תביעת תחלוף לכספים ששילמה התובעת בגין נזקי רכב שביטח שנגרמו ביום 22.7.16 על ידי אוטובוס של הנתבעת.

גרסת נהג התובעת:

לא הייתי נוכח בזמן התאונה. האוטו היה בחניה. חניתי ליד המדרכה בצבע אפור. הרכב היה נגד כיוון התנועה. כביש בין שני נתיבים, דו סטרי, היה קו מקוקו וחניתי בצד שמאל. יש תחנת אוטובוס בהמשך, הבנתי מהעד שהוא ראה שהאוטובוס הגיע וכאשר הוא רצה להיכנס לתחנה הוא שפשף את הצד הימני אחורי של הרכב והשפשוף של הדלת של האוטובוס התחכך בכל האזור הימני אחורי שלי.

אני צילמתי באותו היום.

ש. לפני האירוע היה לך תאונה אחרת?

ת. לא.

גרסת נהג הנתבעת:

נסעתי ברח' חיבת ציון, לכיוון פינת הרואה, שם יש תחנה, פרייבט שחנה צמוד לכניסה למפרץ, נכנסתי לתחנה ושמעתי חיכוך בצד הימני שלי ובצד השמאלי של הרכב, עצרנו והחלפנו פרטים. הוא עמד עם הפנים לכיוון התחנה שלי ונכנסתי עם הפנים לתחנה וחיכחתי איתו בצד השמאלי שלו. לא פגעתי בצד הימני שלו. הוא היה צמוד למדרכה ואני לא יכול לפגוע בצד הימני שלו. כשקרתה התאונה עצרתי וירדתי והחלפנו פרטים במקום, ראיתי את הרכב שלו, הוא עמד עם הפנים, בצידו השמאלי היה לו שפשוף איפה שהנהג יושב. הוא היה בחניה.

ש. הנהג השני אומר שחנה הפוך?

ת. לא. הוא משקר ומשנה את הגרסה. איש ביטוח של דן דיבר איתו בטלפון ושאל אם חנה עם הפנים לכיוון הרואה והוא אמר שכן. והיום משנה את זה.

ש. כשירדת ראית באיזה כיוון היה הפנים של הרכב שלו?

ת. כן. כמו שאמרתי קודם.

בהתאם לעדויות אין מחלוקת כי רכב התובעת עמד סמוך לתחנת אוטובוס והאוטובוס פגע בו בעת שנכנס לתחנה. המחלוקת היא כיצד עמד רכב התובעת, וכפועל יוצא מזה האם נפגע במוקדי האחורי ימני או במוקד הקדמי שמאלי.

בטופס ההודעה שנמסר לתובעת מספר ימים לאחר המקרה , נרשם כי הפגיעה היתה בחלק האחורי ימני, כפי המודגם בתמונות שהוצגו במהלך הדיון. נהג התובעת אמר כי צילם את התמונות באותו היום ולכן סביר כי צילם את הפגיעה שקרתה לו ולא פגיעה אחרת. כל אלו משתלבים עם עדות הנהג בבית המשפט אשר היתה מהימנה עליי.

טענתו של הנהג כי טרם התאונה לא היה הרכב פגוע לא נסתרה. דבריו כי הקטע הקדמי ברכב היה קצת שקוע דווקא מוסיפים למהימנותו שכן בנקל יכול היה להעיד כי רכבו לא היה פגוע כלל עבור לתאונה. כמו כן, תמונות הנזק אופייניות לפגיעת התחככות, והדבר מתיישב עם עדותו של נהג הנתבעת כי שמע חיכוך בעת הכניסה לתחנה.

אמנם, בחוות הדעת שצורפה לתביעה ציין השמאי כי מדובר בנזק במוקד אחורי שמאלי, אך נראה לי, וכפי שגם אמר נהג התובעת, כי מדובר בטעות קולמוס, שכן מהתמונות המצורפות לחוות הדעת ברור כי מוקד הפגיעה היה בצד ימין אחורי, אחרת, לא היה השמאי מצלם חלק זה דווקא (אין שום צילום של החלק השמאלי).

נהג הנתבעת נשאל:

ש. הנהג השני אומר שחנה הפוך?

ת. לא. הוא משקר ומשנה את הגרסה. איש ביטוח של דן דיבר איתו בטלפון ושאל אם חנה עם הפנים לכיוון הרואה והוא אמר שכן. והיום משנה את זה.

אולם, הנתבעת לא הביאה את איש הביטוח להוכיח את הטענה וכי נהג התובעת שינה את גרסתו.

לאור אופי הנזק והאמור לעיל, אני מעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעת והתביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם 4033 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,000 ₪.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.