11 מאי 2018

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

עקב תקלה לא ניתנה החלטה לאחר מועד הדיון. משהובא לפניי התיק להלן ההחלטה בסוגיות השונות הדרושות הכרעה.

אציין, כי מדובר בהליך שסווג כדיון מהיר לנוכח סכום התביעה, ולא הוגשו בקשות מקדמיות בכתב טרם הדיון, אלא כל צד עתר בבקשות שונות, לרבות המצאת מסמכים מהצד שכנגד, וזאת בעל פה במסגרת הדיון שהתקיים.

להלן החלטתי בבקשות אשר הועלו בדיון.

בקשת התובעת:

התובעת ביקשה כי בית הדין יורה לנתבעת 2 להמציא מסמך המפרט רשימת עובדים אשר הוצבו על ידי הנתבעת 2 אצל הנתבעת 1 וכיצד כל עובד מהם דווח למשרד הכלכלה (האם כעובד ניקיון או כעובד כוח אדם).

ב"כ התובעת הבהיר, כי אינו מבקש את טופס הדיווח למשרד הכלכלה אלא רשימה שתיגזר מתוך הנתונים שדווחו בטופס.

ב"כ הנתבעות טענה, כי מסמך כאמור אינו קיים ולמעשה מדובר בבקשה לקבל מענה לשאלות ואת אלה יש להציג בחקירה נגדית.

ולהכרעתי-

גילוי מסמכים מתייחס למסמכים המצויים בידי בעל הדין. ככלל, בעל הדין אינו נדרש לייצר מסמכים מיוחדים לצורך ההליך המשפטי. אין מקום לסטות מעיקרון זה במקרה דנן. זאת ועוד, לא שוכנעתי כי יש חשיבות ל"פירוק" וניתוח הנתונים המדווחים למשרד הכלכלה, שכן לצורך קביעת צו ההרחבה החל, אין חשיבות לחלוקה בין עובדי כוח אדם לבין עובדי ניקיון (ככל שאמנם מתקיימת) לגבי העובדים שהוצבו אצל הנתבעת 1. כך מהטעם כי מטיעוני הצדדים כמו גם מכתב ההגנה ברור שאין מדובר באתר העבודה היחיד בו מציבה הנתבעת 2 עובדים (סעיף 11 לכתב ההגנה).

אכן, אחד המבחנים שהוכרו בפסיקה לעניין תחולת צו ההרחבה עוסק בשאלה מהו התחום בו עוסקת קבוצת העובדים הגדולה במפעל, ואז הדין הוא כי חל עליהם צו ההרחבה שמתייחס ליחידת המיקוח הגדולה מבין קבוצות העובדים (ע"ע 324/05 אצ'ילדייב – עמישב שירותים בע"מ, מיום 27/3/06). משכך, החשיבות היא לנתונים מספריים של העובדים שדווחו כעובדי כוח אדם לעומת העובדים שדווחו כעובדי ניקיון, בהנחה כי אמנם הייתה חלוקה כאמור במסגרת דיווח למשרד הכלכלה. אין חשיבות בהכרח לחלוקה הפנימית בקבוצת העובדים, שהוצבה אצל הנתבעת 1 .

לגבי טופס הדיווח למשרד הכלכלה - הואיל וב"כ התובעת לא עתר להמצאת טופס הדיווח למשרד הכלכלה ואף הדגיש כך במפורש (עמ' 3 ש' 12), אין מקום להורות על המצאת טופס אשר לא התבקש, וממילא גם לא נשמעה עמדה ברורה של הנתבעות לגבי המצאתו.

מאליו מובן, כי אין מניעה שב"כ התובעת יפנה שאלות בחקירה נגדית לעדי הנתבעות לגבי מסד הנתונים הרלבנטי לצורך הכרעה בסוגיית צו ההרחבה.

בקשות הנתבעת:

גילוי תלושי שכר שהונפקו לבעלה של התובעת :

ב"כ הנתבעות עתרה להמצאת תלושי השכר שקיבל בעלה של התובעת בתקופה מחודש 3/2016 וזאת על מנת לבחון את הטענה, כי משפחתה של התובעת נסמכה על שכרו של הבעל בלבד.

ב"כ התובעת התנגד לבקשה בטענה כי היא באה עקב נתונים שעלו בשיחה מחוץ לפרוטוקול. כמו כן התובעת, טענה בדיון שהתקיים לפניי, כי ממועד הלידה היא אינה עובדת באופן מסודר אלא רק "לפעמים" בניקיון בתים.

ולהכרעתי :

ככלל גילוי מסמכים חל בין הצדדים עצמם ואינו חל על צדדים שלישיים.

אמנם תיתכנה נסיבות בהן יחויב צד שלישי במסירת מסמכים הקשורים להליך

( בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, מיום 20/6/05) אלא שהדבר יעשה במקרים חריגים. גם אם ניתן להורות על גילוי מסמכים של צד שלישי שלא במקרה של קנוניה, עדיין נדרשת קיומה של זיקה קרובה בין הצד השלישי לבעל הדין באופן שניתן לראות את הצד השלישי כמעורב באופן כלשהו בהתדיינות. אין זה מצב הדברים במקרה זה. הקשר בין הנתון אותו מבוקש להוכיח לכאורה לבין הנתונים בתלושי השכר הוא מרוחק. היה ניתן לשקול בחיוב דרישה להמצאת נתוני דיווח מעסיקים של התובעת עצמה מהמוסד לביטוח לאומי ככל שהנתבעות מבקשות לברר את אמיתות הצהרות התובעת. ואולם, תלושי שכר של הבעל אינם רלבנטיים וגם אם קיימת מידה מסוימת של רלבנטיות היא מרוחקת, ולא יהיה בה לשפוך אור בצורה משמעותית על המחלוקות בהליך. על כן, האמור אינו מצדיק פגיעה בפרטיות הצד השלישי, אף שמדובר בבן הזוג.

לסיכום, הבקשה להמצאת תלושי שכר של בן הזוג נדחית.

בקשה לצו לשיחות יוצאות ונכנסות בין התובעת לבין מספרי הטלפון של הנתבעת 2 (קווי ונייד) – ב"כ התובע לא התנגד לבקשה ולכן יינתן צו בהחלטה נפרדת.

העברת הדיון למסלול תביעה רגילה:

ב"כ הנתבעות עתרה לכך שהדיון יועבר לפסים רגילים, וכי בית הדין יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח סעיף 31 (ה) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה).

ב"כ הנתבעות נימקה בקשתה זו בכך שבמסגרת ההליך מתעוררת מחלוקת בעניין סיווגה הענפי של הנתבעת 2 ועל כן ראוי שהדיון לא ינוהל במסגרת של דיון מהיר, על מנת שלא תיחסם זכותה העקרונית של הנתבעת להגיש ערעור. עוד הוסיפה וטענה ב"כ הנתבעות, כי ממילא מבחינה דיונית לא יהיה הבדל גם אם התיק יסווג כתביעה רגילה ולא כדיון מהיר, שכן יינתן צו לתצהירים, יתקיים דיון הוכחות ויישמעו סיכומים.

ב"כ התובעת טען מנגד כי אין הכרח שכל הליך בו נדונה שאלת תחולת צו הרחבה יועבר ממסלול של דיון מהיר למסלול של תביעה רגילה, וכי מטרת סיווג ההליך היא להגיע להכרעה צודקת ומהירה.

ולהכרעתי:

סעיף 31(ה) לחוק בית הדין לעבודה קובע כך:

"בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה".

בהליך בו התקיימו נסיבות דומות ושאלת צו ההרחבה החל הייתה דרושה הכרעה ובהתייחס לאותה נתבעת (הנתבעת 2) , פסקה חברתי הרשמת קארין ליבר לוין כי:

"...צודקת הנתבעת בטענתה, לפיה השאלות המשפטיות והסוגיות העקרוניות העולות מתיק זה ראויות להתברר במסגרת הליך של תביעה רגילה ולא במסגרת הליך דיון מהיר, שהינו הליך מהיר המיועד לדיון בסוגיות שאינן מורכבות במיוחד. בענייננו, כאשר מועלת טענה על סיווגה הענפי של המבקשת לצורך בחינת תחולת צווי הרחבה, והשאלות הנוספות הנוגעות לרכיבי התביעה, כמפורט בסעיף 3 לעיל, שעשויה להיות להן השלכה רוחבית על המבקשת, הרי שיש להעביר את ההליך למסלול של דיון רגיל, ובין היתר לאפשר למבקשת זכות קנויה לערעור על פסק הדין שיינתן, ככל שתחפוץ בכך".

(ד"מ (ת"א) 41352-03-16‏ ‏ א. אפיקים - שרותי ניהול בע"מ נ' ‏mihrtab welgebriael, מיום 1/7/16).

קביעות אלה מקובלות עליי ואני סבורה שיש להחילן גם במקרה זה.

זאת ועוד, יש ממש גם בטענתה של ב"כ הנתבעות המלומדת, לפיה בהיבט הפרקטי ניהול ההליך יהיה זהה מהשלב הנדון, בין אם ההליך ימשיך להיות מסווג כתיק דיון מהיר ובין אם יהיה מסווג כתיק רגיל.

כידוע, הליך הדיון המהיר נועד לפתור במהירות סכסוכים בהם סכום התביעה נמוך, בדומה להליך של "תביעה קטנה" בבתי המשפט הכלליים, כאשר המטרה לסיים את הסכסוך במהירות האפשרית תוך פגיעה מסוימת בסדרי הדין המקובלים בתביעות הרגילות (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהדורת 2016, פרק 17, עמ' 4).

עם זאת לנוכח טיבן של המחלוקות בהליך זה, ברי כי יהיה נכון ויעיל לקבוע כי עדויות הצדדים תוגשנה בתצהירים ולא תישמענה בעל פה. מכאן, כי לא יהיה הבדל משמעותי באופן ניהולו בפועל של ההליך גם אם ישונה סיווגו ואין מקום לקיצורי דרך במישור הפרוצדורלי למען הכרעה מהירה יותר וגם ב"כ התובעת לא הצביע על קיצורי הדרך הנדרשים במקרה זה לצורך הכרעה צודקת ומהירה.

דוגמה טובה היא העובדה, כי הצדדים בתיק זה עתרו בבקשות מקדמיות שונות אשר ככלל אינן אמורות להיות חלק מהליך דיון מהיר, במסגרתו ראוי ככלל שכל צד יגיש את מלוא מסמכיו בטרם החל הדיון (ד"ר י. לובוצקי, שם, פרק 17, עמ' 10). כך גם בדומה לפרוצדורה הנהוגה בתביעות קטנות בבתי המשפט הכלליים, ראוי כי הדיון המהיר יסתיים בדיון אחד בלבד, כאשר ככל שהצדדים אינן מגיעים להסכמות נשמעות עדויות קצרות באותו המעמד. בפועל, בהליך זה התקיים דיון אחד אשר במהותו היה דומה לדיון קדם משפט בתביעה רגילה. נדרש אפוא לקבוע דיון נוסף במסגרתו תישמענה עדויות הצדדים. על כן, סדר הדיון שהתקיים הלכה למעשה דומה לזה של דיון רגיל ולא לזה של דיון מהיר. אין אפוא הצדקה לשמר את סיווג ההליך כדיון מהיר כאשר הנפקות היחידה לכך תהא היעדר זכות ערעור על פסק הדין שיינתן בו.

לסיכום, סיווג ההליך ישונה לתיק סע והמזכירות תעדכן את רישום התיק. ככל שנדרש הפרש אגרה המזכירות תשלח שובר והאגרה תשולם בתוך 10 ימים ממועד הדרישה.

להלן החלטה לגבי המשך ההליך:

תם שלב הבקשות המקדמיות.

דיון הוכחות בתיק זה יתקיים לפניי ביום 16/7/18 שעה 15:00.

סיכומים בעל פה יישמעו במועד זה.

הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.

על התובעת להגיש התצהירים כאמור עד ליום 10/6/18 והנתבעות עד ליום 10/7/18.

לא יוגשו תצהירי התובעת במועד, תימחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 בלי אזהרה נוספת.

לא יוגשו תצהירי הנתבעת במועד, תיחשב הנתבעת כמי שאין בדעתה להגיש ראיות.

מטעמי יעילות ההליך, יגיש כל צד למזכירות בית הדין עותק של תצהיריו, לרבות הנספחים (ממוספרים ומדוגלנים), 14 יום לפני מועד ההוכחות.

סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.

לנוכח סד הזמנים הקבוע, ככל שהנתבעות תבקשנה לזמן עדים באופן זה, הבקשה תוגש עד 21 ימים טרם הדיון.

לעיון תצהירי התביעה ביום 11/6/18.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ח, (11 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.