התובע הגיש תביעה לפיצוי כספי בשל סחורה שהעביר לנתבע בעסקת חליפין וכן בגין הפסד פוטנציאל רווחיות ומניעת רווח בעסקה.

התובע טוען כי ערך עם הנתבע עסקת חליפין, ומסר לנתבע 36 דיבוריות לרוכבי אופניים בעלות של 400 ₪ לדיבורית, כאשר בתמורה קיבל מהנתבע 4 קטנועים שהנתבע התחייב שהם תקינים ומניעים וראויים לנסיעה.

התובע טוען כי הקטנועים שהעביר לו הנתבע היו במצב פירוק בלבד, והועברו למוסך לטיפול בקטנועים, ועל כן הוא דורש בעבור התשלום ששולם במוסך, לצורך הטיפול בקטנועים, וכן בגין מניעת הרווח בעסקה.

הנתבע טען כי סוכם ביניהם על עסקת חליפין לפיה התובע יעביר לנתבע סחורה בשווי 20,000 ₪, והנתבע יעביר לתובע 4 קטנועים שעברו הכנה למכירה מכנית, ונמצאים במצב תקין, אך מפורקים מפלסטיקה אשר קיימת בשלמותה לצד הקטנועים ויש להרכיבם.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם עולה כי דין התביעה להידחות.

התובע הבהיר בדיון כי אין לו טענות כנגד עסקת החליפין הראשונה שבוצעה בין הצדדים, וטענותיו מתמצות לגבי עסקת החליפין השנייה.

על פי עדות הצדדים, התובע מסר לנתבע 36 דיבוריות בעלות של 400 ש"ח כל אחת, שהם בסך כולל של 14,400 ₪, באופן שסותר את טענת התובע בכתב התביעה שהגיש.

התובע טען בכתב התביעה:

"שווי הסחורה שנמסרה לאלי זאורוב בעסקת החלפה, כ -40 אלף ₪, ובגינם ניתנו קטנועים בשווי ערך מחירון לאותו מועד כ – 40 אלף ₪".

(ראה עמ' 2 בפסקה האחרונה לכתב התביעה).

טענת התובע ששווי הסחורה שמסר לנתבע בכתב התביעה עומד על סך 40,000 ₪, סותרת את טענתו של התובע עצמו שטען בדיון כי שווי הסחורה שמסר הינו בסך 400 ₪ לדיבורית, כאשר בסך הכל ל – 36 דיבוריות, מדובר בסך של 14,400 ₪.

יתר על כן, התובע העיד כי בעת עריכת עסקת החליפין, ראה שהקטנועים מפורקים בלי מצברים, לא תקינים ולא שמישים, אולם לא פעל לביטול העסקה ולהחזר מידית של הסחורה, אלא החליט, בעצה עם חברו, להרכיב את החלקים בעצמו.

העובדה שהתובע לא ביטל את העסקה כשראה שהקטנועים מפורקים, מלמדת על כך שהחליט להמשיך את קיום העסקה, וכפי שהעיד, החליט לבצע הרכבה של החלקים במוסכים, ולכן אין מקום לטענת התובע לעניין ביטול עסקה והשבה.

אשר לטענה בעניין הסכום שדורש התובע בתביעתו בגין ההוצאות ששולמו למוסך, יצוין כי לא הוצגו בפני בית המשפט קבלות ששולמו בגין ההוצאות למוסך, באופן שאין בפני בית המשפט ראייה כלשהי לסכום ההוצאות.

יתרה מזו, התובע הוא לא זה שהוציא את ההוצאה למוסך , אלא חברו בשם אליעד גז, אשר לטענת התובע הוא ששילם את הכסף למוסך, ועל כן אין מקום להורות על החזרת ההוצאות ששולמו למוסך לידי התובע, אשר לא הוא זה ששילם אותן.

לעניין מניעת הרווח, התובע לא הביא כל ראייה לפוטנציאל רווחיות בעסקה כפי טענתו, מה גם, שבזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים, ואשר צורף לכתב ההגנה לגבי כל אחד מהקטנועים, נרשם במפורש כי הקונה, הוא התובע, ראה ובדק את הכלי, מצא אותו לשביעות רצונו ומתאים לצרכיו, ומוותר על כל טענת פגם או מום כלשהו.

בנסיבות אלה, לאור האמור בזיכרון דברים ולאור העובדה שהתובע העיד שראה שהקטנועים מפורקים ולא בחר להחזירם לנתבע במסגרת ביטול העסקה, אלא בחר להרכיבם במוסך, אין לתובע עילת תביעה בגין פיצוי למניעת רווח או להחזר הוצאות מוסך, שכאמור לעיל, לא הוא שילם.

אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתן היום, ב' אב תשע"ז, 25 יולי 2017, בהעדר הצדדים.