11 ינואר 2018

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעים 1, 4-9 (להלן: "נציגות הוועד") לצירופו להליך של מר שמואל ורדין (להלן: "מר ורדין") ובקשת הנתבעים 2,3 (להלן: "נציגי החנויות") לצירופם להליך של בעלי החנויות האחרים במתחם שאינם מופיעים כנתבעים.

ההליך העיקרי וטענות הצדדים

1. 2. עניינה של תביעה זו בשאלת זכויות וחובות שהתעוררו בין הצדדים עם סיום יחסי העבודה.
2. 3. התובע הועסק על ידי הנתבעים בעבודות ניקיון וגינון בשלוש תקופות:
3. א) בין התאריכים 15.12.10-15.4.15 הועסק על ידי נציגי החנויות במתכונת של 6 ימים בשבוע, למעלה מ- 3 שעות בכל יום תמורת 2,700 ₪ לחודש.
4. ב) בין התאריכים 1.1.11-30.3.15 הועסק על ידי נציגות הוועד במתכונת של 6 ימים בשבוע, למעלה מ- 3 שעות בכל יום תמורת 3,300 ₪ לחודש. ביום 30.3.15 הודיעה לו הנתבע 1 (להלן: "מר סיגלר") כי היות ולא נותרו כספים בקופת הנציגות הוא מפוטר לאלתר.
5. ג) בין התאריכים 1.3.13-30.4.16 הועסק על ידי הנתבעים 1 ו- 7, עד שפוטר בטענה כי אין עוד צורך בעבודתו ללא התראה או הסבר מניח את הדעת.
6. 4. לטענת התובע בתום כל אחת מהתקופות פוטר ללא עריכת שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת. בנוסף, לא הונפקו לו תלושי שכר, לא הופרשו עבורו כספים לקרן פנסיה או ביטוח לאומי והוא לא קיבל את מלוא הזכויות הסוציאליות להן היה זכאי. בנוסף, שכרו לא שולם לו כנדרש והיו חסרים משמעותיים שלא שולמו.
7. 5. פניות התובע שקדמו לתביעתו נדחו כלאחר יד שכן לדעת הנתבעים התובע עצמאי בעיסוקו ולא הייתה כל חובה לשלם בגינו תשלומים למוסדות המדינה ו/או להעניק לו תנאים וזכויות סוציאליות.
8. 6. לטענת נציגות הוועד, הנתבעת 1 ואביו של התובע, מר ורדין, התקשרו עם התובע כקבלן עצמאי, המספק שירותי ניקיון לרכוש המשותף. התובע אף העמיד בעת הצורך קבלני משנה שביצעו את העבודה מטעמו.
9. העסקתו כקבלן חיצוני הייתה בקשה אישית של מר ורדין.
10. 7. לטענת נציגי החנויות דין התביעה להידחות הואיל והתובע הפסיק ליתן שירותים מסיבותיו האישיות וכי בכל מקרה לא היה עובד ולא פוטר. התובע מעולם לא דרש תלושי שכר, תשלומים למוסדות המדינה וכדומה. בנוסף, העסיק בני עשרה בניקיון ותחזוקת הגינה.

הבקשה שבפנינו

8. לטענת נציגות הוועד מר ורדין היה במשך שנים הדמות הדומיננטית בוועד המרכזי ואף ניהל את קופת הוועד באופן שמלבד מר סיגלר, שותפו, לאיש לא הייתה כל גישה לקופת הוועד המרכזי או לכספים והחשבונות ששולמו מתוך קופה זו.

בהתאם, יש לצרפו להליך, שכן ככל שיקבע כי גורם כלשהו הוא מעסיקו של התובע, הרי זהו מר ורדין שקיבלו לעבודה, דרש כי הנציגות תתקשר עימו כקבלן עצמאי, קבע את הסכומים שישתלמו לתובע, התחייב בפני הנציגות כי התובע הוא עובד עצמאי לכל דבר ועניין וחתם על ההמחאות שהועברו לידי התובע.

9. נציגי הוועד נבחרו על ידי בעלי החנויות המתחם להיות אחראיים על גביית דמי הוועד, אולם אין להם כל חבות אחרת והם אינם מהווים גוף משפטי מכל סוג שהוא. לכל בעל חנות ישנה אחריות בהתאם לחלקו במתחם.

נציגי הוועד אינם מהווים נציגות כהגדרתה בחוק ואינם מהווים גוף מייצג חוקי לבעלי החנויות במתחם. על כן, הם מבקשים לצרף את בעלי החנויות הנוספים:

1. א) פורר שושנה, ת.ז. 0898004, פנקס 62 תל אביב.
2. ב) סלומי רות, ת.ז. 0898005, פיינשטיין 8 תל אביב.
3. ג) קנטר אדם, ת.ז. 014694590, הרב קוק 18 נתניה.
4. ד) מימון אליהו, ת.ז. 056599665, רמברנדט 40 תל אביב.
5. ה) סלים אברהם, ת.ז. 054374715, לוחמי הגטו 33 פתח תקוה.
6. ו) רביץ ליאון, פינסקר 6 פתח תקוה.
7. בנוסף, מצטרפים נציגי החנויות לבקשת נציגות הוועד לצירופו של מר ורדין.
8. 10. התובע מתנגד לבקשות.
9. לטענתו, נציגי החנויות הם נציגות חוקית ובעל מעמד חוקי והעניין נדון בעבר אצל המפקחת על המקרקעין בפתח תקווה בתיקים 320/15 ו- 542/15 שקובעים בנסיבות שנדונו שם כי נציגי החנויות מהווים נציגות חוקית בהרכב נציגות העל של הבניין בו נמצאות החנויות שבבעלותם.
10. בנוסף, מעיון ברשימת בעלי החנויות הנוכחית עולה כי מספר בעלי חנויות אינם מופיעים ברשימה שהוגשה במסגרת הבקשה דנן, כולם קרובי משפחתה של נתבעת 3.
11. 11. אשר לצירופו של מר ורדין, טוען התובע כי מר ורדין מעולם לא ביקש מנתבע 2 להעסיק את התובע. לא זו בלבד, לטענתו לאחר שהחליט להעסיקו התרה מר ורדין בנתבע 2 כי יעסיקו את התובע בהתאם לחוקי העבודה.
12. לטענתו, הנתבע 2 היה זה שהעסיק אותו בפועל ושילם לו.

דיון והכרעה

12. תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, קובעת כך:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

לעניין זה נפסק כי:

"בבואו להכריע בדבר צירוף צד להליך ישתמש בית הדין בקנה המידה כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני יהיה בעל דין ובלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהיה מעשה בית דין כלפיו" (דב"ע ל/22-0 המוסד לביטוח לאומי נ' דבאש ואח', פד"ע ב 29, 33).

13. תקנות סדר הדין שואפות למנוע, ככל האפשר, החלטה המסיימת את ההליך באופן פורמלי בלבד, ואינה מעבירה למעשה את המחלוקת מן העולם. בתי הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהא שלמה, באופן שתעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי. לפיכך, יטה בית הדין לפרש את תקנה 18 בצורה מרחיבה ולצרף בעל דין שעל התובע היה לצרפו (דב"ע שן/4-61 המוסד לביטוח לאומי - קופת חולים מכבי, פד"ע כב 3).

14. עוד נקבע בפסיקה כי אף אם קיים ספק לעצם קיומה של מחלוקת בין התובע לנתבע הנוסף שצירופו מבוקש, הרי שמוטב לצרף את הצד הנוסף ולוּ רק בשל העובדה כי אי צירופו יכול ויגרום לפגיעה במי מהצדדים. אבהיר כי קיימת אפשרות לצרף נתבע, חרף התנגדות התובע, במידה ובית הדין סבור, בהתאם לתקנה 18 לתקנות, כי יש בצירוף כדי לאפשר הכרעה יעילה ושלמה בשאלות הכרוכות בתובענה.

בנוסף, על כל אלו קבעה הפסיקה כי לבית הדין שיקול דעת אף משיקולים של יעילות הדיון ולשם הכרעה בכל השאלות הכרוכות בתובענה באשר לקבלת החלטה באם לצרף נתבע נוסף, או לאו.

15. בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר יש אפשרות כי עובד עבד אצל מספר מעסיקים על בית הדין לברר מיהו המעסיק האמיתי ומהי תבנית ההעסקה האמיתית (ע"ע 300245/97 אסולין ואח' - רשות השידור, פד"ע לו 689) ומשכך, בתי הדין לעבודה נוהגים בעקביות לצרף נתבעים כאשר מתעוררת הטענה שיש מעביד אחר שאינו צד לתיק (דב"ע 98/ 262-9 עילמי עלי - המועצה המקומית כפר קרע ואח', עבודה ארצי כרך לא (2) 337).

מן הכלל אל הפרט

16. דחיית הבקשה עשויה להוביל להגשת תביעה נוספת בעניין, ככל שהתביעה דנן טרם הוכרעה, מה שעלול להביא לפסיקות סותרות. תקנה 18 לתקנות, באה בין היתר, למנוע תוצאה שכזו.

17. היענות לבקשות הצירוף, הגם שיכול ויאריך את ההליכים, הינו הכרחי לטעמי לניהול התביעה באופן יעיל וסופי ויגרום בסופו של יום להכרעה כוללת בכלל השאלות הכרוכות בתובענה זו. מדובר בהכרעה מי היה מעסיקו של התובע ועל כן מן הראוי כי כל הגורמים הנוגעים בדבר יהיו חלק מההליך.

18. בהתאם לאמור, אני נעתר לבקשות הצירוף של הנתבעים באשר לצירופם של בעלי החנויות במתחם כפי ששמותיהם מופיעים בסעיף 9 לעיל ואת מר ורדין.

19. בשים לב לנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, (11 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.