע"י התובעת בקשה למתן החלטה המציינת בין היתר בצירוף סימוכין, כי עוד ביום 5/12/2018 בוצעה מסירת התגובה לב"כ המבקשת.

גם נכון להיום אין בנמצא מענה לתגובת המשיבה.

בחנתי את מכלול הכתבים וזו החלטתי:

בתצהיר המבקשת נטענת שכתב התביעה לא הומצא לה באופן אישי ואולם לא נטען, כי לא הומצאה לה כלל. אישור המסירה ותצהיר המוסר הנזכרים מעלה, גם הם אינם מציינים מסירה באופן אישי למבקשת אלא באמצעות בעלה שי. משאין בנמצא תשובה לתגובת המשיבה, הרי לא ניתן לסתור את חזקת המסירה באמצעות הטענה על אי מסירה באופן אישי.

את עוגמת הנפש שנגרמה למבקשת ע"י המשיבה כפי שמוצהר על ידה ניתן היה וצריך היה לטעון במסגרת בקשת רשות להתגונן ולא בדיעבד, חודשים לאחר מתן פסה"ד.

המבקשת מציינת בבקשתה כי אמנם חתמה על הסכם עם המשיבה וגם הטענה כי לא קיבלה תמורה מקומה בבקשת רשות להתגונן ולא בבקשה לביטול פס"ד.

מן המקובץ הוא, שלא עלה בידי המבקשת להשתכנע, כי יש מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק, ובאשר לביטול פסה"ד עפ"י שיקול דעת, הרי שלא מצאתי מה הגנה בפי המבקשת לבד מטענתה שלעוגמת נפש באשר אין טענה זו מגעת כדי הגנה.

מכאן, שדין הבקשה להידחות וכך יהא.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.