<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובע – עו"ד מיקי חי

ב"כ הנתבע – עו"ד עדי אוחיון

הנתבע - בעצמו

[בית המשפט מזהה הנוכחים]

פרוטוקול

ב"כ הנתבע: נלקחו כספים מידי חודש מחשבון הלקוח שלי שהיה מוקפא, בעקבות כך הצטברו ריביות. הוא לא היה בחריגה, הוא לקח הלוואה בסך 30,000 ₪ ולקחו לו 21,000 ₪, ללא כל סיבה. הוא היה מגיע מדי יום לבנקאית ושואל מדוע, ונאמר לו ככה. לא היו לו עיקולים, נכנסה לו משכורת מידי חודש.

ב"כ התובע: מבלי להיכנס לגופו של ענין, לא אגיב כעת לטענות, הייתי רוצה לחקור את הנתבע, אלא שלבקשת רשות להתגונן הוגש תצהיר על דרך ההפניה, ההלכה היא שתצהיר שנערך בדרך של אזכור והפניה הנו תצהיר פסול ולא יתקבל במסגרת הליך הבר"ל. על המצהיר לפרט את פרטי הגנתו ואת מקור אמונתו. מפנה לע.א. 166/90 מרדכי (מוטי) אזולאי, נ' א'. מפעלי תיירות אילת בע"מ. בפני כב' השופט זוסמן בספרו סדר דין אזרחי מהדורה שישית בעמ' 677, מתייחס לסוגיה זו באומרו "המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל העובדות שמבקש להוכיחן, אין לערוך תצהיר על ידי אזכור והפניה למסמך אחר, כגון כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות. תצהיר כזה פסול ולא יתקבל.

ב"כ הנתבע: מרשי נמצא כאן ואפשר לחקור אותו. בנוגע לתצהיר, כנראה הוגש בשגגה. אני פניתי לתובע והתנהל מו"מ ולמרות זאת הוגש כתב התביעה.

<#4#>

החלטה

בפתח הדיון העלה ב"כ התובע (המשיב) טענה מקדמית, לפיה, התצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן – אינו מכיל פרטי העובדות עליהן מצהיר, אלא ערוך על דרך הפניה כללית לאמור בבקשה.

ב"כ הנתבע (המבקש) אינה מכחישה האמור, אך טוענת, כי הדבר אירע בשגגה.

בבקשת רשות להגן על המצהיר להביא בתצהירו את כל העובדות שהוא מבקש להוכיחן ואין לערוך תצהיר על דרך אזכור והפניה.

אי עמידה בכלל זה – די בה כדי להורות על דחית הבקשה. ראו ע"א 166/90 אזולאי נ' א"ב מפעלי תיירות אילת בע"מ (פורסם במאגרים) וכן ההפניה לספרו של כב' השופט י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, שם.

במקרה דנן, משנה תוקף לטענה זו, היות שמלכתחילה לא הוגשה בקשת רשות להגן, אלא הוגש כתב הגנה, למרות שהתביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ובית המשפט אפשר לב"כ הנתבע (המבקש), לפנים משורת הדין, להגיש בקשת רשות להגן, תוך שלא נעתר לבקשת התובע (המשיב) למתן פסק דין. כך שהמדובר במחדל דיוני כפול.

לנוכח העובדה, כי בסופו של דבר הוגשה בקשת רשות להגן, שוב לפנים משורת הדין, לא ידחה בית המשפט הבקשה ותינתן הזדמנות נוספת לנתבע (המשיב) לתקן בקשתו.

עם זאת, לאור המחדלים החוזרים ומשנאלץ ב"כ התובע (המשיב) להתיצב לדיון לשווא, כאשר אין אפשרות לקיים הדיון היום, היות שאין בנמצא תצהיר עליו ניתן לחקור את הנתבע (המבקש) – יחויב הנתבע (המבקש) בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪, אשר יועברו לב"כ התובע (המשיב) עד ליום 15/10/17, והעברתם תהיה תנאי להמשך הדיון בבקשה.

על ב"כ הנתבע (המבקש) להגיש לבית המשפט, בתוך המועד שנקבע, אישור על העברת ההוצאות כאמור וכן הבקשה המתוקנת, אז יובא התיק לפני בית המשפט לצורך מתן הוראות בנוגע להמשך ההליך.

לא יועברו ההוצאות, או לא תוגש בקשה מתוקנת בתוך פרק הזמן האמור – יהיה התובע (המשיב) רשאי לעתור לדחית הבקשה ולמתן פסק דין.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ז, 06/09/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנתבע (מבקש): מבקשת לפרוס או לדחות את תשלום ההוצאות.

ב"כ התובע (משיב): כפי שקבע בית המשפט, מדובר במחדל דיוני מתמשך, אנו מתנגדים לבקשה.

<#6#>

החלטה

בית המשפט אינו מוצא לשנות מהחלטתו דלעיל.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ז, 06/09/2017 במעמד הנוכחים.