צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 6/3/2017 לבקשת הנושה, "בנק הפועלים בע"מ" והושת על החייב צו תשלומים בסך של 500 ₪.

לפניי בקשת המנהלת המיוחדת להורות על הגדלת צו התשלומים שנקבע לסך של 1500 ₪ בחודש.

לטענת המנהלת המיוחדת, החייב, שהנו צעיר בן כ- 25 שנים בלבד, אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, שכן עובד בעבודות מזדמנות ללא תלוש שכר ומשתכר סך של 5000 ₪ בלבד. עוד נטען כי אשת החייב, שהנה עצמאית העובדת בתחום הקוסמטיקה, משתכרת לטענתה סך של 3500 ₪ בלבד, אולם נתוני השתכרות אלו אינם הולמים את ניסיונה והמוניטין שצברה, כמי שעוסקת בתחום מזה כ- 15 שנה.

נטען, כי אשת החייב עושה שימוש ברכב חדיש שנרכש על ידה.

המנהלת המיוחדת טענה, כי מלבד העובדה שהחייב אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, וחרף עובדה זו, עדיין נותרת לו הכנסה פנויה בסך של 800 ₪ מדי חודש, וכי יש לנתב הכנסה פנויה זו לטובת הנושים.

המנהלת המיוחדת טענה כי החייב לא מגיש אסמכתאות כלשהן להכנסותיו ולהוצאותיו ומשכך, לא ניתן להתחקות אחר מצבו הכלכלי. כמו כן, נטען, כי החייב שילם רק שניים מתוך חמישה תשלומים שהיה עליו לשלם לקופת הכינוס וכי הוא צבר חוב פיגורים בסך של 1500 ₪.

החייב טען מנגד, כי אין ביכולתו לעמוד בצו תשלומים גבוה יותר מזה שנקבע לו וכי מצבו הכלכלי רק הורע מאז נקבע צו התשלומים. לטענתו, אשתו ילדה בת לאחרונה והיא מצויה בחופשת לידה. כמו כן, נטען, כי אשתו הפחיתה בימי העבודה ובהיקפה בחודשי ההיריון האחרונים ומכאן המשכורת הנמוכה. החייב טען, כי הוא מתקשה למצוא עבודה וכי הוא משתכר מעבודתו כנהג הסעות ללא תלוש שכר, בלית ברירה.

החייב טען כי הרכב אותו רכשה אשתו ממומן על ידי הלוואה שניטלה על ידה, אותה היא משלמת, בסך של 1500 ₪ לחודש.

החייב טען כי יסכים להעלאת צו התשלומים לסך של 700 ₪ החל מחודש 01/2018, לאחר שתסתיים חופשת הלידה בה שוהה רעייתו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מורה על הגדלת צו התשלומים לסך של 1,000 ₪ בחודש החל מחודש 08/2017.

ראשית יובהר, כי צו התשלומים נקבע בהתאם לכושר ההשתכרות של החייב ולא דווקא לפי השתכרותו בפועל. בחירתו של החייב להסתפק לכאורה בשכר נמוך, מעבודתו בעבודות מזדמנות, תוך שהוא אינו עושה דבר על מנת להשתלב בעבודה קבועה ההולמת את מצבו האישי, כשירותו לעבודה וגילו, אינה צריכה לעמוד לרועץ לנושים.

המדובר הוא בחייב צעיר כבן 25, ללא מגבלה פיזית או אחרת שתמנע ממנו להשתלב בעבודה מניבה בשכר ראוי. החייב לא טען, וממילא גם לא הוכיח, כי הוא עושה מאמצים להשתלב בשוק העבודה בשכר ראוי. נהפוך הוא, החייב מסכים לכאורה לעסוק בעבודה בשכר ללא קבלת תלוש באופן המקשה על בית המשפט ועל הנאמנת וממילא גם על הנושים לפקח על מצבו הכלכלי, וזאת מעבר לעובדה כי בהתנהלותו זו, החייב לא זכאי להטבות סוציאליות ואחרות נוספות שעשויות היו להטיב עמו, ועם יכולתו לעמוד בצו תשלומים ראוי יותר לנושים.

מעבר לעובדה זו, אין להתעלם מכך, שעל אף גובה שכרו של התא המשפחתי לכאורה, נותרת בידי החייב הכנסה פנויה בסך של 800 ₪ בחודש, אליה החייב כלל לא התייחס בתגובתו. כמו כן, לחייב הוצאה מופרזת עבור כלכלה לשתי נפשות בסך של כ- 2500 ₪ בחודש.

מצאתי להתייחס גם להוצאה המופרזת עבור השימוש ברכב שנרכש על ידי אשת החייב, בכפוף לתשלום הלוואה בסך של 1500 ₪ בחודש. אשת החייב נושאת בתשלום ההלוואה על אף ששכרה הנטען הנו נמוך לאין שיעור, ועל כן, יש בסיס להנחה לפיה, אין זה מן הנמנע שתשלום ההלוואה מכביד גם הוא על יכולתו של החייב לעמוד בצו תשלומים ראוי, וזאת על אף העובדה שאשת החייב איננה מצויה בהליכי פשיטת רגל.

לכאורה, נימוקים אלו תומכים במסקנה לפיה על החייב לעמוד בצו תשלומים גבוה באופן משמעותי מזה בו הוא נושא כיום, בגובה סך של 1500 ₪ לפחות. יחד עם זאת, לאור העובדה כי נסיבות התא המשפחתי השתנו, עם הולדת ביתו הקטינה של החייב, מצאתי להורות על העלאה מתונה יותר של צו התשלומים, ולקבוע, כי צו התשלומים בו יישא החייב יעמוד על סך של 1000 ₪ בחודש, כאמור לעיל.

על החייב להגיש הדוחות החסרים בצירוף אסמכתאות מלאות תוך 15 ימים.

על החייב להסיר חוב הפיגורים עד לדיון שנקבע בעניינו.

על החייב להשתלב בשוק העבודה כעובד מן המניין בשכר ראוי, עם תלוש משכורת כדין, וזאת לאלתר.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ז, 20 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.